אנתולוגיה לשירה

גרמניה – טיול לאורך נהר הריין
באדיבות ד"ר גלעד (גילי) חסקין

עורך ראשי: המשורר והעורך אמיר אור
יזום והפקה: האתר של נילי דגן
מערכת: נילי דגן, יואב איתמר ,שרית שץ, ריבי רונן-וינשטיין; ניקוד והגהה: ניצה פלד 

רחל חלפי

חֲשִׂיפָה כְּפוּלָה* בַּיַּעַר הַשָּׁחֹר
חֹדֶשׁ מַאי בְּעִיר יָפָה, פְרַייבּוּרְג שְׁמָהּ,
מְשֻׁבֶּצֶת בֵּינוֹת לִגְבָעוֹת יְרָקוֹת וְאָחוּ פּוֹרֶה וְהָרִים נִפְלָאִים
חֹדֶשׁ מַאי בְּעִיר יָפָה, פְרַייבּוּרְג שְׁמָהּ, יוֹשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה
כְּמוֹ קְדוֹשָׁה אֲפוּפָה אוֹר וָחֶסֶד.
אַבְנֵי הַמִּדְרֶכֶת מְעֻגָּלוֹת מִתַּחַת לִצְעָדִים שֶׁל מְאוֹת שָׁנִים
תְּעָלוֹת קְטַנּוֹת מַזְרִימוֹת מַיִם צְלוּלִים לְצַד הַמִּדְרָכוֹת
בְּעִיר יָפָה פְרַייבּוּרְג שְׁמָהּ בָּתֵּי צַעֲצוּעַ דְּמוּיֵי טִירוֹת עַתִּיקוֹת
חֲנוּיוֹת כְּמוֹ מַמְתַּקִּים מִסְעָדוֹת מְהֻדָּרוֹת מַגִּישׁוֹת מַעֲדַנֵּי אַסְפָּרָגוֹס
עִיר יָפָה, פְרַייבּוּרְג זוֹ שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה
וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת תַּחַת לְנִבְרֶשֶׁת זוֹהֶרֶת מוֹצֶצֶת גִּבְעוֹל אַסְפָּרָגוֹס
אֲבָל מַשֶּׁהוּ מִשְׁתַּבֵּשׁ לִי וּמִבַּעַד לְכָל יֶלֶד אָרִי זָהֹב
יֵשׁ יֶלֶד אַחֵר
רְצוּץ גֻּלְגֹּלֶת
וּלְיַד כָּל שֻׁלְחַן עֵץ מְגֻלָּף חֲבוּרַת קְצִינֵי אֶס.אֶס צוֹחֲקִים
וּבַחֲנוּיוֹת הַמְּתוּקוֹת שֶׁל פְרַייבּוּרְג אֲנִי מוֹדֶדֶת חֻלְצוֹת וְרֻדּוֹת וְנַעֲלַיִם יְרֻקּוֹת
וּבְכָל חַלּוֹן רַאֲוָה יֵשׁ עֲרֵמוֹת שֶׁל נַעֲלַיִם מְרוּטוֹת מְיֻתָּמוֹת
נַעֲלֵי זְקֵנִים
נַעֲלֵי יְלָדִים
וּבְכָל מִסְפָּרָה יֵשׁ עֲרֵמוֹת שֵׂעָר נִפְלָא שֶׁגֻּלַּח מִקַּרְקֶפֶת
וּמִתַּחַת לְכָל נִבְרֶשֶׁת זוֹהֶרֶת אֲנִי רוֹאָה קַבַּרְנִיטִים
גּוֹהֲרִים מֵעַל תָּכְנִיּוֹת מְדֻקְדָּקוֹת שֶׁל מִשְׂרָפוֹת מְדֻיָּקוֹת
