באמצע ה"אני" נחת פתאום "אנחנו"
בְּאֶמְצַע הָ"אֲנִי" נָחַת פִּתְאוֹם "אֲנַחְנוּ"
בְּקֶצֶב אֵשׁ שֶׁל אַרְבַּע לְדַקָּה
וְהַנְּגִיעָה הַמּוּזָרָה סִפְּרָה
עַל אֵיךְ שֶׁהִתְרַחַקְנוּ
כַּמָּה קָהָה לִבֵּנוּ
בִּזְמַן הַהַפְסָקָה
בְּאֶמְצַע הָאֲנִי מַרְפֵּק נָשַׁק מַרְפֵּק
וְעֵגֶל הַזָּהָב עוֹרֵר כָּאן מִלְחָמָה
בְּעֹקֶם שְׁתֵּי קַרְנָיו
שָׁאַג: אַחִים כֻּלְּכֶם!
וְהֵם הִסְתַּעֲרוּ
וְהֵם יָדְעוּ עַל מָה
בְּאֶמְצַע הָאֲנִי הִבַּטְנוּ בָּעֵינַיִם
קְרוּעִים קְרוּעוֹת רָאִינוּ
אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי
עֲנַן בּוּשָׁה יָרַד
הֶחְזַקְנוּ גּוּשׁ יָדַיִם
כָּל זֶה קָרָה
בְּאֶמְצַע הָאֲנִי
והדבש עודו אוחז
עֵץ הַגּ'וּמֶז עוֹמֵד אֵיתָן/ בִּשְׂדוֹת הָאַסְפַלְט שֶׁל יַלְדוּתִי/ אָבִי נוֹשֵׂא אוֹתִי אֶל-עָל/ בִּשְׁתֵּי
יָדַיִם חֲזָקוֹת/ לְלַקֵּט חֹפֶן שֶׁל פֵּרוֹת מְדוּבָשִׁים/ לְהַמְתִּיק מְעַט מִבֵּין הָעֲנָפִים.
וּבְמֶרְחַק הַשָּׁנִים וְהַכְּאֵב/ מוֹצֵא עַצְמִי פּוֹסֵעַ שׁוּב/ עַל שְׂפַת עֲצֵי גּ'וּמֶז זְקֵנִים/ וִידֵי
אָבִי הַמֵּת כְּבָר תַּשּׁוּ/ אַךְ הַדְּבַשׁ עוֹדוֹ אוֹחֵז בָּאֶצְבָּעוֹת/ וְאֶרֶס הַפֵּרוֹת נוֹטֵף בַּחֲדָרִים.
* גּ'וּמֶז - שִׁקְמָה (ערבית).
אשרי התפוח
אַשְרֵי הַתַּפּוּחַ
שֶׁנָּפַל מֵרֹאש הָעֵץ
(וּבֻזָּה).
אַשְרֵי הַתַּפּוּח
שֶׁנָּפַל וְהִתְגַּלְגֵּל
לְמַרְגְּלוֹת יֶלֶד
כּוֹעֵס וְאוֹכֵל.
אַשְׁרֵי הַתַּפּוּחַ
שֶׁכִּבָּה מֵהָרָעָב
בְּבֶטֶן צְעִירָה,
שֶכִּבָּה מְעַט רָעָב
וְהִצִּית בְּעֵרָה.
אַשְרֵי הַתַּפּוּחַ
שֶׁנָּפַל מֵרֹאשׁ הָעֵץ
וְחִכָּה
וְחִכָּה
וּמְחַכֶּה לְהִתְפּוֹצֵץ.
בּוֹא נְשַׂחֵק בְּאַהֲרֹן וְזִיוָה
לליסה
בּוֹא נְשַׂחֵק בְּאַהֲרֹן וְזִיוָה
אַתָּה תִּהְיֶה טְרוּבָדוֹר
אֲנִי אֱהְיֶה לְךָ דּיוָה.
אַתָּה תִּסְגֹּד לִקְסָמַי
בְּעֵטְךָ הַזָּקוּף,
אֲנִי אֶכְלָא נִשְׁמָתְךָ
בָּחָכְמָה שֶׁל הַגּוּף.
תְּפַזֵּר מֵעַלַי
לַשְׁלֶשֶׁת יוֹנִים
לִכְתָמִים,
אֶפְתַּח וִילוֹן
וְנִהְיֶה רְאֵמִים,
וּבְהָרִים
אֶפְרוֹץ בִּשְּבִילְךָ
אֶת כָּל הַשְׁעָרִים.
וְאַתָּה תַּחֲרֹט
בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת
בִּסְלָעִים שֶׁל גִּיר וְסוּכָּר,
וְתִזְרֶה מֵעָלֵינוּ
דֶּבֶק-טִיחַ בְּרוֹק
וְעִיסוֹת לְעוּסוֹת שֶׁל נְיָר.
