סופ"ש שירה 18- 18.10.2012

כְּשֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ אֶת עַצְמִי.gad keinar
אֶת נַפְשִׁי.
אֲנִי יוֹדֵעַ אוֹתָךְ.

כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אַהֲבָה
אַתְּ מְבַקֶּשֶׁת לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר
כְּמוֹ תַּרְגִּיל בְּסַדְנַת עִוְּרִים:

אוֹר בֵּין עַרְבַּיִם, מוּפָזtamara or
תְּכֵלֶת וְחִטָּה קְצוּרָה, הַשַּׁבָּת מִתְגַּנֶּבֶת
עַל כַּפּוֹת חָתוּל בִּשְׂדוֹת הַשֶּׁלֶף מֵעַל הַכִּנֶּרֶת.
מַשֶּׁהוּ נִכְנַע, מַשֶּׁהוּ מִתְמַתֵּחַ, מְפוֹקֵק
פְּרָקִים שֶׁהִלְבִּינוּ מִמַּאֲמָץ –

קְרָקוֹב אֵינָה כְּרָך סוֹאֵן כָּךְ סְתָם,shimon rosenberg1
לֹא כָּרִיךְ פָּשוּט לָפוּת בִּידֵי תַּיָּר
וְלֹא קְרֶקֶר בִּלְתִּי מַשְׂבִּיעַ לִמְבַקֵּר רָעֵב.
תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, הִיא לֹא תִּתְרַסֵּק
בֵּין שִׁינַיִם רְקוּבוֹת וְלֹא תְּקַרְקֵר בְּקֵבָתְךָ,
מִסְעֲדוֹתֶיהָ מַזְמִינוֹת וּמַאֲכָלֶיהָ נְכוֹנִים.

הַגַּיְא מְפַלֵּס מַסָּעוֹ הָעֲקַלְקַל בְּצֵל אֲדְנוּת הַהַרrachel harpaz
רְעַפִים נֶאֱחָזִים בְּגַגּוֹת דּוֹמִינוֹ
יְרֹקֶת הָעַלְוָה מַסְוָה אֶת בֵּיתִי מִפְּנֵי הַלֹּא נוֹדָע
גּוֹזָלַּי הֶעֱתִיקוּ אֶת חֲלוֹמָם לִמְחוֹזוֹת זָרִים
הֵם מְדַבְּרִים מִן הַקַּרְקַע, מִן הַמִכְמוֹרוֹת, הַחֲפִירוֹת,
מֵהֲמֻלַּת הַשּׁוּק, מִבְּלִיל הָאָדָם,
וְאוֹמְרִים, אֵין פֹּה עָתִיד.

בְּאֶמְצַע הָ"אֲנִי" נָחַת פִּתְאוֹם "אֲנַחְנוּ"yechazkel
בְּקֶצֶב אֵשׁ שֶׁל אַרְבַּע לְדַקָּה
וְהַנְּגִיעָה הַמּוּזָרָה סִפְּרָה
עַל אֵיךְ שֶׁהִתְרַחַקְנוּ
כַּמָּה קָהָה לִבֵּנוּ
בִּזְמַן הַהַפְסָקָה