וּבַחֲנוּת הַכֹּל-בּוֹ (הַנִּפְלָאָה) שֶׁל פְרַייבּוּרְג
אֲנִי קוֹנָה לְיַלְדִּי מִשְׂחַק 'תְּקַע חֵץ לַמַּטָּרָה'
וּבָאָחוּ הַיָּרֹק, עַל עַמּוּד חַשְׁמַל יְהוּדִי תָּלוּי
וּמֵעֵבֶר לִכְתֵפוֹ שֶׁל כָּל נַעַר סָמוּק נִבָּט אִישׁ-שֶׁלֶד
וּמִבַּעַד לְכָל זוּג עֵינַיִם בָּרְחוֹב זוּג עֵינַיִם יְהוּדִיּוֹת שֶׁכָּבוּ
וּלְיַד בִּקְתַּת עֵץ בְּתוֹךְ חֻרְשָׁה מְתוּקָה
אֶנְקוֹת יְהוּדִים מִתְחַבְּאִים שָׁנִים בְּתוֹךְ בּוֹר
וְרַעַשׁ מְנוֹעִים קְרֵבִים קְרֵבִים
מִתְעַרְבֵּב בִּצְלִילֵי הַמּוּסִיקָה הַחֲדִישָׁה בַּתַּקְלִיט
שֶׁנָּתַן לִי הָאִישׁ הַהוּא שֶׁקָּרָא לִי חֲמוּדָה בְּגֶרְמָנִית וְתִכְנֵן לַחְמֹד אוֹתִי
וְנַעֲשָׂה לִי שָׁחֹר בָּעֵינַיִם וְהִפְנֵיתִי לוֹ גַּב קַר
וּבְחַדְרִי הֶחָמוּד שֶׁבִּמְלוֹן 'הַיַּעַר הַשָּׁחֹר' אֲנִי מְלַטֶּפֶת בְּאֶצְבְּעוֹתַי
אֶת שִׁדַּת הָעֵץ הַכַּפְרִית וּמַטְבִּילָה עַצְמִי בְּאַמְבָּט מַרְגִּיעַ מְפַעְפֵּעַ בִּפְרַייבּוּרְג
וְעַכְשָׁו, בְּמַאי 1989 בִּפְרַייבּוּרְג הַקְּדוֹשָׁה הַמִּתְיַפְיֶפֶת הַזּוֹ
עַל אַבְנֵי הַמִּדְרָכוֹת הַמְּעֻגָּלוֹת מִילְיוֹנֵי צְעָדִים כְּמוֹ גֶּשֶׁם
שֶׁל שַׁיָּרוֹת הוֹלְכוֹת אֶל מָוֶת
שֶׁאֶפְשָׁר לוֹמַר אוֹתוֹ רַק בְּגֶרְמָנִית
וְהָאֲדָמָה הַשְּׁחֹרָה הַפּוֹרָה הַזּוֹ
מִתְנַשֶּׁמֶת וְעוֹלָה וּמִתְנוֹפְפִים מֵעָלֶיהָ אָנֶה וָאָנָה
גּוּפִים בְּלָבָן
מֵתִים-חַיִּים-מֵתִים
מְצוֹפָפִים
בְּשָׂרָם שָׁקוּף
בְּמִין אוֹר דִּמְדּוּמִים מְקוֹנְנִים בְּלֹא קוֹל
וְהֶהָרִים נָעִים וְהַגֵּיאָיוֹת הַפּוֹרִיִּים מִתְרוֹמְמִים וְהָאֲדָמָה אֲחוּזַת צִירִים וַאֲנִי
בְּתוֹךְ מִטָּה רַכָּה בִּמְלוֹן 'הַיַּעַר הַשָּׁחֹר' נִזְרֶקֶת בְּתוֹךְ
קְלִפַּת אֱגוֹז בְּמִשְׁבָּרִים
נֶאֱחֶזֶת בְּדָפְנוֹת מִטָּתִי נֶאֱחֶזֶת בַּגּוּפִים הַשְּׁקוּפִים
שֶׁלֹּא לִפֹּל
מִן הָעוֹלָם

 * חשיפה כפולה – תמונה שבה הפילם נחשף לשני צילומים שונים.

