צער העולם

וִיסְלָבָה שִׁימְבוֹרְסְקָה מֵתָה.
פַּעֲמוֹנֵי רוּחַ רוֹטְטִים גְלִינְג גְלוֹנְג בַּמִּרְפֶּסֶת
קַר הַיּוֹם, מְשׁוֹרֶרֶת עֲנָקִית הָלְכָה.
לֹא חָסְכָה מִלִּים מֵאֲנָשִׁים
שֶׁאָהֲבוּ אוֹתָהּ.

וּבְבֵיתִי הַמַּזְגָן מְיָבֵּש לִי אֶת הָרֹאשׁ
זְקוּקָה לַאֲוִיר. פּוֹתַחַת אֶת כָּל הַחַלּוֹנוֹת
וּמַפְשִׁיטָה אֶת הַמִּלִּים הַבּוֹעֲרוֹת מֵעַצְמוֹתָי
לַכְּאֵב, הַצּוֹמֵחַ מֵעֵבֶר לַגְּבוּל :
חַיָּלִים יוֹרִים דָּם בָּרְחוֹבוֹת ,
הַטֵּלֵוִיזְיָה מְשַׁדֶּרֶת בְּצֶבַע רָצַח עַם
וְלִי נִגְמְרוּ הַמִּלִּים. אֵין בְּלִבִּי מָקוֹם
לְהָכִיל אֶת צַעַר הָעוֹלָם.
כּוֹס מַיִם מִתְרַחֶקֶת מִיֶּלֶד חָסַר פָּנִים.
מָה הָיְתָה כּוֹתֶבֶת ויסלבה שימבורסקה
עַל שֶׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת מִלְּמַטָּה.

ואז הכל משתנה

אֶצְלֵנוּ לֹא מַצִּיגִים לְרַאֲוָה
תְּמוּנוֹת מִשְׁפַּחְתִּיּוּת עַל כּוֹנָנִית
הַסָּלוֹן כְמוֹ בְּאָמֶרִיקָה.
אֶצְלֵנוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַכֹּל בַּלֵּב.
וּכְשֶׁזִּיכָּרוֹן מִתְפּוֹרֵר,
מַדְבִּיקִים בְּדֶבֶק מְיֻחָד
מְהַכּוֹלְבּוֹ.
וְאַחַר כָּךְ אֲנִי מְגַלָּה אֶת הָעִיר הַגְּדוֹלָה,
בָּהּ הַכֹּל וְהַרְבֵּה. וְאֵיךְ יוֹדְעִים
עַד שֶׁמִּתְאַהֲבִים לְתוֹךְ בַּיִת מוּאָר
וְאָז הַכֹּל מִשְׁתַּנֶּה :
אָבִי הָלַךְ וְאִמִּי הֲלָכָה אַחֲרָיו
עִם הַסַּרְטָן
וַאֲנִי שׂוֹרֶדֶת עִם רוּחַ, הַדּוֹחֶפֶת
אֶת הַגּוּף קְצָת ומְאֻשֶּׁרֶת
טִפָּה יוֹתֵר מִתּוֹךְ שֶּׁקֶט,
מִתְעוֹרֶרֶת הַשִּׁירָה לְלֹא זְמַן
וּמָקוֹם
כִּי כָּכָה זֶה עַכְשָׁו אֲנִי מְדַבֶּרֶת
וְרַק זֶה נֶחְשָׁב

אמנות

אֲנִי גָּרָה בְּבַיִת מִסְפָּר 7 בְּמַגְדִּיאֵל
הָאוֹר דּוֹלֵק, תָּמִיד
כּוֹתֶבֶת.
הַדֶּלֶת פְּתוּחָה לְטֶבַע שֶׁלֹּא יֵעָלֵם
וּבֵין הַשּׁוּרוֹת שָׁרָה מַנְגִּינוֹת הַמִּתְעוֹרְרוֹת
דֶּרֶךְ הַהִיסְטוֹרְיָה לַיּוֹם הַזֶּה.

אֵינִי יוֹדַעַת לִקְרֹא לַתָּוִים בְּשֵׁם.
יָשַׁבְתִּי עַל בָּמוֹת, מְנַגֶּנֶת בְּכֹחַ הָאִינֶרְצְיָה
מְעַנְיֵן מָה הָיָה אוֹמֵר הַצֵּ'לָן, עֻזִּי וִיזֵל
הָאָמָּנוּת, פּוֹתַחַת דֶּלֶת, מְגַלָּה לִי עוֹלָם
הַמַּדְלִיק בִּי אֵשׁ, כֻּלִּי אֵשׁ, חַיָּה וְנוֹשֶׁמֶת אָמָּנוּת
חוֹלֶמֶת שִׁירָה שֶׁאֵינָהּ נִגְמֶרֶת
וְאַתָּה מְזַיֵּף מִלִּים וּמַתְּרִיס.

