סבולת לב
שְׁלוֹמִי הַיָּפֶה מֵת.
מַדְרִיךְ הַכֹּשֶׁר שֶׁלִּי
מֵת.
בְּשֶׁבַע בָּעֶרֶב הוּא
הוֹשִׁיב אוֹתִי מוּל הַמַּרְאָה
וְהֶרְאָה לִי אֵיךְ אֲנִי צָרִיךְ
לְהַחְזִיק אֶת הַגּוּף:
לְיַשֵּׁר גַּב
לִזְקֹף סַנְטֵר
לְהַחְזִיק מִשְׁקוֹלוֹת קָרוֹב לֶחָזֶה
וּבְאַחַת עֶשְׂרֵה-
הוּא מֵת.
כָּל כָּךְ קִנֵּאתִי בִּשְׁלוֹמִי הַיָּפֶה
בִּשְׂעָרוֹ הַמָּלֵא
בְּחִיּוּכוֹ הַבָּטוּחַ
בְּיָדָיו שֶׁהֵמֵסּוּ
אֶת גַּב הַמִּתְעַמְּלוֹת
כְּשֶׁעִצֵּב אֶת גּוּפָן.
בִּשְׁמוֹנֶה
הִבִּיט גַּם הוּא בַּמַּרְאָה
וְעָשָׂה סִדְרַת תַּרְגִּילִים לְחִזּוּק
סְבֹלֶת הַלֵּב
וּבְאַחַת עֶשְׂרֵה
כְּבָר לֹא יָכֹל הָיָה לְהַחְזִיק
אֶת גּוּפוֹ
וְנִגַּשׁ לְחַלּוֹן בֵּיתוֹ בַּקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית
איפה השירה פגשה אותך לראשונה?
אני מניח שכמו רוב ילדי ישראל, פגשתי את השירה האמנותית לראשונה בשיעורי ספרות בבית הספר.
חזרתי "מרצוני החופשי" לקרא שירה, כשהתחלתי להיות מורה לתנ"ך, וביקשתי להעשיר את שיעורי ביצירות אומנות המתייחסות לטקסט המקראי.
אני חושב שהחשיפה הרצינית לשירה עכשווית, הגיע מההכרות עם אגי משעול. במשך שנים רבות מאד לימדנו באותו בית ספר. אגי נהגה להביא את השירים החדשים שכתבה לחדר המורים. היא נתנה בי אמון, הראתה לי את שיריה, והקשיבה להערותי. כאשר התחלתי לכתוב, הראיתי לאגי את שירי, ודרך עריכתה אותם, למדתי מרזי המקצוע.
מה תפקידה של השירה בעיניך?
כל ז'אנר אמנותי, צריך להשתמש בכלים המיוחדים לו להאיר משהו בקיום האנושי.
משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?
אין לי עניין לשוחח עם אף משורר מהעבר או מההווה. הייתי יכול לתרץ זאת ולומר: "את מה שיש להם להגיד לי הם אמרו בשירים שלהם". אבל האמת היא, שאני חושב שהייתי מרגיש מבוכה ליד משוררים גדולים. בטח הייתי מדבר שטויות (יותר מהרגיל) ומרגיש שליד הגדולים, אני מתחזה.
היכן אתה כותב?
אם השיר תופס אותי באופן פתאומי, אני מתחיל לכתוב אותו בראש, אבל אני משתדל להגיע כמה שיותר מהר למחשב כדי להקליד את הגרסה הראשונה. "חדר העבודה" שלי הוא המטבח. כיוון שאני בפנסיה חלקית ומלמד רק יומיים בשבוע, ואילו אשתי (להוותה) עובדת משרה מלאה. השטח פנוי.
מדוע בחרת להציג כאן את השיר "סבולת לב"?
בחרתי בשיר זה, כי אני חושב שהוא מייצג את כתיבתי, מבחינת הנושא והדרך שכתיבתי מטפלת בו.
ביוגרפיה
גיורא פישר נולד ב1951 במושב אביגדור שבו הוא גר גם היום.
הוריו מרים ויוסף ז"ל, שעלו לארץ מהונגריה וסלובקיה ב1939, היו בין מקימי המושב השוכן בין גדרה לאשקלון.
גיורא בעל תואר שני במקרא. מלמד בתיכון האזורי בבאר טוביה שבו למדו הוא וילדיו.
במקביל לעבודתו כמחנך וכמורה החזיק ברפת חולבות. לשם, בעת חליבת ערב, הגיע קצין העיר לבשר לו על נפילת בנו מרום, חייל גולני, בג'נין, במבצע "חומת מגן" אפריל 2002.
ספר שיריו "אחרי זה" יצא בהוצאת "עם עובד" 2010.
הזנת תוכן: 30.12.2012