סמדר אימור

אוֹתוֹת
דַּוְקָא בְּבֶּרְלִין
בַּחֲנוּת הַנַּעֲלַיִם הַגְּדוֹלָה
הִתְעוֹרְרוּ פַּרְפָּרֵי הַבֶּטֶן,
אוֹתְתוּ גַּלֵּי חַשְׁמַל קְטַנִּים,
הִתְרַגְּשׁוּת.
חִכִּיתִי לָהֶם בַּזְּרִיחָה וּבַשְּׁקִיעָה
וְאִתְּךָ וּבִלְעָדֶיךָ
וּבֶעָרִים הַזָּרוֹת
וּבַנָּהָר הַגָּדוֹל
וּבָאַטְלַנְטִי הַנִּסְעָר מִקְּרִיאוֹת הַשְּׁחָפִים
וּבַהִתְגַּלֻּיּוֹת פֹּה וָשָׁם שֶׁל אֱלֹהִים
וּבְתַחֲנוֹת רַכָּבוֹת
וּבֵין שְׁכָבוֹת שֶׁל עוּגוֹת
וּבֵין עַנְנֵי נוֹצָה וְעַנְנֵי כִּבְשָׂה
וְקַרְנַיִם זוֹהֲרוֹת
מְסַמְּנוֹת הֵיכָלוֹת.
אֲבָל דַּוְקָא שָׁם, בְּבֶּרְלִין,
בְּאֶמְצַע חֲנוּת הַנַּעֲלַיִם,
כְּמוֹ אוֹרְגַּזְמָה שֶׁמִּתְרַחֶשֶׁת עִם הָאִישׁ הַלֹּא הַנָּכוֹן.

מאיה ויינברג

היער השחור
מֵאָה גְּוָנִים לַיָּרֹק.
מֵאָה הֵדִים לַשֶּׁקֶט.
עַד שֶׁהַיָּרֹק נַעֲשֶׂה שָׁחֹר
עַד שֶׁהַשֶּׁקֶט נַעֲשָׂה שֶׁקֶט.

עָנָן מִתְאַבֵּךְ
עַל כִּידוֹן הָהָר.
אֵד שֶׁל דָּבָר.

 מתוך "עיר ותנוחת ההר", הקיבוץ המאוחד, 2018

מתי שמואלוף

בֶּרְלִין בִּסְתָו, מַלְכָּה אַדְמוֹנִית
כְּתֻמָּה, מְכַסֶּה בְּשֶׁלֶג-עָלִים אֵת כָּל הַשְּׂמָחוֹת שֶׁל הַקַּיִץ
מַשָּׁב קָרִיר שֶׁל עֵצִים עֵירֹמִים, שֶׁשָּׁרָשֵׁיהֶם יְהוּדִיִּים.
בְּתוֹךְ בֶּטֶן הָאֲדָמָה, שִׁירָה אִלֶּמֶת נִכְתֶּבֶת.

*
לִפְעָמִים נִדְמֶה לְךָ, שֶׁבֶּרְלִין לֹא קוֹרֵאת פְּרוֹזָה מֵאָז שֶׁהִיא נוֹלְדָה מֵחָדָשׁ, אַחֲרֵי נְפִילַת חוֹמַת הַמִּלָּה
רַק שִׁירָה זוֹרֶמֶת לָהּ בְּדָם
הִיא לֹא צְרִיכָה אֶת כָּל הָעִסּוּק בְּגִבּוֹרָהּ
הִיא רַק רוֹצֶה אֶת הָרְגָעִים הַקַּלִּים הַאֲלוּ שֶׁיִּקְּחוּ אוֹתָה לְתוֹךְ תַּמְצִית הַצּוּף שֶׁל הַפָּארְקִים; הִיא מוֹצֵאת סִבָּה לִמְסִבָּהּ כְּבָר בִּתְחִלַּת הַשָּׁבוּעַ; הִיא מַכְחִידָה אֶת הַמַּלָּה מוֹטִיבַצְיָה מֵהַמְּלוֹנִים; הִיא מִסְתַּלְסֶלֶת בְּנַרְגִּילוֹת שֶׁל סוֹנִנְאֵלִי; הִיא מְדַגְדֶּגֶת אֶת צְרִיחֵי הַכְּנֵסִיּוֹת הַגּוֹתִיּוֹת בִּשְׁקִיעוֹת שֶׁלֹּא נִגְמָרוֹת; הִיא בּוֹנָהּ לָרֹחַב מִדְרְכוֹתֶיהָ אֶת מִגְּדַל בָּבֶל בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁל שָׁפָה שְׁבוּרָה

