אנתולוגיה לשירה

ארצות הברית וכיבוש המערב
באדיבות ד"ר גלעד (גילי) חסקין

עורך ראשי: המשורר והעורך אמיר אור
יזום והפקה: האתר של נילי דגן
מערכת: נילי דגן, יואב איתמר ,שרית שץ, ריבי רונן-וינשטיין; ניקוד והגהה: ניצה פלד

אילן שיינפלד

קָלִיגְרַפְיָה עִם פְּרִידָה
מַנְהֶטְן, בָּאֲוִיר, כִּכְתָב סִינִי דַּק, מוּאָר,
עַל יְרִיעַת לַיִל רַכָּה: דְּרָקוֹן יוּאַר
רוֹבֵץ, אָפֵל, עַל סַף הַשִּׁכְחָה.

ניו יורק, 1986
מתוך  "ראשיתו באהבה," הקיבוץ המאוחד, 1989

אילנה אבן טוב-ישראלי

Boston -The Water front
פִּתְאֹם הַמִּפְרָץ וְהַיָּם.
בָּחוּר פּוֹרֵק יַלְקוּט גַּב
מִתְמַתֵּחַ אַל בֹּקֶר
אָפֹר סְתָוִי,
תָּרְנֵי הַסִּירוֹת רוֹקְדִים בַּמַּיִם
צִיּוּר אִימְפְּרֶסְיוֹנִיסְטִי.
אֵיךְ הַמִּפְרָץ נִפְתָּח אֶל הַיָּם
כָּל-כָּךְ אֱנוֹשִׁי -
צִפּוֹר מְלַקֶּטֶת פֵּרוּר
מֵעֻגַּת דֻּבְדְּבָן בְּיָדִי.

בְּמָקוֹם בּוֹ הַחֹפֶשׁ נוֹלַד,
אֲנִי נוֹגֶסֶת אֶת שֶׁלִּי.

בוסטון, אוקטובר 1986

מתוך"ישנו הרגע הזה, רונן", 1994

נעמה ארז

ליד נהר הדלוור
אָז מָה?
הָיָה כָּבֵד עַל רֹאשְׁךָ הָעוֹלָם?
אֶצְבָּעוֹת שֶׁל מִי רִפְרְפוּ עַל פָּנֶיךָ? מִי עָצַם אֶת עֵינֶיךָ,
וְהֶחְנִיק אֶת אֵימָתְךָ פְּנִימָה?
הַאִם זָכַרְתָּ בְּאוֹתָם רְגָעִים אֶת ווֹשִׁינְגְּטוֹן D.C.
שֶׁלֹּא נִפְגַּשְׁנוּ בָּהּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים תְּמִימִים?
הִתְעַמְעֲמוּ מֵאָז צְחוֹקְךָ, יְפִי קוֹמָתְךָ, שְׂעָרְךָ הַלָּבָן.
חָמֵשׁ שָׁעוֹת נָסַעְתִּי מִנְּיוּ יוֹרְק
וּבָרַדְיוֹ נֻגְּנוּ כָּל הַלְּהִיטִים הַגְּדוֹלִים, (longer הָיָה בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן בַּמִּצְעָד)
לְיַד נְהַר הדלוור, מִתְגַּעְגַּעַת,
הָעֵצִים וְהָאֲדָמָה בָּעֲרוּ בַּשַּׁלֶּכֶת.
בָּאֲגַם הַצָּבוּעַ אָדֹם שָׂחוּ הַבַּרְבּוּרִים וִילָדִים דִּוְּשׁוּ בַּסִּירוֹת
דִּוַּשְׁתִּי גַּם אֲנִי וְחָזַרְתִּי לִנְיוּ יוֹרְק
הַסּוֹאֶנֶת
("בִּגְרִינִיץ'' ווילץ' פָּגַשְׁתִּי אֶת טוֹבֵי הָאֱנוֹשׁוּת" אָמַר פַּעַם בֶּן גוּרְיוֹן).
וְאַחַר כָּךְ לְתֵל אָבִיב.
אָמַרְתָּ לִי בַּטֶּלֶפוֹן שֶׁמָּצְאוּ אֶצְלְךָ סַרְטָן. הַפְּרוֹגְנוֹזָה הִיא שְׁנָתַיִם.
אֲבָל זֶה בְּסֵדֶר, כָּךְ אָמַרְתָּ, אָז מָה?

