אנתולוגיה לשירה
טיול לאוסטריה – חבל טירול - האלפים האוסטרים
באדיבות ד"ר גלעד (גילי) חסקין
עורך ראשי: המשורר והעורך אמיר אור
יזום והפקה: האתר של נילי דגן
מערכת: נילי דגן, יואב איתמר ,שרית שץ, ריבי רונן-וינשטיין; ניקוד והגהה: ניצה פלד
אדוה מגל כהן
בטיסת לילה
בְּטִיסַת לַיְלָה מִוִּינָה לְתֵל אָבִיב
בֵּין דַּפֵּי סִפְרוֹ שֶׁל יוֹאֵל הוֹפְמָן, מָצָאתִי
כַּרְטִיס "אֶגֶד" יָשָׁן שֶׁל נְסִיעַת לַיְלָה
מִמִּצְפֵּה רָמוֹן לִבְאֵר-שֶׁבַע.
"אֵין גְּבוּל לְיָפְיָם שֶׁל הַדְּבָרִים...״ -
בִּקֵּשׁ הַמְּסַמֵּן לִזְכֹּר בְּפִסְקָה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע.
"אֵין גְּבוּל לְיָפְיָם״ לָחַשְׁתִּי
בֵּין וִינָה לַמִּדְבָּר, בֵּין שָׁמַיִם לָאָרֶץ
בֵּין חֲצוֹת הַלַּיִל לַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ.
הַחַמָּה עֲדַיִן לֹא הֵנֵצָּה
מִבַּעַד לַחַלּוֹן הָאָפוּל
כָּל כֻּלִּי נְתוּנָה לְחַסְדֵי שָׁמַיִם.
בַּתִּיק הַמֻּנָּח לְרַגְלַי פִּסַּת עֵשֶׂב הַבַּר
גְּלוּיָה עִם צִיּוּרוֹ שֶׁל דִּירֶר.
טַסְתִּי עַד גָּלֶרְיַת אַלְבֶּרְטִינָה לִרְאוֹת
אֶת הֶעָדִין וְהַיָּפֶה בַּצִּיּוּרִים.
כָּל שֶׁבִּקַּשְׁתִּי, כָּל שֶׁיִּחַלְתִּי לוֹ
מָצוּי במִּשְׁפָּט בְּעִבְרִית הַמְּסֻמָּן מִנְּסִיעָה
זָרָה, לֵילִית, לִפְנֵי שָׁנִים, בַּנֶּגֶב.
אביטל הררי
בוקר בוינה
שִׁקְשׁוּק כּוֹסוֹת, רֵיחַ מַאֲפִים,
מֶלְצָרִיּוֹת עִם סִינָרִים לְבָנִים נוֹקְשׁוֹת בַּעֲקֵבִים קְטַנִּים.
הָאֲנָשִׁים נִרְאִים יוֹתֵר שְׂמֵחִים, כָּךְ גַּם הַסְּפָלִים.
רֵיחוֹת קָפֶה עוֹלִים מִקַּנְקַנֵּי הַנִּירוֹסְטָה הַמְצֻחְצָחִים,
מִתְעַרְבְּבִים בְּרֵיחוֹת נַקְנִיק וְקָתְלֵי חֲזִיר.
הַבֹּקֶר יוֹתֵר קַל לְנָשִׁים בּוֹדְדוֹת כָּמוֹנִי.
סְפָלִים לְבָנִים עַל שֻׁלְחָנוֹת קְטַנִּים
מְחַכִּים לִנְשִׁיקַת בֹּקֶר רִאשׁוֹנָה.
מתוך "מחילת הארנב" , הוצאת פרדס 2015
מולי פלג
וינה
בְּעֶרֶב וִינׇאִי קַר
נִכְנַסְתִּי לְשָׁנָה זוּגִית נוֹסֶפֶת בְּחַיָּי.
יָכוֹלְתִּי לְהַתְחִיל לְחַלֵּק אֶת צָרוֹתָי
מִבְּלִי לְקַבֵּל שְׁאֵרִית.
פָּסַעְנוּ בְּמׇארִיׇה הִילְפֵר שְׁטְרָסֵה הַמַּצְחִין
וְהִשתּוֺקַקְתִּי לוֹמַר לָךְ
כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב לְהַלֵּךְ
בְּאֶצְבָּעוֹת רְטוּבוֹת עַל בִּטְנֵך הָרַכָּה.
בַּחֲצוֹת חָזַרְנוּ לְמָלוֹן בּוּרְגְּלַיינֵר,
שֶׁבַּלֵּילוֹת הָפַךְ לְבֵית זוֹנוֹת.
מתוך "קור אות חיים", הקיבוץ המאוחד 1997
אדוה מגל כהן
כאוס נע לאיטו
בְּוִיטְרִינָה בְּמוּזֵאוֹן וִינָאִי הִיפּוֹפּוֹטָם כָּחֹל
כָּלוּא בְּתֵבַת זְכוּכִית, מַבִּיט בִּדְמָמָה בָּאָפֹר
הַמְּזַרְזֵף מִבַּעַד לַחַלּוֹן הַגָּדוֹל הַפּוֹנֶה אֶל
כִּכַּר מָרִיָּה – תֵּרֵזָה.
מֵעָלָיו שֶׁלֶט: סֵמֶל לְכָּאוֹס בָּעוֹלָם.
הַשּׁוֹמֵר בְּמַדָּיו מַבִּיט בִּי, מְחַיֵּךְ. אֲנִי
מְחַיֶּכֶת אֵלָיו, מַבִּיטָה בַּהִיפּוֹפּוֹטָם
הַקָּטָן וּמַרְגִּישָׁה בְּדִידוּתוֹ.
לוּ רַק יָכֹלְתִּי בַּלַּיְלָה, אוּלַי לְלַיְלָה, אוּלַי
אֲפִלּוּ הַלַּיְלָה, לַחֲזֹר אֶל הַנִּילוּס, אל הבַּרְוָזִים
שֶׁחָגוּ מֵעַל, אֶל פרְחֵי הלוֹטוּס שֶׁצָפוּ סָבִיב.
לָנוּעַ שׁוּב לְאִטִּי בַּמַּיִם, בִּכְבֵדוּתִי הַחוּמָה, הַגְּדוֹלָה.
בַּדֶּרֶךְ הַחוּצָה, בַּחֲנוּת הַמּוּזֵאוֹן, רָאִיתִי
בֻּבּוֹת הִיפּוֹפּוֹטָם פְּלַסְטִיק כָּחֹל נְעוּצוֹת
עַל אַנְקוֹל. יש יֹפִי שֶׁל מִבְצָעִים בָּרֶשֶׁת.
כָּאוֹס כָּחֹל נָע לְאִטּוֹ.