יעקב ברזילי

נוֹסֵעַ סָמוּי
אֱלֹהִים יָקָר, אַתָּה זוֹכֵר?
כְּשֶׁאֲנִי הָיִיתִי יֶלֶד קָטָן
אַתָּה הָיִיתָ נֶהָג קַטָּר,
הָיִיתָ נוֹסֵעַ לִמְקוֹמוֹת אֶקְזוֹטִיִים:
אוֹשְׁוִיץ, בִּירְקֵנָאוֹ,מַיְדָנֶק,בֶּרְגֶן-בֶּלְזְן
וּכְמוֹ תָּמִיד,הָיִיתָ נָדִיב
מָכַרְתָּ כַּרְטִיסֵי הָלוֹךְ וַחֲזוֹר
בַּחֲצִי מְחִיר
וְלִי אֲפִלּוּ זֶה לֹא הָיָה
וַאֲנִי כָּל כָּךְ הִשְׁתּוֹקַקְתִּי לִנְסֹעַ
בְּרַכֶּבֶת, נוֹשֶׁפֶת בְּמַעֲלוֹת
דּוֹהֶרֶת בְּמוֹרָדוֹת
וְהֵד גַּלְגַּלֶּיהָ כְּמוֹ תְּפִלָּה:
"עַל חֵטְא שֶׁחָטָאתָ, חֵטְא שֶׁחָטָאתָ,
בָּנוּ בָּחַרְתָּ, בָּנוּ בָּחַרְתָּ,
לָמָּה, לָמָּה, לָמָּה?"
לְבָשְׁתִּי, לֹא הָיָה לִי כֶּסֶף
לְהַגִּיעַ לְאוֹשְׁוִיץ
עָלִיתִי לָרַכֶּבֶת כְּנוֹסֵעַ סָמוּי
אַתָּה לֹא שַׂמְתָּ לֵב
כִּי הָיִיתָ עָיֵף
עָבַדְתָּ שָׁעוֹת נוֹסָפוֹת
לְהַסִּיעַ עוֹד וְעוֹד נוֹסְעִים.
אֲנִי הָיִיתִי מִצְטָרֵף לְכָל נְסִיעָה שֶׁלְּךָ,
עַד הַיּוֹם יֵשׁ לִי נְקִיפוֹת מַצְפּוּן
שֶׁלֹּא קָנִיתִי, וְלוּ כַּרְטִיס אֶחָד.
נָסַעְתִּי בָּרַכֶּבֶת שֶׁלְּךָ
כְּנוֹסֵעַ סָמוּי.
חִנָּם
אֵין כֶּסֶף.

אביטל הררי

הריין
לֹא הָיוּ סוֹדוֹת גְּדוֹלִים לְפַעְנֵחַ,
דַּי הָיָה לְהַבִּיט בִּשְׁתִיקַת הָרַיְין.
הָפַכְנוּ וְהָפַכְנוּ בְּמִטַּת הַשְּׁקָרִים,
אַף שֶׁמּוּטָב הָיָה לְהִתְעַטֵּף בִּמְעִיל הָאֶתְמוֹל,
לְהַבִּיט שׁוּב בִּזְרִימַת הַנָּהָר.
הֵן בְּכָל וִתּוּר מִסְתַּתֵּר מַאֲבָק.

