מִי שֶׁרוֹאֶה סְנֶה בּוֹעֵר

כִּי מִי שֶׁאוֹמֵר הִנֵּנִי
לֹא יָשׁוּב עוֹד אֶל בֵּיתוֹ
אֶל אִשְׁתּוֹ אֶל יְלָדָיו
לָתֵת חִבּוּק לְלַיְלָה טוֹב
לְהַרְגִּיעַ אֶת הַחֲשֵׁכוֹת
לִבְחֹש בַּבֹּקֶר שׁוֹקוֹ חַם
לְהַרְתִּיחַ הַקָּפֶה לְהָבִיא לָהּ לַמִּטָּה
מִי שֶׁאוֹמֵר
הִנֵּנִי
מִי שֶׁרוֹאֶה סְנֶה בּוֹעֵר
צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן
לְהֵאָכֵל עַד יְרֵכָיו
וְשֶׁהַמָּוֶת יְהַבְהֵב בּוֹ
יְשַׂחֵק בּוֹ מִשְׂחָקָיו
לִרְאוֹת אֵיךְ בַּבְּקָרִים קָמִים הַמְּשִׁיחִים
סוֹרְקִים יָפֶה יָפֶה בִּשְׂעָרָם
בָּאִים בְּמִבְזְקֵי הַחֵצִי
בָּאִים בַּסַּנְוֵרִים
מִתְגַּנְּבִים בְּאִינְטֶרְנֶט מָהִיר
בְּרִצְפֵי הַפִּרְסוֹמוֹת
הָעָם רוֹקֵד הָעָם הוֹזֶה
הָעָם נוֹגֵס בְּקִשּׁוּאָיו
וְרַק אַתָּה
בַּדֶּרֶךְ בַּמָּלוֹן
הוֹפֵךְ חֲתַן דָּמִים וְאִשְׁתְּךָ
אוֹחֶזֶת צֹר
וְרַק אַתָּה
בִּבְשָׂרְךָ סוֹרֵק בַּרְזֶל
וְרַק אַתָּה
עוֹרְךָ מֻגְלָה
מֵסִיר וְשָׂם הָרְטִיּוֹת
מִי שֶׁאוֹמֵר אָסוּרָה נָּא וְאֶרְאֶה
צָרִיךְ לִהְיוֹת מוּכָן
לְהָשִׁיב יָדוֹ אֶל חֵיקוֹ
לְהִצְטָרֵעַ
לֶאֱחֹז מַטֵּהוּ
לְהַשְׁלִיךְ
לִרְעֹד
לִבְרֹחַ מִפָּנָיו
לָשִׂים עַל בְּנוֹ
הָאֵשׁ וְהָעֵצִים
לִרְאוֹת אוֹתָהּ
מֵרָחוֹק

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

תמיד היו לנו ספרי שירה בבית שבאופן מסוים סקרנו אותי אבל רק אחרי הצבא משהו בנפש נפתח והתחלתי לקרוא ממש, בהתחלה בהחבא, בלילות בבית המדרש בגליון "משיב הרוח" הראשון שהסתובב בישיבה, ולאחר ארוחת ליל שבת בבית, בשירי זלדה.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

לפתוח, לפתוח את אגרוף השפה והמבט שבמציאות היומיומית המעשית, המגדירה והחד מימדית. פתיחה אנכית, לעומק הדברים ולנשמה שלהם ואופקית לעושר האפשרויות ואין סוף הגוונים וגווני הגוונים שבכל דבר.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

פאול צלאן.

היכן אתה כותב?

בטבע, בבתי קפה ולפעמים מצליח גם בסדנאות כתיבה שאני מעביר, אבל כדי להכנס לכתיבת עומק משמעותית יוצא מידי פעם ליומיים שלושה של כתיבה מרוכזת בגליל.

מדוע בחרת את השיר הזה?

דווקא שיר פחות אופייני לי. נוגע ומהפך במציאות הממשית, ודווקא בגלל זה.

הזנת תוכן: 10.12.2019

חזרה לדף הראשי "משוררים באור"