האושר להיאכל
יֵשׁ לִי קוֹרְאִים מִשֶּׁלִּי.
שְׁלֹשִים בְּמִסְפָּר
אוֹ אוּלַי רַק שִׁשָּׁה.
הָיִיתִי לָהֶם קָשָׁה וּמְשֻׁבַּחַת
וְנֶאֱכַלְתִּי עַד הָעֶצֶם.
לֹא חָיִיתִי לְמַעֲנָם,
לֹא הִכַּרְתִּי אוֹתָם,
לֹא הָיְתָה בֵּינֵינוּ אַהֲבָה.
הָיִיתִי לָהֶם מַה שֶּׁרָצִיתִי לִהְיוֹת.
שָׂרַת הַכְּאֵב.
שְׁלֹשִים בְּמִסְפָּר וְאוּלַי רַק שִׁשָּׁה.
עֹנֶג לִהְיוֹת מַעֲדַן פֶּרֶא.
אֹשֶר לְהֵאָכֵל.
איפה השירה פגשה אותך לראשונה?
שירה במובנה המקובל לא פגשה אותי מעולם. אבל כל שיר מולחן ששמעתי ברדיו ולא יכולתי לשמוע שוב, כי לא היה לי טייפ בילדותי הסובייטית, הראה לי שיש עולם אחר, עולם שבו הרגש משנה את המציאות, מעלה אותה והופך אותה לאגדה מרתקת. נורא רציתי לחיות כששמעתי שיר שאהבתי. שנים הסתובבתי בגעגועים עזים לשירים שלא יכולתי לשמוע שוב. לכן כנראה התחלתי לכתוב, כי הבנתי שלעולם לא אשמע עוד את שירי נפשי.
מה תפקידה של השירה בעינייך?
שירה היא לחם. הלחם האמיתי שכל אחד צריך כדי לחיות. היא יכולה לשנות את החיים, את חוקי הפיזיקה ואת העבר. היא קסם.
מיהו המשורר שאיתו היית רוצה לשבת ולשוחח?
אין מה לשוחח עם משוררים. אני אוהבת לשוחח עם עורבים וחתולים. גם שפיריות זה בסדר.
היכן את כותבת?
רק ליד המחשב כשאני לבד בבית, רגועה וממעטת בתנועות.
מדוע בחרת את השיר הזה?
כי הוא מגלם את תמצית הכתיבה בשבילי. הסיפוק העליון של המשורר – להיאכל, כמו חיה.
הזנת תוכן: 2.1.2016