אשר גל

*
בָּרַכֶּבֶת בֵּין פוֹטסְדָאם לְבֶּרְלִין
הִתְוַכַּחְנוּ אִם נוּכַל לִחְיוֹת
אֵצֶל הַנּוֹחוּת הַגֶּרְמָנִית.
שְׁתֵּי נָשִׁים מִמּוּל שָׁתוּ ווֹדְקָה
מִכּוֹס חַד פַּעֲמִית
פִּטְפְּטוּ בְּרַכּוּת חֶמְאָתִית.
אַחַר-כָּךְ בְּנִימוּס
הִשְׁלִיכוּ אֶת הַכּוֹסוֹת לַפַּח
וְהִכְרִיזוּ בֶּרְלִין.
יָרַדְנוּ בְּגַן הַחַיּוֹת.

מתוך "אפוקליפסות קטנות " הוצאת עתון 77, 2020

עודד פלד

אֲלֶכְּסַנְדֶּר פְּלָאץ, בֶּרְלִין
          ליוֹהָאנֶס שֶׁנְק ז"ל ולנָטָשָׁה אוּנְגְהוֹיֶר

הַסִּפּוּר שֶׁל אֲלֶכְּסַנְדֶּר פְּלָאץ – כֵּן, אֵיפֹה הָיִיתִי, יָא, אֵצֶל אֲלֶכְּס, חֲנוּת לְדִבְרֵי חַשְׁמַל,
יָא, אֲלֶכְּסַנְדֶּר הַקָּטָן, הַחַשְׁמַלַּאי, וַאֲנָשִׁים מִסָּבִיב, לְיַד הַמִּגְדָּל, פּוֹסְעִים בִּדְמָמָה, עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר, יוֹם שִׁשִּׁי, יוֹנִים אַיִן, אֲבָל חִקּוּי עָלוּב שֶׁל קַבַּבּ טוּרְקִי – אוֹ בְּסָמוּךְ, בַּפַּארְק הַקָּפוּא, שָׁם, יָשׁוּב עַל סַפְסָל, רָאִיתִי עוֹרֵב גָּדוֹל וְשָׁמֵן, הַצִּפּוֹר הַשְּׁחוֹרָה, וְלֹא יָרֵאתִי יָמִים שֶׁיָּבוֹאוּ –
אָה, לְמִי אִכְפַּת בִּכְלָל – בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר אֵלֶּה שׁוּב מִזְרָח וּמַעֲרָב – רָנְדֶּווּ – כְּמוֹ
מוּזִיקָה –
קָשֶׁה לַחְשֹׁב עַל מוּזִיקָה עַכְשָׁו, שָׁעָה שֶׁאֲנִי חוֹלֵף עַל פְּנֵי הָרַטְהָאוּס –
פַּרְלָמֶנְט הֶעָתִיד שֶׁל בֶּרְלִין הַמְאֻחֶדֶת, וְשַׁרְשֶׁרֶת עֲצוּמָה שֶׁל שׁוֹטְרִים בְּיָרֹק מַקִּיפָה אֶת
הַבִּנְיָן, חֶלְקָם עַצְבָּנִיִּים, שְׁשְׁשְׁשְׁ, דָּג רַם-מַעֲלָה נִמְצָא בְּוַדַּאי בְּדַרְכּוֹ לָאַקְוַרְיוּם
הַמַּלְכוּתִי, וְ –
לְמִי אִכְפַּת בֶּאֱמֶת, מִי שָׂם קָצוּץ עַל כְּרִישִׁים פּוֹלִיטִיִּים וּתְכָכִים – וַדַּאי
לֹא הַנְּעָרוֹת הַיָּפוֹת הָעוֹבְרוֹת בְּסָמוּךְ, עוֹטוֹת אִפּוּר עָדִין, וּמְעִילִים – וּזְקֵנִים
רוֹבְצִים בַּפַּארְק, לוֹעֲסִים זִכְרוֹנוֹת לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר מֻדְאָגִים בְּעִנְיַן יְלָדִים, יַלְדֵי
יְלָדִים –
