קַבָּלָה
גִּבּורִים שֶׁאֵין לָהֶם יֶדַע בְּיַהֲדוּת
לוֹמְדִים הַיּוֹם קַבָּלָה אָפְנָתִית
הַלִּימוּד לא לָמַד מֵעוֹלָם אֶת תַּלְמִידוֹ,
כְּפִי שֶׁיְצִירָה אֵינָהּ לוֹמֶדֶת אֶת מִשְׁתַּמְשֶׁיהָ.
הַזּוֹֹהַר תָּלוּי בַּמַּבָּט שֶׁבֵּין הַלִּמּוּד
לְבֵין חַלּוֹן הַקִּדְמָה, כְּשֶׁמִתַּחְתָּיו עוֹבֵר
חוּט הַשָּׁנִי, סוֹד הַלִּמּוּד. מַדַּע הַהַשְׂכָּלָה-
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם שִׁיעוּר
וְעַל כֵּן הֵם נִשְׁאָרִים חַסְרֵי הַשְׂכָּלָה.
זאת יוֹדֵעַ כָּל חַלּוֹן שֶׁלָמַד נוֹפִים.
"אַתָּה רוֹצֶה קַבָּלָה?" שָׁאַל אוֹתִי
הַמֶּלְצָר, נְהַג הַמּוֹנִית, רוֹפֵא הַשִּנַּיִּם.
וּכְשֶׁנָסַעְתִי לִצְפַת קִבַּלְתִּי בַּמָּלוֹן בָּ"קַבָּלָה"
מַפְתֵּחַ לְחֶדְרִי. הָאֵרִ"י הֵצִיץ עָלַי
מִכָּל הַקִּירוֹת בְּבֵית הַמָּלוֹן.
לְיוֹבֵל וָחֵצִי
גִּיל מְמוּחְדָּל,שֶׁהֵישֶׂגוֹ דַּל
בְּתָאֵי הַזִּכָּרוֹן שׁוֹרְצִים עַכְבְּרוֹשִׁים
הַנּוֹטְשִׁים אֶת סְפִינַת הַמּוֹחַ
אֲשֶׁר לְאִיטָה טוֹבַעַת.
כָּל שָׁבוּעַ טוֹבְעִים בְּתוֹכוֹ
קִטְעֵי חַיִּים אֲחֵרִים בְּלִי גַּלְגַּל הַצָּלָה
מִן הַחַלּוֹן רֵיחַ פְּרִיחָה וְרוּחַ פְּרָצִים
נוֹשְׁבִים פְּנִימָה מִסְבִיבִי כְּאַשְׁלָיָה.
בְּמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר שֶׁל עַצְמוֹ
הִתְבַּצֵּר בְּעֶמְדָּתוֹ הַנַּפְשִׁית
שֶׁהִיא בְּלִיל שֶׁל צֵלְאוֹר פְּנִימִי.
אֶפְשָׁר רַק לְדַמּוֹתוֹ לְרֵיחַ הָאַהֲבָה
בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּמִי שֶׁלּא נִסָּה
בְּבַקָּשָׁה שֶׁיְנַסֶּה.
שני השירים נכתבו ב-2012 וטרם ראו אור.
בַּקְבּוּקִים
מִתְפַּקְעִים מֵהַשֵּׁדִים הַזּוֹמְמִים לְהִפָּלֵט הַחוּצָה
בְּזֶהוּת אוֹלִיגַרְכִית. בַּקְבּוּקֵי מוֹלוֹטוֹב שֶׁנָטְשׁוּ אֶת
הַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוּנִיסְטִית, שׂוֹחִים בְּמֵי אִידֵיאוֹלוֹגְיָה
חָפְשִׁית. בַּקְבּוּקִי פְּלַסְטִיק שֶׁמִתְפּוֹצְצִים בְּאוֹטוֹבּוּסִים
כְּדֵי לִזְכּוֹת בִּבְתוּלוֹת הַגֵּיהִנּוֹם. אֲנָשִׁים מְבוּקְבְּקֵי
אַלְכּוֹהוֹל שֶׁמְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בְּמוֹחָם בִּמְהִירוּת מוּפְרֶזֶת
אוֹ לְהֵפֶךְ. בַּקְבּוּקֵי אִינְטֶרְנֶט שֶׁמְדַבְּרִים בְּצֶ'טִים.
מוּמְחֵי יַיִּן בַּעֲלֵי תּוֹאַר בְּבַקְבּוּקוֹלוֹגְיָה, מִשְׁתַּכְּרִים
מֵעַצְמָם. בַּקְבּוּק חוֹלָנִי שֶׁצָעִיף כָּרוּך תָּמִיד לְצַוָארוֹ.