רות נצר

קליפורניה
מַעֲרֵה הַיַּעַר שֶׁלִּי הִמְתִּין כָּאן אַלְפֵי שָׁנִים –
מְרֻבַּד עַלְעָלִים מְנֻמְּרֵי אוֹרְצֵל, מְנִיפוֹת שְׁרָכִים,
קְרִירוּת טַחַב, זִמְרַת צִפּוֹר צְלוּלָה –
עֲצֵי סֶקוֹיָה מַקִּיפִים אֶת הַדְּמָמָה.

עֲצֵי סֶקוֹיָה עֲנָקִים חוּמִים מִתְגַּבְּהִים בְּיַעַר האַפְלוּלִי
עַמּוּדֵי יָכִין וּבֹעַז בְּמִקְדַּשׁ הַשָּׁמַיִם
אוֹר פּוֹלֵשׁ אֶל הָאֵינְסוֹפִי

מתוך "עקבות", כרמל 2006

יעל גלוברמן

רֶגַע
הָיִינוּ צְעִירִים כָּל כָּךְ. בַּלַּיְלָה
מַדְרֵגוֹת הַחֵרוּם צָמְחוּ סְבִיב בִּנְיְנֵי מַנְהֶטֶן
כְּמוֹ גִּבְעוֹלֵי אֲפוּנָה מְכֻשֶּׁפֶת, וְסָמְכוּ אֶת נְּעוּרֵינוּ סָבִיב סָבִיב
בְּאַחְרָיוּת שֶׁל פִּגּוּמִים.
דַּוְקָא אֶת הָרֶגַע הַזֶּה אֲנִי זוֹכֶרֶת:
לַיְלָה, עָמֹק בָּעִיר שֶׁלְּךָ. אֲנִי שְׁקוּעָה בְּסֵפֶר. רוּחַ
בָּאָה מִן הַחַלּוֹן, הָפְכָה שְׁלוֹשָׁה דַּפִּים.
מָצָאתִי! מִישֶׁהוּ צָעַק בְּקוֹל שָׁבוּר מִלְּמַעְלָה
וַאֲנִי הֵרַמְתִּי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי אוֹתְךָ
יָשֵׁן עַל מִטָּתִי, עָרֹם.

ליאור מעין

משורר עובר
          כל הערים זרות במידה שווה.

בְּתֹם לֵיל אַלְכּוֹהוֹל טָפֵל
גּוּפוֹ מִלְּבַר, מִלְּגוֹ נְיוּ יוֹרְק
לוֹגֵם מִכּוֹס לֹא לוֹ קָפֶה
וּמִסְתַּנְוֵר אֶל מוּל הָאוֹר כִּי

הוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת קָרוֹב
אֵצֶל עַצְמוֹ הוּא לֹא נִבְהַל
מִעֶרְגָּתוֹ לַנַּעֲרָה, לָרְחוֹב
לְצֵל גּוּפָה שֶׁלְּצִדּוֹ, אֲבָל

מוּלוֹ הַמּוֹנִיוֹת
צוֹבְעוֹת זָהָב אֶת הַשְּׂדֵרָה
אֶת הָעוֹלָם הַבָּא הַזֶּה

וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֶחְדַּל לִהְיוֹת
הוּא נֶאֱחַז בִּשְׁדֵי הַנַּעֲרָה
שֶׁלְּיַדוֹ, וְהוּא הוֹזֶה.

