דן אלבו

לֵיצָן נוֹפֵלDan Albo

מַה שֶׁחָסֵר לִי עַתָּה הוּא צְחֹק גָּדוֹל
לִצְחֹק סְתָם, כְּמוֹ לִפְנֵי בֹּא הַגְּשָׁמִים הַגְּדוֹלִים
כַּאֲשֶׁר הַדְּבָרִים בְּשֵׁלִים לְהִתְבָּרֵר מִתַּחַת לִירִיעַת הָאוֹר
כְּמוֹ בֹּהַק מְסַנְוֵר
כַּאֲשֶׁר מַשֶּׁהוּ לֹא בָּרוּר אֲבָל חִיּוּנִי
יַלְדּוּתִי מַמָּשׁ, מִתְלַקֵּחַ בְּךָ כִּצְחוֹק יֶלֶד לְמַרְאֶה לֵיצָן נוֹפֵל.

 

 

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

עד כיתה ג' למדתי בקזה בלנקה על פי תוכנית הלימוד הממלכתית הצרפתית, במסגרתה נדרשנו ללמוד בע"פ ולדקלם בכתה את משליו של לה פונטיין Jean de La Fontaineאני זוכר במיוחד את משל העורב והשועל Le Corbeau et le Renard שידעתי על פה. בהיותי בגיל תשע וכבר בארץ, אחותי לִבְנַת שבה משהות ממושכת בפריז והביאה עמה בין היתר תקליטים של ז'ק ברל Jacques Brel, ז'ילבר בקו Gilbert Bécaud אלן בריאר Alain Barrière, שרל אזנבור Charles Aznavour שנוגנו שוב ושוב בביתנו. השירים של ברל ובקו שבו את לבי. יש להניח, בזכות המלודיות הנהדרות שלהם, אבל לא פחות מכך בזכות המלים. הפזמונים התעלו לדרגת שירה ללא ספק, מילות השירים דרשו קשב מיוחד, כילד לא הבנתי את כל המלים ומתוך התפעלות וסקרנות שאלתי את אחותי לפשרן. בשיחות האגביות הללו עסקנו בעצם במה שאנו מגדירים כ"ניתוח שיר". ברל כתב על נושאים שונים ומגוונים: אהבה, חברה ועניינים שברוח. הוא שלח את ידו בכתיבה סאטירית כמו גם בכתיבה לירית-סנטימנטלית. השירים התייחדו בחדשנות מילולית ובדימויים חזותיים שהותירו עלי רושם עז. בשיריו היו מטפורות נהדרות כגון בשיר, אני ערב קיץ- Je suis un soir d'été בו הוא מתאר את המראות שנגלים בפני ערב היורד על העיר ליאז' - מנקודת מבטו של הערב. נחשפתי לשיריו של המשורר ז'אק פרוור כמו Les Feuilles mortes "עלי שלכת" בביצועו העילאי של איב מונטאן. הקסמות דומה חוויתי מאוחר יותר, בגיל ארבע עשרה או חמש עשרה כשנחשפתי לשירי בוב דילן, ליאונרד כהן, סיימון וגרפונקל, מריאן פייתפ'ול ורבים אחרים בזכות אחי גבריאל, תוך שימת לב מיוחדת לטקסטים של השירים. באותם ימים מילות השירים צורפו לתקליטים בחוברת או בדף נפרד שהושחל בעטיפת התקליט או שהודפסו בגב העטיפה. המלים המוזרות והקומפוזיציה המוזרה שלהן במשפט שבו את לבי או שמא הטריפו אותי. תהליך דומה חוויתי מאוחר יותר במהלך שירותי הצבאי כשנחשפתי למוסיקת הרוק ולשירים של להקות כמו הרולינג סטונז, ג'ת'רו טאל, פוקוס, המודי בלוז, פינק פלויד, יס, קינג קרימזון, ג'נסיס ואמרסון, לייק ופאלמר ורבות נוספות. בכתה ו' למדנו את קינת דוד בע"פ והיא הותירה עלי רושם עז. מזמורי תהילים היו היערות הקסומים שבם טיילתי רבות. לשירה עברית נחשפתי בשיעורי ספרות בתיכון. החשיפה האינטנסיבית לשירה ולניתוח שירה בשיעורי ספרות ובשיעורי אנגלית וצרפתית השלימו את הטקסטים ההזויים והפסיכודליים של להקות הרוק, שנכתבו לעתים קרובות בהשפעת הרואין ואל.אס.די. בשלושת החודשים האחרונים של שירותי הצבאי, בהיותי בקיבוץ גזר במסגרת של"ת אני זוכר שכתבתי מספר שירים, מתוכם העזתי להראות שיר אחד לחברי ציון אמיר. זו הייתה פעם ראשונה שהאני שלי התייצב ונעמד בחלון ראווה בגלוי באמצעות מלים. זו הייתה פעם ראשונה דומני שהעזתי להזדהות "מול העולם" המחוצן לי כמשורר. ההליכה בשבי השירה הביאה בעקבותיה קריאה אינטנסיבית או שמא אובססיבית של ט.ס. אליוט, גיום אפולינר, שארל בודלר, וולט ויטמן ושאר גדולי השירה המודרנית.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

