מִרְקָם הַלַּיְלָה

הִצְמַדְתִּי אֶת אָזְנִי לָרִצְפָּה
וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַמַּיִם זוֹרְמִים
בְּעוֹרְקֵי הַבַּיִת,
אֶת אַנְחוֹת הַפִּגּוּמִים,
אֶת הַחֲלוֹמוֹת מְהַלְּכִים עַל חֶבֶל דַּק
וְנִלְכָּדִים בָּרֶשֶׁת –
עֲנָפִים שָׂרְטוּ בַּחַלּוֹנוֹת בְּכַפּוֹת רֵיקוֹת
וְחַיּוֹת הַטֶּרֶף הִתְלַבְּטוּ בַּחֲשֵׁכָה.
שָׁכַבְתִּי דְּמוּמָה
מְצוֹתֶתֶת לְמִנְעַד הָרְחָשִׁים
שֶׁהִקְלִידוּ מִבַּחוּץ וְקָרְאוּ מִתּוֹךְ,
מִבְּלִי לְהַעֲלוֹת אוֹר, מִבְּלִי לְהִתְגַּלּוֹת,
לֹא לְהָפֵר
אֶת מִרְקַם הַלַּיְלָה
בִּתְהִיּוֹת שֶׁל יוֹם

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

כשהייתי בכיתה ג' התחלתי לכתוב שירים. הייתי יושבת בבית וכותבת. בעוד שאת החיבורים שכתבתי כשיעורי בית פעמים רבות הייתי מקריאה בכיתה, או המורה היתה בוחרת להקריא, את השירים, אף אחד לא ראה ולא קרא. לא גיליתי לאיש שכתבתי שירים.
כשהייתי בכיתה ד', יום אחד בא סבא שלי לביקור. סבא צבי הגיע לארץ בעליה השנייה, חי בגליל והתגבר על כל קושי אפשרי, מלחמות, רעב, קדחת. הוא היה איש יפה תואר, גאה וחרוץ, חזק ואמיץ. כשראה אותי יושבת וכותבת, ביקש לראות, והראיתי לו את מחברת שירי. הוא היה הראשון שקרא את השירים ומאוד התרגש. הגבתי בתמיהה ובשמץ גאווה, כשביקש ממני להעתיק את השירים בשבילו. שנים הוא נשא בכיסו את הדפים המקופלים עם שירי שהעתקתי בכתב ידי, והתגאה בנכדתו המשוררת הקטנה. סבא צבי התגלה לי כחובב שירה, ומאוחר יותר היה מביא לי במתנה ספרים של שירה רוסית מתורגמת, בין היתר פושקין וקרילוב.

כשלמדנו את שירת ביאליק בתיכון, התחלתי להבין ולהתרגש משירה. כל שיר הפליא אותי מחדש. חשתי הזדהות עם המשורר בסבלו, בלבטיו ובאהבותיו. השימוש שלו בשפה ריתק אותי.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

השירה, ככל אומנות, פונה לחושים, לרגש, לדמיון, למודע ולבלתי מודע, לכולם ביחד.
פעמים רבות השיר לוכד חווייה חולפת-חומקת שאינה בהכרח מחשבה או רעיון אלא הבזק, שכשנלכד במילים הוא מחבר את הקורא לחוויות שלו עצמו.
קריאת שירה מחזקת בכך שהיא מעניקה לקורא תחושה שהוא לא לבד בעולם כי השיר נותן ביטוי למה שהוא מרגיש.
השיר בוחן רגעים וניואנסים דקים שאולי לא מבחינים בהם בהתבוננות רגילה. מסב את תשומת הלב לפרטים.
קריאת שירה היא תענוג. בחירת המילים, סדר המילים, הרכב המילים, מעניקים לקריאת השיר חווייה אסתטית אומנותית. ריגוש של סוד.
שיר יכול להביע גם רחשי לב, שאיפות ותקוות, כאב ויגון של קבוצת אנשים או של עם שלם ובכך להוות גורם מאחד.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

זכיתי להיפגש ולשוחח עם אחדים מהמשוררים והמשוררות האמריקאים אותם תירגמתי ביחד עם המשורר יואב ורדי. כל פגישה כזאת היתה חווייה מרגשת מיוחדת במינה, כל פגישה היתה מרוממת ומלמדת באופן שונה. המשוררים סיפרו בגילוי לב על כתיבתם ועל מחשבותיהם בנושאי שירה, וענו על שאלות ספציפיות שעלו בעת תרגום שיריהם. כך פגשתי את בילי קולינס, לואיז גליק, ואת לי-יאנג לי.
זכיתי להכיר את המשורר הנפלא והאהוב שלנו חיים גורי ז"ל, הכרות שאנצור ואשא עמי כל חיי.
הייתי רוצה להיפגש ולשוחח עם חיים נחמן ביאליק.

היכן את כותבת?

אני כותבת בכל מקום בו שיר מבזיק. מאוחר יותר אני מעלה הכל על הלפטופ בפינת העבודה שלי ליד החלון, שם אני יושבת שעות רבות ביום ובלילה. שיר יכול לצוף ולהופיע בכל עת, בכל רגע, בכל מקום, ולכן יש לי תמיד עפרון ונייר.
לרוב אני כותבת שורה או כמה מילים ורק מאוחר יותר מתחבר שיר. חיבור השיר הוא תהליך ממושך שיכול לקחת שעות רבות לאורך ימים וחודשים. אני מרבה למחוק, לתקן ולשנות עד שמגיעה הגירסה הראוייה.

מדוע בחרת את השיר הזה?

מתוך השירים המופיעים באתר, בחרתי בשיר מרקם הלילה המתאר תחושות בלילה החשוך והשקט. אני אוהבת את השקט והחושך שמכסים על הכל ומאפשרים מרחב לקשב אחר שמביא לדמיונות ולמחשבות מסוג שונה, שאולי אור היום ופעימות השיגרה אינם מאפשרים לחוש. בלילה כשהכל נסתר ודומם, החיבור עם עצמנו נעשה חד, קרוב וברור יותר ואנחנו מסוגלים להאזין לקולות רחוקים ולכאלה שכמעט אינם קיימים ביום.

הזנת תוכן: 12.9.2019

חזרה לדף הראשי "משוררים באור"