מתוך  "הירוק הזה", הוצאת אפיק 2019

יצחק גוילי

נְיוּ יוֹרְק
בַּקָּפֶה הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ,
כְּבָר מַתְחִיל הַלַּיְלָה וְקַר
וְאַתְּ אִתִּי בְּכוֹבַע צֶמֶר כָּתֹם
דילן בָּרֶקַע מִתְפַּיֵּט עַל לוּאִיז וְעַל יוֹהָנָה,
אַתְּ יָפָה וּמְחַיֶּכֶת אֵלַי מֵעַל כּוֹס קָפֶה
וַאֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָרֶגַע הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁו
עוֹד בְּעָבְרוֹ עַל פָּנֵינוּ.

עמיחי חסון

ניו יורק, סְלִיכֶעס נַאכְט
שְׂדֵרַת וֵוסְט אֵנְד פִּנַּת רְחוֹב 79, מִחוּץ לְקַרְלִיבָּךְ שׁוּל
עוֹמְדִים מַכְנִיסֵי רַחֲמִים שְׁחוֹרִים לְבוּשֵׁי סְחָבוֹת מְהַמְּרִים
בִּתְנוּעוֹת עֵינַיִם מִי בָּאֵשׁ וּמִי בַּמַּיִם וּמִי בִּנְפִילַת מָטוֹס
הַלַּיְלָה אוֹמְרִים סְלִיחוֹת רִאשׁוֹנוֹת, הָאַפֶּר וֵוסְט סַיְד שָׁקֵט
רַק יְהוּדִים הוֹלְכִים עַל הַמִּדְרָכוֹת, קוֹל הַכִּבְיָכוֹל
מְבַקֵּשׁ מְחִילָה לִפְנֵי נְעִילַת שַׁעַר

הַבָּר הָאַחֲרוֹן עוֹמֵד לְהִסָּגֵר עַכְשָׁו,
אֲנִי יוֹשֵׁב בּוֹ לְבַדִּי, בָּאֵי עוֹלָם עוֹבְרִים
בְּמַחְשַׁבְתִּי, מַחְזוֹר לְיָמִים נוֹרָאִים
מֻנָּח לְפָנַי. אֲנִי חוֹתֵם אֶת הַדִּין.
הַמֶּלְצָרִית מְגִיפָה מַיִם אֶל הַמִּדְרָכָה.

מתוך "בלי מה", סדרת כבר לשירה, הוצאת מוסד ביאליק, 2018

מולי פלג

ככר הזמנים
כַּוֶּרֶת הָרְחוֹב לֹא נָחָה לְרֶגַע,
רֶשַׁע הַלַּיְלָה נוֹהֶה בֶּהָמוֹן.
עַפְעַף הַמִּגְדָּל גּוֹהֵר מִלְּמַעְלָה
יוֹרֶה אֶת צִלּוֹ אֶל מַעֲמַקִּי הַנֵּיאוֹן.

עֲמוֹרָה מְחַיֶּיכֶת מֵאוֹזֶן לְאוֹזֶן,
הַכִּכָּר מְסֻבֶּכֶת כְּמוֹ קֵיבָה
שֶׁל שָׁעוֹן.

הַצּוֹמֶת לְמַטָּה בּוֹהֵק בְּלַהַט,
אַרְבַּע בַּבּוֹקֶר בְּכִכַּר הַזְּמַנִּים.
סוּס אַרְגְּמָנִי לוֹכֵךְ לוֹ בְּנַחַת
עִשְׂבֵי רַמְזוֹרִים שׁוֹטִים.

רַעַד הָעַיִן מְסַרְפֵּד אֶת הַנּוֹף:
כֻּלָּנוּ נָמוּת לְבַסּוֹף
בְּעָרְפָּה שֶׁל סוּפָה מִזְדַּמֶּנֶת.

