ליאורה בן יצחק

נשימהliora ben_izchak

בַּחֲדָשׁוֹת מוֹדִיעִים עַל סוּפָה מִתְקָרֶבֶת,

אֶת הַסּוּפָה שֶׁלִּי אֵינִי יוֹדַעַת

לְנַבֵּא.

אִישׁ לֹא רוֹאֶה אֶת הַנְּפִילָה

מֵאֲחוֹרִי הַדֶּלֶת

אֲנִי שְׂרוּעָה עַל הַגַּב, מְבֹהֶלֶת

הַצְּעָקָה,

חוֹזֶרֶת בְּהִלּוּךְ אִטִּי

 

הָאֹבֶךְ נֶעֱלַם סוֹף סוֹף,

לוֹקַחַת נְשִׁימָה

עֲמֻקָּה

 

3.4.13

 

מדוע בחרת בשיר זה?

בתחילת אפריל החורף חזר, עם כל המשתמע מכך. היה קר ונפלתי, רק רציתי להרים ממשהו ואיבדתי את שיווי המשקל. קשה לומר שמתרגלים לזה לדאבוני, המחלה מכתיבה את עצמה.

היכן השירה פגשה אותך לראשונה

ליום הולדתי ה- 12 קיבלתי מאמי את הספר שירת רחל. הפגישה עם שיריה פתחה לי עולם ענק של השירה. שיריה מאוד דיברו אליי ובמיוחד השיר הזה.

ואולי לא היו הדברים מעולם

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם.

אוּלַי

מֵעוֹלָם לֹא הִשְׁכַּמְתִּי עִם שַׁחַר לַגַן.

לְעַבְדּוֹ בְּזֵעַת אַפִּי?

 

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים

שֶׁל קָצִיר,

בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עָמוּסַת אֲלֻמּוֹת

לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִׁיר ?

 

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שׁוֹקְטָה

וּבַתֹּם

שֶׁל כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי...הוֹי, כִּנֶּרֶת שֶׁלִּי,

הֶהַיִית אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם ?

 

תרפ"ז

בגיל הנעורים כתבתי מעט. הכתיבה התפרצה, כשילדי היו קטנים. מכתיבה לילדים הגעתי מהר מאוד לכתיבת שירה.

מה תפקיד השירה בעיניך?

השירה היא הכל. נפש שגדלה עם החלילית, העמיקה לתוך הצ'לו ועד לרגעים המציפים במילים המתקשרות למילים, ימים ולילות השירה חיה בי. היא העולם שיועדתי להיות. מתמיד ידעתי שאכתוב.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

אני אוהבת משוררים רבים, אך המשוררת הפינית, סירקה טורקה מחזירה אותי תמיד אל שיריה הכתובים במילים פשוטות, בחכמה ותובנות רבות המעוררות אותי להתבונן אל תוך עצמי. סירקה טורקה הייתה עבורי "אמא רבה" לתקופה מסוימת .

היכן את כותבת?

בשנים האחרונות אני כותבת במחשב. מגיבה בשורות שירה לאמנים בפייסבוק, הנהיות גם הן חומר גלם לשירה הנכתבת לאחר מכן.

 

לדף של ליאורה בן יצחק בסופ"ש שריה מספר 13

לדף הראשי של משורר באור