מִתְגַּעְגַּעַת לִשְׁתֹּק אִתְּךָ
יוֹדַעַת עַל הַחַיִּים
כְּשֶׁהַכֹּל קוֹרֶה וְלֹא כְּלוּם
הַלֵּב מִתְרוֹקֵן, וְהַזִּכָּרוֹן
מִצְטַמֵּק
לְמִסְגֶּרֶת תְּלוּיָה עַל קִיר.

כל אחד צריך בית

אֲנִי גָּרָה בְּבַיִת מִשֵּׁלִי.
יֵשׁ בְּזֶה נֶחָמָה,
אֵינִי צְרִיכָה לְהִתְרַגֵּל
לְבַעַל בַּיִת חָדָשׁ.
הוֹלֶכֶת בְּקֹשִׁי, לְעוֹלָם
אֵינִי מִתְרַחֶקֶת מֵהַבַּיִת.
עִם הַמַּזְגָן, ְהַיָּמִים חוֹזְרִים
עַל עַצְמָם, כּוֹתֶבֶת.
כָּל הַזְּמַן כּוֹתֶבֶת.
אֵינְסוֹף עוֹלָם
גָּר
אִתִּי
וְהַנֶּפֶשׁ, כְּמוֹ פַּעֲמוֹן

חולמת אותי

חוֹלֶמֶת אוֹתִי עַל מַיִם מַצְמִיחִים
וְרָדִים כְּחוֹלִים מִתּוֹךְ כַּד חוּם
שֶׁהֵבֵאנוּ מִדָּרוֹם אַפְרִיקָה,
עוֹלָה בְּמַדְרֵגוֹת הַאוֹלִימְפּוּס
לְאוֹרוֹ שֶׁל לַפִּיד הַתָּמִיד.
הַוְּרָדִים זוֹכְרִים.
וְאַתָּה אֵינְךָ.
כָּאן, הַכֹּל דּוֹמֶה, שׁוּב
מִתְאוֹשֶׁשֶׁת מִטִּיפּוּלֵי הַכִימוֹ,
מְתַרְגֶּמֶת כְּאֵב לְשִׁירָה הַמַּקְפִּיצָה
אַדְרֵנָלִין לְתוֹךְ עַיִן לְּבָנָה
שֶׁל מַרְסֵל יַנְקּוּ, תְּלוּיָה עַל קִּיר.
קוּמְקוּם הַתֵּה וְהַכֵּלִים מוּנָחִים
בְּאוֹתוֹ מְקוֹם, רַק
הַמֶּרְחָק אֲלֵיהֶם הִשְׁתַּנֵּה.

השירים מתוך ספר חדש "עיר פנימית" שראה אור בהוצאת אבן חושן, 2013

נשימה

בַּחֲדָשׁוֹת מוֹדִיעִים עַל סוּפָה מִתְקָרֶבֶת,

אֶת הַסּוּפָה שֶׁלִּי אֵינִי יוֹדַעַת

לְנַבֵּא.

אִישׁ לֹא רוֹאֶה אֶת הַנְּפִילָה

מֵאֲחוֹרִי הַדֶּלֶת

אֲנִי שְׂרוּעָה עַל הַגַּב, מְבֹהֶלֶת

הַצְּעָקָה,

חוֹזֶרֶת בְּהִלּוּךְ אִטִּי

הָאֹבֶךְ נֶעֱלַם סוֹף סוֹף,

לוֹקַחַת נְשִׁימָה

עֲמֻקָּה

3.4.13

יש עתיד

אֵינִי יְכוֹלָה לִתְרֹם לִילָדַי אֶת צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי
הֵם קִבְּלוּ בַּגַּנִּים.
אֵינִי יְכוֹלָה לְהַבְטִיחַ לָהֶם עָתִיד
אֵין לִי סִסְמָאוֹת תְּלוּיוֹת עַל קִיר בְּ"בָשָׂר",
לְרִפּוּד יְסוֹדוֹת בֵּיתָם,
הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק
אוֹהֶבֶת אוֹתָם אַהֲבָה גְּדוֹלָה

14.6.13

---------

מהו אושר

שָׁכַחְתִּי אֶת פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל הַמִּלָּה אֹשֶׁר.

