אנתולוגיה לשירה

אמסטרדם – המלצות לטיול
באדיבות ד"ר גלעד (גילי) חסקין

עורך ראשי: המשורר והעורך אמיר אור
יזום והפקה: האתר של נילי דגן
מערכת: נילי דגן, יואב איתמר , שרית שץ, ריבי רונן-וינשטיין; ניקוד והגהה: ניצה פלד 

תמרה אבנר

Netherland
מֵעֵבֶר לְעִקּוּל הַדֶּרֶךְ פִּתְאוֹם
שׁוּרוֹת-שׁוּרוֹת מַטְבְּעוֹת צְהֻבִּים, פְּנֵיהֶם לַחַמָּה.
שָׂדֶה נִמְשָׁח בְּמִכְחוֹל עַל פְּנֵי קַנְבַס הָאָרֶץ הַשְּׁטוּחָה,
מְאַיֵּם לַעֲלוֹת עַל גְּדוֹתַי,
כְּשֶׁקַּרְקַע בּוֹצָנִית מְצִיפָה בִּי סֶכֶר פְּנִימִי יָשָׁן.
לוּ רַק הָיִיתָ כָּאן
לָשִׂים בִּי אֶצְבַּע.

מִשְׁפַּחַת אֲוָזִים מְגַעֲגַעַת דַּרְכָּהּ אֶל הָאֲגַם.
הַבָּנַאלְיָה שֶׁל הַטֶּבַע חוֹרֶצֶת לִי לָשׁוֹן:
אַתָּה חָסֵר - אַף שֶׁהִבְטַחְתָּ - וּבֵינְתַיִם,
רַק אֲנִי וְהַיְּלָדִים עוֹלִים עַל אוֹפַנַּיִם.

הַקָּטָן שׁוֹעֵט לְפָנִים, מְדַוֵּשׁ כְּאִלּוּ חַיָּיו תְּלוּיִים בַּדָּבָר,
מִיָּמִין פַּסֵּי הָרַכֶּבֶת נוֹשְׁפִים בְּעָרְפּוֹ.
הוּא שׁוֹעֵט לְהִתְרַחֵק מִגּוּשׁ הַפְּלָדָה הַמְּפַלֵּחַ שָׂדוֹת סְדוּרִים,
כַּפּוֹת רַגְלָיו גַּלְגַּלֵּי אֵשׁ עַכְשָׁו.
הָרַכֶּבֶת חוֹלֶפֶת בִּנְשִׁיפַת בּוּז עַל פָּנָיו,
פּוֹרֵשׂ רַגְלַיִם כְּמוֹ כַּנְפֵי טַחֲנַת רוּחַ,
מְנוֹפֵף לָרַכֶּבֶת בִּתְבוּסַת בֹּסֶר, בְּגוּף שֶׁעֲדַיִן לֹא יוֹדֵעַ מְבוּכָה.

גַּם אֲנִי וְאַתָּה כְּמוֹ רְכִיבָה עַל אוֹפַנַּיִם:
זִכָּרוֹן שֶׁלְּעוֹלָם לֹא נִשְׁכָּח.
אֲבָל עַכְשָׁו, בְּתוֹךְ הַיָּרֹק הַמִּתְנַשֵּׁם, אֲנִי מְעִזָּה לְהַצְבִּיעַ וְלִשְׁאֹל:
הַאִם אֵי פַּעַם הֵצַצְתָּ מִמְּרוֹם הַקָּרוֹן,
הִבְחַנְתָּ בִּלְחָיַיִם סְמוּקוֹת שֶׁמְּבַקְּשׁוֹת אוֹתְךָ,
אֵי פַּעַם הִשְׁקַפְתָּ מִבַּעַד לְחַלּוֹן,
נוֹפַפְתָּ כְּאוֹת הַכָּרָה
שֶׁרָאִיתָ
אוֹתִי
בִּכְלָל?

אִם אֶעֱצֹם עֵינַיִם עַד קְצֵה כְּלִמָּה אֶרְאֶה
אוֹתְךָ יָשֵׁן בַּבַּיִת, אִשְׁתְּךָ לְצִדְּךָ:
עֲטִיפוֹת מַטְבְּעוֹת שׁוֹקוֹלָד רֵיקוֹת,
פָּנֶיךָ אֶל הָאוֹר הַמַּבְלִיחַ מֵחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה.

אילן שיינפלד

בְּכִכַּר לַיְדַּסְפְּלֵין
הַגַּגּוֹת כֹּה גְּבוֹהִים כָּאן, עַד שֶׁהָיָה בְּהֶחְלֵט
מָקוֹם לְהַסְתִּיר אֶת אָנָה פְרַנְק
מִתַּחַת לָרְעָפִים.

כֻּלָּם מְחַיְּכִים חִיּוּכִים שֶׁל אַרְנָקִים.
הַמֶּלְצָרִית זְהֻבַּת הָעַיִן, נַגַּן הָאַקּוֹרְדְיוֹן מִן הַקַּרְפָּטִים,
שֶׁעֵינָיו חָזוּ בְּסֵבֶל רַב, אֶצְבְּעוֹתָיו הַדַּקּוֹת
רוֹעֲדוֹת עַל מְנַעַנְעֵי הַבַּרְזֶל,
וְהַפּוֹלְקָה שֶׁלּוֹ נִשְׁמַעַת
כִּזְעָקוֹת בִּשְׁעַת אֹנֶס.

פֹּה עִיר שְׁקֵטָה, הֲגוּנָה וּמוּאֶרֶת. סֶנָטוֹרְיוּם עֲנָקִי
שֶׁחוֹלָיו מוֹדְדִים אֶת הָרְחוֹב בַּחֲשַׁאי,
כִּמְלָכִים שֶׁלֹּא הִגִּיעָה שְׁעָתָם לְהִתְגַּלּוֹת,
כַּעֲדַת סוֹכְנֵי־חֶרֶשׁ.