מתוך "התרחשות", פרדס, 2012

רות נצר

מנהטן: מבט אל העיר שמעבר לנהר ההדסון
מַעֲבַר לַהַדְסוֹן נִצֶּבֶת מַנְהֶטְן בְּבִטְחָה - לְטָאָה עֲנָקִית אֲפֹרָה.
קַשְׂקַשֵּׂי הַבִּנְיָנִים נִצָּבִים, נֶאֱבָקִים זֶה בָּזֶה, מִתְגַּבְּהִים כְּמִגְדָּלִים.
בִּצְהָרַי הַיּוֹם אֶרְאֶה אֶת הָעִיר מוּצֶפֶת בֹּהַק, גֵּאָה, חֲשׂוּפָה.
לִפְנוֹת עֶרֶב אֶרְאֶה אוֹרוֹת נִצָּתִים.
בָּעֶרֶב אַפְרוּרִית מְרַכֶּכֶת אֶת פָּנֶיהָ, בָּתִּים מְנַמְנְמִים בִּשְׂמִיכַת עֲרָפֶל.
הָעִיר נָמוֹגָה. אֵינְסוֹף אוֹרוֹתֶיהָ מַתְוִים אֶת מִתְאַר גּוּפָהּ.

רַק אֶת הָאֲנָשִׁים הַחַיִּים בָּעִיר מֵעֵבֶר לַהַדְסוֹן לֹא אֶרְאֶה.
לֹא אֶרְאֶה אֶת הַשְּׂמֵחִים, הָעֲצוּבִים, הָאוֹהֲבִים, הַשּׂוֹנְאִים,
אֶת מָרֵי הַנֶּפֶשׁ, הָעוֹלְזִים, הַשְּׁתוּיִים, הַהוֹמְלֶסִים, הַמְּשֻׁגָּעִים.
וְאֶת הָעֲשִׁירִים, הַפּוֹעֲלִים, הַתַּיָּרִים. לֹא אֶרְאֶה אֶת הָאֲנָשִׁים
בַּמִּשְׂרָדִים מוּל הַמַּחְשְׁבִים, אֶת הַבְּרוֹקֶרִים, הַנֶּהָגִים, הַשּׁוֹטְרִים,
הַשּׁוֹעֲרִים, אֶת הַיְּלָדִים בַּגַּנִּים וּבְבָתֵּי הַסֵּפֶר; הַלְּבָנִים, הַהִיסְפָּנִים,
וּשְׁחֹרֵי הָעוֹר לְמִינֵיהֶם, אֶת הַצַּדִּיקִים וְהַפּוֹשְׁעִים לְמִינֵיהֶם
כְּמוֹ בְּכָל עִיר בָּעוֹלָם לֹא אֶרְאֶה. לֹא אֶרְאֶה אֶת נִשְׁמַת הָעִיר
שֶׁטְּמוּנָה בְּמַרְתְּפֶיהָ, בַּחֲלוֹמוֹת תּוֹשָׁבֶיהָ, וּבַהֲזָיוֹת כָּל אֵלֶּה
שֶׁחַיִּים בַּאֲרָצוֹת אֲחֵרוֹת, כְּמֵהִים אֵלֶיהָ, מְקַנְּאִים בָּהּ
חוֹשְׁדִים שֶׁבְּתוֹכָהּ תְּשׁוּקַת לִבָּם.

מתוך "ריסים", פרדס, 2011. 

מיכאל רייך

אֲבָל הָאֲגַם הַקָּטָן
חָזָק מִכָּל – הַסָּמוּי.
בְּרֵאשִׁית הַשָּׁבוּעַ, הָיָה הָאֲגַם הַקָּטָן
קָפוּא לַחֲלוּטִין
לָבָן וְצַּח כַּשֶּׁלֶג, מָלֵא הוֹד סַנְוֵרִים,
מִקֵּץ שְׁלוֹשָׁה יְמֵי שֶׁמֶשׁ, הָפַךְ יָפְיוֹ לְבֹץ מַאֲפִיר
בְּמִשְׁטַח הַבִּצָּה הַגְּדוֹלָה,
כְּגוּף הַנְּזִירָה אֲשֶׁר קְלוֹנָהּ נִגְלָה לְעֵינֵי כָּל
וַעֲתִידָה הִיא לִטְבֹּעַ בְּחֵיק חֶטְאָהּ.

רוצ'סטר מרץ 2011