אֵינִי יוֹדַעַת לְתַקֵּן צַלֶּקֶת כְרוֹנִית
רַק לְלַמֵּד אֶת הַגּוּף לְהִתְאַמֵּץ לָלֶכֶת,
לַעֲלוֹת וְלָרֶדֶת מַדְרֵגוֹת

טָעוּת אוֹפְּטִית לַחֲשֹׁב שֶׁנְּקֻדָּה עַל קִיר
מְעִידָה עַל מַשֶּׁהוּ. גִּבְעוֹל סָפֵק סֶדֶק גָּדֵל
עִם פֶּרַח שָׁחֹר

אֵינִי מְבַקֶּשֶׁת יוֹתֵר מִשֶּׁיֵּשׁ
אַתָּה קוֹרֵא לָזֶה עֲנָוָה

נושמת

אֵינִי יְכוֹלָה לִשְׁכֹּחַ אֶת טַעַם הָאֲדָמָה
וְהַשָּׂדוֹת, עֲקֵבוֹת שֶׁהִשְׁאַרְתִּי
עַל חֹפֶשׁ שֶׁלֹּא הָיָה

נוֹשֶׁמֶת נָכוֹן, כְּפִי שֶׁלִּמַּדְתָּ אוֹתִי
מֵהַגֹּבַהּ רוֹאָה אֶת הַשֶּׁקֶט
טוֹב יוֹתֵר
רֹאשִׁי בָּעֲנָנִים מֵעַל עָנָן שֶׁל
פַּעַם

יוֹדַעַת:
מַה שֶּׁלֹּא קוֹרֶה עַכְשָׁו
אוּלַי לֹא יִקְרֶה

פעם ועכשיו

נִהְיֵיתָ לִי זָר.
קוֹלְךָ מַחֲזִיר אוֹתִי לַזְּמַן שֶׁאָהַבְנוּ
וְהִתְהַפַּכְנוּ, בַּדֶּרֶךְ לְאִיסְט לוֹנְדּוֹן
הָאַהֲבָה הִתְהַפְּכָה לְתוֹךְ רַחְמִי
מִתְכַּוֶּצֶת לִתְקוּפַת הַבְּלוֹת
עוֹד לִפְנֵי שֶׁיָּדַעְתִּי
אִם אָשְׁרִי בָּגַר לְתוֹךְ יְלָדַי.

חלקי חילוף

לְדָבָר אֵין עֵרֶךְ, כָּתַב אֶלְוִין טוֹפְּלֶר
בְּסִפְרוֹ "הֶלֶם הֶעָתִיד", קְנֵה וּזְרֹק.
הָעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה
אֵינִי מְמַלֵּאת אֶת עַצְמִי בְּבּוֹטוֹקְס
וְלֹא קוֹנָה בְּגָדִים בַּחֲנֻיּוֹת יֻקְרָה.
חַיָּה בִּצְנִיעוּת
מַזְמִינָה מוּצְרֵי מָזוֹן בַּטֶּלֶפוֹן,
הַמַּגִּיעִים בְּאוֹתוֹ יוֹם
בְּשָׁעָה קְבוּעָה.
מְעַסָּה אֶת כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם בִּקְרֶם מְיֻחָד
וְהוֹלֶכֶת עִם חֶלְקֵי חִלּוּף אוֹ בְּלִי

צריך יותר מרוח

בָּאָרֶץ הַזֹּאת הָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת
דַּרְכּוֹן זָר אֵינוֹ מַקְנֶה בִּטָּחוֹן
כְּפִי שֶׁחָשַׁבְנוּ,
אֲנִי נִשְׁאֶרֶת.
בּוֹכָה הַיּוֹם עַל הַנְּעָרִים
צְעִירִים מַדְלִיקִים נֵרוֹת זִכָּרוֹן בַּכִּכָּרוֹת
וְשָׁרִים

צָרִיךְ יוֹתֵר מֵרוּחַ עַלַ-מְנַת לִחְיוֹת כָּאן
הַטִּילִים מַבְהִילִים,
כּוֹס הַמַּיִם שֶׁלִּי מִתְרַסֶּקֶת

השירים מתוך "לו היה לי צ'לו" הוצאת פרדס 2015

קישורים חיצוניים

המשוררת ליאורה בן יצחק בלקסיקון הספרות העברית החדשה

השיר "המוזה לא מתה" באתר "מטעם 24"

רדיו הר הצופים עם רונה קינן הקוראת שני שירים של ליאורה בן יצחק (בדקה 21.40)

ספר שיריה החדש של ליאורה בן יצחק "עיר פנימית" באתר של אבן חושן

 אלי הירש קורא שירה - על הספר "עיר פנימית"

"ללא ציפיות" - שירה של ליאורה בן יצחק בדפשיר שבועי בעריכת דרור גרין

הספר "עיר פנימית" לרכישה באינדיבוק

חזרה לעמוד הראשי - סופ"ש שירה מספר 13