בַּקְבּוּק רוֹמַנְטִי הַמְשַׁוֵעַ לְיַד שֶׁתַּכְנִיס בּוֹ פֶּתֶק אַהֲבָה
וְתַשְׁלִיכוּ לְמִטָּתָהּ שֶׁל בַּקְבּוּקִיָּה חֲטוּבָה. בַּקְבּוּק שֶׁשָׁוֶה
בַּקְבּוּקַיִּם. בַּקְבּוּקִים סְתוּמֵי רֹאשׁ וְחַסְרֵי הֲבָנָה
לַמַּצָּב הַנָּזִיל בְּעוֹלָמֵנוּ, זוֹכִים לְגִלְגּוּל חָדָשׁ.
יָדַיִם
הַיָּדַיִּם הַמּוּרָמוֹת בַּכִּתָּה וְאֵלֶה הַמוּרָמוֹת בִּשְּׂדֵּה הַקְרָב
לִכְנִיעָה. יָד שֶׁאוֹחֶזֶת בְּרוֹבֶה שֶׁיוֹרֶה וְיוֹרֶה. יָד
שֶׁתְאוֹמָתָהּ נִגְדְּעָה בַּמִּלְחָמָה. יָדַיִם שֶׁרוֹחֲצוֹת
יָדַיִם וְנִשְׁאָרוֹת מְזוֹהָמוֹת. נָשִׁים שֶׁלּא הָיוּ בְּהֵשֶׂג
יָדִי וּלְהֵפֶך. יָדִי הַמְכַוֶּנֶת שָׁעוֹן שֶׁהַזְמָן מְכַוֵּן אוֹתוֹ.
נָא לְהַכִּיר: יָדִי הָאוֹחֶזֶות בְּסַכִּין וּבְמַזְלֵג בְּעֵת הָאוֹכֶל,
שֶׁמַחֲלִיפוֹת מְנוֹרַת חַשְׁמַל בַּבַיִּת וְגַלְגַּל בַּמְכוֹנִית.
יָדַיִם שֶׁהֵרִימוּ תִּינוֹק מֵעֲרִיסָתוֹ וְהֵנִיקוּ אוֹתוֹ
וְהֶחֱלִיפוּ לוֹ חִתּוּלִים וְלִמְדוּהוּ צְעָדִים רִאשׁוֹנִים
בָּעוֹלָם, הָיוּ יְדֵי אִמִּי הַמְּנוּחָה שֶׁגִדְלָה אוֹתִי
לְבַדָּהּ ,לְבַדָּהּ.
שני השירים מתוך הספר "להפך, שירים" הוצאת הקיבוץ המאוחד 2006
תְּמוּנַת חֲלוֹם
עֲמוּסֵי חֲלוֹם כְּלוּלוֹת הָיוּ פָּנַיִךְ
שֶׁהִתְמַכְּרוּ כָּלִיל לַצַּיָּד הַזּוֹרֵחַ.
דּוּמָם מִן הַדֶּשֶׁא וּמְאַיֵּם,
אוֹתָךְ רָאִיתִי בְּרֶטֶט אִלֵּם.
אֵיך שׁוּב כִּבְלֵילוֹת עָבָרוּ
כְּבָר הִתְמַכַּרְתִּי כּוּלִי לַפֶּלֶא
שֶׁשִׁקַפְתְּ בֵּין רַגְלַיִּךְ עָלוּ
הַיָּרֵחַ וְהָעוֹמֶק שֶׁל נְעוּרַי.
עַל מִדְרְוֹנוֹתָיו נָעוּ עַכְשָׁיו
עֲנְנֵי עֲרָפֶל כְּמוֹ בֵּין הָעֵצִים
הַפְּזוּרִים בַּשָּׂדוֹת שֶׁמִסְבִיבֵנוּ.
שני שירים על שנינו
1. יֵשׁ לָךְ אֶת אֲנִי וְלִי יֵשׁ אַתְּ
אֶרְאֶה אֲשֶׁר רָאִית וְשָׁמַעְתְּ מַה שֶׁשָּׁמַעְתִּי,
וּמַה שֶׁיָּדַעְתִּי יָדַעְתְּ.
אֲבָל אָז לֹא יָדַעְנוּ,
שֶׁכְּבָר יָדַעְנוּ,
וּמִי יוֹדֵעַ מַה שֶׁעוֹד נֵדַע.
מִי שֶׁאָנוּ הַלַּיְלָה וַאֲשֶׁר נִהְיֶה מָחָר,
וּבַלֵּילוֹת הָאֵלֶּה שֶׁיָּבוֹאוּ לִפְרֹחַ חֲלִיפוֹת.
אֵי מִי יֵדַע אֶת מִי הִיא,
וְלִי הָיָה אֶת לָהּ וְהִיא הָיְתָה עִם הוּא.
וְכָל הַחֲלוֹמוֹת הוֹלְכִים אַחַר הַפֶּה,
וַעֲדַיִן אַתְּ יֵשׁ לִי וְלָךְ יֵשׁ אֶת אֲנִי.
2. יֵשׁ לִי אַתְּ וַאֲנִי יֵשׁ לָךְ,
עִם לַיְלָה רֵיק שֶׁהוֹלֵךְ עֵת רַבָּה.