וּבַסּוֹף בַּסּוֹף
כְּשֶׁבְּבַת-אַחַת נִגְמוֹר,
אוּלַי אֶעֲזוֹב בִּטְרִיקָה
וְאֶשְׂכּוֹר
לִי חֶדֶר יָחִיד
בְּלִבְּךָ הַשִּׁכּוֹר.
פוטנציאל
"יש לילד המון פוטנציאל. ממש חבל שהוא לא מנוצל."
(בלהה, מחנכת כיתה ד-2, ביום הורים)
עַכְשָׁו, מִשֶּׁהֻבְרַר
שֶׁהַפּוֹטֶנְצְיָאל לֹא נֻצַּל
וְשֶהֶעָתִיד הַכַּבִּיר שֶׁנֻּחַשׁ
לֹא מֻמַּשׁ
אֶפְשָׁר לְהַשְׁלִיךְ אֶת הַבְּגָדִים
וְאֶפְשָׁר
לִפְרֹעַ אֶת הַשֵּׂעָר
שֶׁנּוֹתַר
וּלְקַלֵּף אֶת הַחִיוּךְ הַמְסֻדָּר
וְהַמַּר
וְלָרוּץ בְּכָל הַכֹּחַ הַנִּגְמָר
אֶל הַיָּם
וְלִשְׁחוֹת
וְלִסְחוֹט
אֶת כָּל מַה שֶּׁנּוֹתַר
הליכת בוקר
בְּהֹדּוּ הָרְחוֹקָה, הַיּוֹם בַּהֲלִיכַת הַבֹּקֶר,
נֶעֱצַרְתִּי בָּאֲוִיר הַקַּר שְׁתֵּי הַיָּדַיִם בַּכִּיסִים.
הִתְבּוֹנַנְתִּי בְּכֹהֵן פְּסָלִים כָּתֹם וְשָׁר
עוֹמֵד מוּל פֶּסֶל-קוֹף עָנוּד שַׁרְשְׁרָאוֹת פְּרָחִים
וּמְסוֹבֵב דְּבַר-מָה בּוֹעֵר בְּתוֹךְ כַּפּוֹת יָדָיו.
מִצְמוּץ מָהִיר, וְקוֹל שָׁקוּל בִּפְנִים קוֹרֵא:
וּמָה אִכְפַּת לוֹ לַקּוֹף,
הֲרֵי הַקּוֹף הוּא קוֹף מִפְּלַסְטִיק,
יַמְשִׁיךְ לְחַיֵּךְ גַּם חֲצִי-נֶצַח לִפְנֵי שֶׁיִּתְכַּלֶּה.
מִצְמוּץ שֵׁנִי זָהִיר, מֵאֵט אֶת צְעָדַי, מַזְהִיר:
תִּרְאֶה הַבֹּקֶר חַי, תַּרְגִּישׁ אֵיךְ הָאֲוִיר
מְחַיֶּה אֶת הָרֵאוֹת, הָאֵשׁ הִיא אֵשׁ וְהַפְּרָחִים פְּרָחִים,
וְהִנֵּה לְפָנֶיךָ לֵב נִשְׁאָף בִּמְסִירוּת
בַּדֶּרֶךְ לְמָקוֹם אֶחָד,
כְּמוֹ אֶתְמוֹל כְּמוֹ מָחָר,
וּמְלַמֵּד שֶׁגַּם בַּעֲבוֹדַת הָאֱלִילִים
תִּמְצָא שִׁעוּר וְלֶקַח וְתוֹחֶלֶת,
אִם תִּסְתַּכֵּל – אֲפִלּוּ כָּאן –
תּוּכַל לִרְאוֹת אֶת אֱלֹהִים.
וּמֵאֵי-שָׁם לוֹחֵשׁ הַבֹּקֶר הַטָּהוֹר:
נִרְאֶה אוֹתְךָ עַכְשָׁו,
שׁוֹאֵל אֶת לִבְּךָ וּמוֹצֵא מֵחָדָשׁ
אַהֲבַת חַיִּים וְשִׂמְחָה וֶאֱמוּנָה זַכָּה
וּמִתְעוֹרֵר בְּכָל בֹּקֶר אֶל אֲוִיר קַר-טָעִים
לִפְגֹּשׁ אֶת עַצְמְךָ עוֹמֵד מוּל אֱלֹהִים
עִם תּוֹדָה וּתְפִלָּה עַל הַשְּׂפָתַיִם
וְלֶהָבָה בּוֹעֶרֶת בְּכַפּוֹת הַיָּדַיִם.
קישורים חיצונים
המשורר יחזקאל רחמים בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הבלוג של יחזקאל רחמים באתר "בננות"
השקת הספר "פיגומים" מאת יחזקאל רחמים