Jacques Maritain ז'אק מאריטן הגדיר שירה כך: השירה היא אש (האש הפנימית) אותה מדבירים בידיים עטויות בכפפות של הגיון. הייתי משלים את דבריו בדימוי נוסף, שירה הנה החלון המסתורי דרכו אנו רואים ומתוודעים ברגעי התגלות נדירים למלים הבוערות שבהן נברא גורלנו בעולם. אבי כאיש מאמין נהג לומר, ששירה היא החלון שדרכו אנו זוכים לראות ברגעי חסד את המלים שבהן ברא אלוהים את העולם. פעם אחת, אני זוכר שהוסיף: ואת המלים שטרם נבראו אז כדי להשלים את מלאכת הבריאה.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח.

הייתי רוצה לשבת ולשוחח עם גיום אפולינר שאת שיריו אני מתרגם במסירות זה שנים.

היכן אתה כותב?

חלק משירי נכתבים תוך כדי שינה, לעתים אני מתעורר עם שורה או מספר שורות נדירות ביופיין ושלמות שאין צורך להזיז בהן אות. אני קם ורושם אותן היכן שהוא כדי לא לשכוח. לפני שנים רבות, שיר שלם נכתב ברוחי תוך כדי שינה או חצי שינה, לא ברור לי העניין הזה לגמרי, למזלי היו עט ונייר על השידה ובמספר שניות רשמתי את השיר, שורה אחר שורה עד לנקודת הסיום, בקלילות בלא לשנות דבר. אך אלה מקרים נדירים, על פי רוב אני כותב בחדר העבודה ישירות למחשב, על פתקים, על שולי עיתון או על קבלה של סופר, לפעמים בתור לבית מרקחת, תוך כדי הליכה ברחוב או בטבע. בעשור האחרון המעטתי לכתוב שירה. ידידה שלי, רעייתו של אחד המשוררים הירושלמים, שאלה אותי למה הפסקת לפרסם? עניתי לה בכנות, מה לעשות השירה לא באה אלי.

מדוע בחרת את השיר הזה?

בחרתי בשיר זה, משום שהוא מנסח איזו עמדה חדשה ביחס לחיי, מקופלת בו הכמיהה היסודית שלי להתפרק מהמלים, מהאמונה, מהמצוות מהרצינות והכבדות שבהן ובתוכן התחנכתי וברגע של אומץ להיות בלתי מחויב לדבר, סתם לצחוק ולהשתטות ולהתעלות ברגע של חסד לדרגת ליצן.

 

לדף של דן אלבו בסופ"ש שירה מספר 22

 

הזנת תוכן: 17.8.2013

לדף הראשי של משוררים באור

 

صندلی مدیریتی صندلی اداری میز اداری آموزش زبان انگلیسی مارکت اندروید تور محسن چاوشی مسیح و آرش پروتز سینه پروتز باسن پروتز لب میز تلویزیون ساعت مچی فروشگاه فایل