שְׁנֵי שִׁירִים עַל שְׁנֵינוּ
1
יֵשׁ לָךְ אֶת אֲנִי וְלִי יֵשׁ אַתְּ
אֶרְאֶה אֲשֶׁר רָאִית וְשָׁמַעַתְּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי
וּמַה שֶׁיָּדַעְתִּי יָדַעַתְּ
אֲבָל אָז לֹא יָדַעְנוּ
שֶׁכְּבָר יָדַעְנוּ
וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁעוֹד נֵדַע
מִי שֶׁאָנוּ הַלַּיְלָה וַאֲשֶׁר נִהְיֶה מָחָר
וּבַלֵּילוֹת הָאֵלֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ לִפְרֹחַ חֲלִיפוֹת.
אֵי מִי יָדַע אֶת מִי הִיא
וְלִי הָיָה אֶת לָהּ וְהִיא הָיְתָה עִם הוּא
וְכָל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה
וַעֲדַיִן אַתְּ יֵשׁ לִי וְלָךְ יֵשׁ אֶת אֲנִי.
2
יֵשׁ לִי אַתְּ וַאֲנִי יֵשׁ לְךְ
עִם לַיְלָה רֵיק שֶׁהוֹלֵךְ עֵת רַבָּה
וּמַה שֶׁאָנוּ בּוֹ וַאֲשֶׁר נִהְיֶה מָחָר
וּכְבָר אֲנָחָה נִתְקְעָה בִּגְרוֹנָהּ שֶׁל אֲהַבַתֵּנוּ
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַלֵּב הוּא תָּמִיד מַחֲסֶה בָּדוּי
הִנֵּה הַסַּכָּנָה זוֹרַחַת שׁוּב אִשָּׁה בָּאָה
יָפָה מִמֶּנָּה אֵין בֵּינְתַּיִם
וְגוּפִי עוֹבֵר בָּהּ כְּמוֹ דִּמְדּוּם פִּתְאֹמִי
כָּל זֶה לִפְנוֹת אוֹר, כָּל זֶה עוֹד
אֶת אֲנִי יֵשׁ לִי וְלָךְ יֵשׁ אַתְּ.
איפה השירה פגשה אותך לראשונה?
בצבא, בתוך פריחה של רעב לספרי חול, אחרי שעזבתי את הדת ואת הישיבה בה למדתי. את מחזור השירים שנכתב בדחף ובהינף אחד, לקח ממני במשיכה ללא ידיעתי חייל מהיחידה שלי כשעשיתי משמרת שמירה, ואחרי שבועיים כשהגיעו בבוקר העיתונים, מצאתי את השירים מפורסמים בעיתון.
מה תפקידה של השירה בעיניך?
מן השאלה נודף ריח אידיאולוגי קומוניסטי. לשירה אין שום תפקיד מלבד להפיח רוח של יופי ואסתטיקה בקורא.
משורר אתו היית רוצה לשבת ולשוחח
עם טשרניחובסקי, כי תמיד רציתי למשוך לו בשפם. (אחד השירים הראשונים שלי) וגם גוטפריד בן שעכשיו הופיע ספר התרגומים שלי לשיריו בהוצאת כרמל. הוא היה איש בעל ניגודים וסתירות. הייתי רוצה לשבת אתו ולבדוק את המהות הפנימית שלו מעבר למה שיוצא מתוך שיריו.
היכן אתה כותב?
אני לא כותב. השיר כותב אותי, ויש לו מזל תמיד לתפוס אותי באותו מקום של חולשה כשאני בבית הוזה, הוגה, רואה טלביזיה או משחק במחשב. אז הוא מופיע ואומר: צא צא משורר, קח את המילים שלי ועשה בהן משהו.
מדוע בחרת בשיר זה?
בחרתי בשיר זה בשל כמה סיבות, ראשית, והחשוב מכל- הנארטיב המספק בדרך שיר מיוחד את השתלשלות יחסים מסוימת בין המינים. וכל זה באדרת לשונית שעוקפת את כללי הדקדוק והתחביר. השפה חשובה לשיר יותר מהצליל והטון שגם חוגגים כאן את עצמם.
הזנת תוכן: 18.12.2012
