*
הַתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל טְבֶרְיָה
רוֹצָה לָמוּת
מֵרֹב פִּיחַ אוֹטוֹבּוּסִים
רֵיחַ-שֶׁתֶן וּנְטִישׁוּת,
אֲבָל כַּמָּה תְּמָרִים
בָּאֹפֶק הָאָפֹר
מְעִירִים אוֹתָהּ כָּל בֹּקֶר
עִם יְפִי הַהִתְעַקְּשׁוּת
איפה השירה פגשה אותך לראשונה?
המפגש הראשון שלי עם שירה התרחש כפי שמתרחשים מרבית המפגשים של בני נוער כיום עם שירה: כשירה מולחנת. אחרי שהצליחו להמאיס עליי את ז'אנר השירה בבית ספר, התחלתי להקשיב למוסיקה של לו ריד ובוב דילן, שני משוררים עילאיים בנוסף למוסיקאים דגולים. השירים של שניהם שימשו ועדיין משמשים לי מדריך לחיים. בייחוד התאהבתי בשירה ובמוסיקה של לו ריד, שכתב במסורת של ספרות אמריקנית אפלה, של פרוזאיקונים כיוברט סלבי הבן, ויליאם בורוז ועוד. שירתו חשפה בפניי את הייאוש הקיומי, הצד האפל של הנפש, מתוך אפשרות להכיל את האפלה ולהגיע בסופו של דבר לאיזה מקום מואר.
מה תפקידה של השירה בעיניך?
תפקידה להחליף את השגור בחדש – בין אם תמאטית ובין אם לשונית. ספרות, בניגוד לשאר האמנויות, בנויה מאותו חומר שנעשה בו שימוש מתמיד מדי יום – השפה. השפה נשחקת, והמילים מתקבעות לכדי קלישאות, עד כדי כך שאינן מתארות יותר עולם, הוויה, בני אדם. תפקיד המשורר, בעזרת צירופים מקוריים, סיטואציות מקוריות וכו' להחזיר למילים את נשמת אפן. תפקיד נוסף – על השירה להיות חופשיה בעולם של ציות תפקודי מטומטם לחוקים בורגניים. השירה צריכה להציג אפשרות של חופש לשוני ומחשבתי בעולם מקובע בו רוב בני האדם הולכים כעדר אחר צורת החיים הנהוגה, המחשבות הנהוגות, כתוצאה מלחצים חברתיים. תפקיד אחרון – להיות אלטרנטיבה של אי עשייה בעולם של ריצה תפקודית – על המשורר ושירתו לעמוד זקופים בעמדת האי עשייה כאלטרנטיבה לעולם שיצא מדעתו מרוב ריצה מעשית.
משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?
הייתי שמח לשבת לשוחח עם המשורר ההונגרי הגאון אטילה יוזף, ללמוד ממנו על כתיבת שירה, ולנסות להערות קצת שמחה לייאוש שלו.
היכן אתה כותב?
בכל מקום. אבל בעיקר מחוץ לבית. אני קונה פנקסים בשבעה שקלים שתמיד נמצאים אצלי בתיק, כאשר אוטובוסים הם מקום כתיבה מועדף, וכך גם ספסלי רחוב.
מדוע בחרת את השיר הזה?
כי הוא מייצג את השאיפה לתאר מקומות והוויה המאפיינת את ספרי השלישי "בית קברות לשירים", ומחבר בין ייאוש לבין אופטימיות זהירה.
לדף של יובל גלעד בסופ"ש שירה 26
הזנת תוכן: 20.10.2013