יָא, אֵצֶל אֲלֶכְּס, שָׁם חָלַפְתִּי מִבַּעַד לְשִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן צָלוּל כְּקֶרֶן-שֶׁמֶשׁ, אוֹ עֲרָפֶל,
אוֹ כָּל דָּבָר אַחֵר קַיָּם אוֹ שֶׁאֵינוֹ בַּנִּמְצָא – אֲבָל בְּסֵדֶר, בֶּאֱמֶת, בְּסֵדֶר גָּמוּר
כָּל עוֹד שׂוֹרֶרֶת דַּלּוּת אֲרוּרָה, כָּל עוֹד לַחֲזִירִים הַמְפֻטָּמִים שָׁם לְמַעְלָה יֵשׁ סִבָּה טוֹבָה
לְהַזִּיעַ – דַּאֲגָתִי הָאַחֲרוֹנָה עֲלֵי אֲדָמוֹת –
אָהּ, וּקְרוֹיְצְבֶּרְג, לֹא הַרְחֵק, מַמְלֶכֶת מַעֲמַד הַפּוֹעֲלִים, פַּנְקִיסְטִים, גַּ'נְקִיז,
וְאֳמָנוּת, אוֹ מַה שֶׁנּוֹתַר מִמֶּנָּה, אֲבָל –
"מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב" – הִנֵּה, שׁוּב אֲנַחְנוּ כָּאן, בִּדְרֶזְדְּנֶר שְׁטְרָסֶה 117 –
מְזַמְּרִים שִׁירִים יְהוּדִיִּים יְשָׁנִים, חֲנֻכָּה, פּוּרִים, פֶּסַח –
אוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת מְאֻחָר יוֹתֵר, בְּפַּאבּ סָמוּךְ, מְגַלְגְּלִים מַעֲשִׂיּוֹת וּבְדִיחוֹת לִפְנֵי הָאֲרוּחָה –
אוֹ לְמָחֳרָת בִּצְוִיבֶּלְפִישׁ, מְאוּרַת שְׁנוֹת הַשִּׁשִּׁים, מְקוֹם מִפְגָּשׁ לִמְשׁוֹרְרִים עִבְרִים
בְּבֶּרְלִין – הֵיכָן הֵם עַכְשָׁו?
וְצָרִיך נְתִיב מִלּוּט, חַיָּב לִהְיוֹת מוֹצָא מִכָּל זֶה – מִבַּעַד לָרָקִיעַ דֶּרֶך
אֱלֹהִים-יוֹדֵעַ-מָה, לַעֲקֹף פּוֹלִיטְרוּקִים חֲלוּלֵי-מֹחַ הַגּוֹרְמִים לַחֲפָצִים מוּזָרִים לִפֹּל
עַל רֹאשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם כְּמוֹ בֵּיצִים יְרֻקּוֹת, אֲרוּחַת בֹּקֶר לֹא צְפוּיָה, בְּרֶגַע זֶה מַמָּשׁ,
בְּלֵב הֶהָמוֹן, לְיַד הַנַּעַר הַבְּלוֹנְדִי הַמּוּזָר הַמִּשְׁתַּעֲשֵׁעַ בִּשְׁלֹשָה סַבּוֹנִים עַל הַמִּדְרָכָה,
בְּאֶרֶץ עוּץ, אֲלֶכְּסַנְדֶּר פְּלַאץ, בֶּרְלִין,
שָׁם אֲנִי יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין
לַבֹּקֶר, יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לָעֶרֶב שֶׁיָּבוֹא – יוֹשֵׁב וּמַמְתִּין לְעוֹרְבִים צְהֻבִּים שֶׁיְּנַקְּרוּ
זֵרְעוֹנִים לְרַגְלַי.

ברלין, 22-23.2.91
* השיר נכתב באנגלית במקור