הַכֹּל שָׁקֵט, הָגוּן, רֵיקָן. עַל הָעֵצִים
לֹא תְּלוּיָה שׁוּם מוֹדָעָה. הַגְּזָעִים הַחוּמִים, הַגְּבוֹהִים,
מַצְמִיחִים בְּשַׁאֲנַנּוּת שֶׁל עֲצֵי עַרְמוֹן בַּכִּכָּר
אֶת עַלְוָתָם הַיְרֻקָּה־כֵּהָה,
וְהַכְּתָמִים עַל הַגֶּזַע הֵם בַּהֲרוֹת גִּיל.
לֹא מַעֲשֵׂי יְדֵי אָדָם.
בְּכִכַּר לַיְדַּסְפְּלֵין
טֶרֶם עָבְרוּ הַבַּרְבָּרִים.

מוּל הַחַלּוֹן אֵין שׁוּם מֶתַח לְהָפִיג.
לֹא חֲרָדָה מְאַיֶּמֶת לְהַקְדִּיר אֶת פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא
צִנַּת קַיִץ פִּתְאוֹמִית, רוּחַ,
גִרְגּוּר דָּחוּף שֶׁל תּוֹר, מַיִם
מְזַרְזְפִים בְּתוֹךְ מַרְזֵב.
הַכֹּל שָׁקֵט וּבָטוּחַ (וְלִבִּי אוֹמֵר: הַכֹּל לַשָּׁוְא.
הַסְּתָו הִקְדִּים מִכֹּחַ הָאָבִיב הַגַּרְעִינִי,
וּמֵאֲחוֹרֵי הֶסַּח הַדַּעַת חָבוּי נַצְיוֹנָלִיזְם
מְפַגֵּר שֶׁל צְהֻבֵּי שֵׂעָר קוֹלוֹנְיָאלִיסְטִיִּים).

הַכֹּל בְּסֵדֶר. הַגּוּף נִרְגַּע, מֻתַּן.
כָּאן אֵין חֶרְדַּת הַהִשָּׂרְדוּת מְנִיעָה
אֶת הַתַּרְבּוּת וִיכֹלֶת הַהֶשֵּׂג.

לְכָל הָרוּחוֹת. עַל מַה כּוֹתְבִים כָּאן הַמְשׁוֹרְרִים.

אֶת מְקוֹם הַיּוֹנִים בַּכִּכָּר תָּפְסוּ חֲמִשָּׁה דְּרוֹרִים,
הַמְלַקְּטִים בְּחָרִיצוּת פֵּאָה וְשִׁכְחָה
מִבֵּין אֲרִיחֵי הַמִּדְרֶכֶת.
אמשטרדם־לונדון

מתוך 'המדריך לתייר,' הוצאת שופרא לספרות יפה, 2003

דידו (ש. דידובסקי)

*
נָסַעְנוּ לְאָמְסְטֵרְדָם לִרְקוֹד
עַל הַדָּם שֶׁנוֹתַר בָּנוּ.

שֶׁמֶשׁ הֵאִירָה גַּן קָפוּא
שֶׁהָלַך בּוֹ זוּג שְׁלוּב יָדַיִם
קוֹדֵר, מִסְתַּכֵּל לַצְּדַדִים.

מָתַישֶׁהוּ הִתְחַלְּפוּ הַשָּׁמַיִם:
בְּרָקִים הִבְהֲבוּ בְּצֹפֵן שְׁמֵימִי שֶׁאֵינֶנִּי מֵבִין
רְעָמִים בִּצְרוֹרוֹת נְקוּבִים חָרְצוּ אֶת הַדִּין:
גֶּשֶׁם יוֹרֵד עַל הַעִיר, מְלֻכְלָךְ וְאָפוֹר.

אֲנִי מוּטָל בָּאַמְבַּטְיָה שָׁעָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה
לְיָדִי מַגַּשׁ כֶּסֶף עִם קָפֶה וְעוּגָה.
אִם רַק אֶגָּע בָּךְ תָּבוֹא יְשוּעָה.
אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּחָצֵּר אֲחוֹרִית קְלוּפַת קִשּׁוּטִים .
אֲנַחְנוּ רוֹצִים גָ'אז טוֹב שְׁתִיָּה וְרִיקוּדִים

בָּרְחוֹב קָנִינוּ דָג מְעֻשָּׁן עָטוּף בִּנְיָר פֶּרְגַּמֶנְט
אָכַלְנוּ תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וּכְלוּם לֹא נִשְׁאַר
רָקַדְנוּ בַּקְבּוּקִים עַד הַמָּקוֹם הַרֵיק
בּוֹ כְּלוּם לֹא כּוֹאֵב וּכְלוּם לֹא נִשְׁבָּר

בַּטִּיסָה נִמְנַמְנוּ קְפוּלִים
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה קָנִינוּ לֶחֶם טָרִי
וְחֶמְאָה וְהָיִינוּ עֲיֵפִים

מוּל הַנּוֹף הַיָּפֶה שֶׁל הַטַּיֶּלֶת, בְּרַחֲבַת הַחֲנִיָּה,
עָמַדְנוּ דַּקָה. רֵיחַ חָרוּךְ עָלָה מֵהַוָּאדִי:
הַקּוֹצִים כְּבָר שְׂרוּפִים, הַלֶּהָבוֹת דָעֲכוּ.
הָיְתָה שָׁם אֵיזוֹ שַׁלְוָה

מתוך "האיש מבבל"