אנתולוגיה לשירה

בני הנוער נוסעים לפולין
באדיבות ד"ר גלעד (גילי) חסקין

עורך ראשי: המשורר והעורך אמיר אור
יזום והפקה: האתר של נילי דגן
מערכת: נילי דגן, יואב איתמר, שרית שץ, ריבי רונן-וינשטיין; ניקוד והגהה: ניצה פלד 

יובל פז

יער לופוחובה 
אַחֲרֵי שֶׁכֻּלָּם הָלְכוּ
אֶל הָאוֹטוֹבּוּסִים בַּחַנְיוֹן
נִשְׁאַרְתִּי שָׁם לְבַד.
רָצִיתִי לְטַפֵּס מֵעַל גָּדֵר הַבַּרְזֶל,
לִדְרֹךְ עַל הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק.
מֻתָּר לִי. בָּאתִי לְבַקֵּר מִשְׁפָּחָה.
יִשְׂרָאֵל וְרִבְקָה וְשָׂרָה וְיוֹסֵף וְדָוִד וּלְאֵה וְאַהֲרֹן
וְהַתַּרְנְגוֹלוֹת שֶׁהָיוּ מְקַפְּצוֹת עַל הַטְּרַקְטוֹר
וְיוֹכֶבֶד וּבְנָהּ מֹשֶׁה שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לְגַמְגֵּם
כִּי לֹא לָמַד עוֹד לְדַבֵּר וְרוּת הַגְּדוֹלָה וְהַכְּלָבִים
וְהַיְּלָדִים יוֹסֵל וְאִידָה וְאֲבִיגַיִל וְאַבְרָהָם
וְיִצְחַק הֶחָזָק שֶׁהָיָה מִתְאַגְרֵף ("לֹא לִדְאֹג לְעוֹלָם,
יַאצֶק תָּמִיד נוֹפֵל וְקָם") וּפֶּרְלָה וְאֶסְתֵּר
וְרוּתי הַקְּטַנָּה וְיִצְחַק הַיָּפֶה וְהַסּוּס שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ שֵׁם
וְהָפָּרָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה וּמֵתָה בְּשֵׂיבָה טוֹבָה.
וְהָנַּעַר מֹשֶׁה בָּרַנְסְקִי, הַיָּחִיד שֶׁבָּרַח
וְהִגִּיעַ לְבַדּוֹ לְאוֹסְטְרַלְיָה אֲבָל אַף אֶחָד לֹא יָדַע עָלָיו
בְּמֶשֶׁךְ שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. רָאִיתִי בְּדַל סִיגַרְיָה.
לֹא הֵרַמְתִּי. אוּלַי זָרְקָה אוֹתוֹ דּוֹדָה חָנָה
שֶׁמְּסַפְּרִים שֶׁיָּדְעָה לַעֲשׂוֹת טַבְּעוֹת עָשָׁן
מֻשְׁלָמוֹת, וְהֵרַחְתִּי שֶׁתֶן, מָה הַבְּעָיָה? חָשַׁבְתִּי,
זֶה טִבְעִי, יֵשׁ אֲנָשִׁים שְׁגָרִים לְמַטָּה
וְשַׂקִּית מְקֻמֶּטֶת עָפָה בָּרוּחַ עִם תִּינוֹק חַיְכָן כִּי אֵין
כְּמוֹ בַּמְבָּה, וְהָיְתָה אַחַת רָחֵל
שֶׁהִתְחַתְּנָה עִם אֶחָד פּוֹזְנַנְסְקִי
וְנוֹלָד לָהֶם יֶלֶד, אֶלְחָנָן, (עַל שְׁמוֹ נִקְרָא אָבִי)
כִּי "לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם
שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים"*
כֵּן, אֶלְחָנָן, אִירוֹנְיָה יְלָדִים, אִירוֹנְיָה
אֵל מָלֵא רַחֲמִים,
("אִלְמָלֵא הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים
הָיוּ הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם וְלֹא רַק בּוֹ")**
זֶה אַבָּא שֶׁלִּי שֶׁהָפַךְ אֶת הָשֵׁם פּוֹזְנַנְסְקִי מִצָּהֹב לְזָהָב
(בְּצַהַ"ל לֹא אַהֲבוּ קְצִינִים בְּקֶבַע עִם שֵׁמוֹת שֶׁל שׁוֹאָה).
בְּסֵדֶר, אָז שָׂמוּ גָּדֵר מִבַּרְזֵל, אֲבָל
בּוֹאוּ, זֶה לֹא בֶּאֱמֶת מְשַׁנֶּה וְזֶה לֹא עִנְיָן שֶׁל כָּבוֹד
(אִם נִדְרֹךְ עַל גַּגּוֹת הָעֵשֶׂב שֶׁל הַמֵּתִים אוֹ לֹא נִדְרֹךְ)
אֲנָשִׁים רְגִילִים שֶׁחָפְרוּ לְעַצְמָם בּוֹרוֹת
שֶׁעָשׂוּ אַהֲבָה, כְּלוֹמַר סֶקְס, גַּם בִּשְׁבִיל לְהוֹלִיד יְלָדִים
וְגַם בִּשְׁבִיל לִחְיוֹת, וְלֹא בִּקְּשׁוּ כְּלוּם
לֹא בִּקְּשׁוּ כְּלוּם מֵהַחַיִּים
חוּץ מִלִּחְיוֹת.
אָז לְפָנַי שֶׁחָזַרְתִּי לָאוֹטוֹבּוּס
פּוֹרַרְתִּי אֶת הַלֶּחֶם שֶׁחִלְּקוּ לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר
וְהִשְׁאַרְתִּי לַצִּפּוֹרִים, שֶׁלֹּא יֵדְעוּ רָעָב
וְשֶׁיַּמְשִׁיכוּ לַשִּׁיר כְּשֶׁהֵן מִתְעוֹרְרוֹת
וּמַתְחִילוֹת לָחוּג מֵעַל הָעֵשֶׂב הַיָּרֹק
עַד שֶׁהֵן מִתְעַיְּפוֹת וְיוֹשְׁבוֹת לָנוּחַ
עַל גָּדֵר הַבַּרְזֶל הַמִּתְקַלֶּפֶת
בְּיַעַר לוֹפּוֹחוֹבָה, מִתְחַמְּמוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ הַשְּׁחֹרָה.

פולין, 2000

* מתוך: "לכל איש יש שם" / זלדה
** מתוך: "אל מלא רחמים" / יהודה עמיחי