וּמַה שֶׁאָנוּ בּוֹ וַאֲשֶׁר נִהְיֶה מָחָר,
וּכְבָר אֲנָחָה נִתְקְעָה בִּגְרוֹנָהּ שֶׁל אַהֲבָתֵנוּ,
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי הַלֵּב הוּא תָּמִיד מַחֲסֶה בָּדוּי,
הִנֵּה הַסַּכָּנָה זוֹרַחַת שׁוּב, אִשָּׁה בָּאָה,
יָפָה מִמֶּנָּה אֵין בֵּינְתַיִם,
וְגוּפִי עוֹבֵר בָּהּ כְּמוֹ דִּמְדּוּם פִּתְאוֹמִי,
כָּל זֶה לִפְנוֹת אוֹר, כָּל זֶה עוֹד
יֵשׁ לִי אֶת אֲנִי וְלָךְ יֵשׁ אַתְּ.
תמונות עובריותי
הָיִיתִי אָז גָּדוֹל כְּאֶגְרוֹף,
מְקֻפָּל בַּצּוּרָה הַקְּלָסִית הַיְדוּעָה,
וּכְבָר חָשַׁבְתִּי עַל עוֹלָמוֹת שׁוֹנִים
שֶׁהִתְרוֹצְצוּ בִּי בְּלֹא דַּעַת.
הִכַּרְתִּי אֶת אִמִּי מִבִּפְנִים
יוֹתֵר טוֹב מִמֶּנָּה. הַאִם
זֶה נָתַן לִי אֵיזֶשֶׁהוּ יִתְרוֹן?
אָז הָיוּ חָדְשֵׁי חַיַּי הַיָּפִים בְּיוֹתֵר.
לֹא רָצִיתִי לָצֵאת הַחוּצָה
אֶל עוֹלָם מְנֻכָּר, חָפְשִׁי מֵאשֶׁר.
אֶת הַמַּלְאָךְ עִמּוֹ רָצִיתִי לְהֵאָבֵק
לֹא רָאִיתִי. חַשְׁתִּי אַךְ זִמְזוּם קַל
סְבִיב אַפִּי. מַסְעוֹתַי בְּתוֹךְ הָרֶחֶם
הָיוּ הַמֻּפְלָאִים שֶׁיָּדַעְתִּי עַד הֵנָּה.
גשר הירקון
מִדֵּי יוֹם גֶּשֶׁר הַיַּרְקוֹן
מַעֲבִיר אוֹתִי הָעִירָה.
אֲנִי רוֹאֶה אִשָּׁה אֲפֵלָה
מִתּוֹךְ עַצְמָהּ. בְּנִי מֵצִיץ מֵעֵינֶיהָ
וּמִיַּד נֶעְלָם מֵעֵינַי.
הַחשֶׁךְ חַי מִתַּחַת לִבְגָדֶיהָ
בְּעוֹרָהּ וּמֵפִיץ רֵיחַ בְּדִידוּת.
רוּחַ צָפָה בְּגֶשֶׁר הַיַּרְקוֹן
הַמַּזִּיעַ מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
שורשי הקיץ
הַיַּרְקוֹן הוּא תָּמִיד קַיִץ.
וּבַחֹרֶף תְּרִיסַי הַמּוּגָפִים נֶעֱקָרִים
מִזְּמַנָּם, מֵרְצוֹנָם.
נִסִּיתִי לְהַכְנִיס הַבַּיְתָה אֶת
הֶחָלָל הַבִּלְתִּי מְאֻרְגָּן שֶׁל חַיַּי.
הֶמְיוֹת הַזְּמַן, קִרְקוּרֵי הַמָּקוֹם
מַגִּיעִים אֵלַי מִתּוֹךְ שָׁרְשֵׁי הַלֵּילוֹת,
מִן הַבֵּיצָה שֶׁעוֹד לֹא נוֹלְדָה. כֹּה נוֹצֵץ
הַקַּיִץ הַמּוֹצִיא אֶת יָמַי וְלֵילוֹתַי.
מִלְחֶמֶת עוֹנָה בְּעוֹנָה —
תֵּל־אָבִיב צוֹבֶטֶת אֶת עֲצַבַּי
בֵּין עֲצֵי הַיַּרְקוֹן אֲנִי יוֹשֵׁב
עִם בְּנִי הַקְּטַנְטַן, בְּתוֹךְ עֲגָלָה,
עַל סַפְסָל לָעוּס בִּידֵי זְמַנְמַנֵּי קַיִץ —
וְחוֹשֵׁב עַל עֲתִידִי הַמִּתְקַצֵּר. זִכְרוֹנוֹתַי
מְתֹעָדִים: הָרְכוּשׁ הַיָּחִיד שֶׁאוֹרִישׁ לִשְׁאֵרַי.
השירים מתוך "חלונות לפארק", הוצאת קשב לשירה.
קישורים חיצונים
המשורר אשר רייך בלקסיקון הספרות החדשה
"פגישה, חצי פגישה", ראיון עם המשורר אשר רייך - כתב העת לשירה "עיין ערך שירה"
הספר "חומר נפש" לרכישה באינדיבוק
שיר של אשר רייך במדור "עיטורי שירה"
