אנתולוגיה לשירה
טיול במרכז איטליה בין לאציו לאומבריה
באדיבות ד"ר גלעד (גילי) חסקין
עורך ראשי: המשורר והעורך אמיר אור
יזום והפקה: האתר של נילי דגן
מערכת: נילי דגן, יואב איתמר ,שרית שץ, ריבי רונן-וינשטיין; ניקוד והגהה: ניצה פלד
יוסף עוזר
עיני השיש
בְּוֵנֶצְיָה רָאִיתִי אֶת עֵינֵי הַשַּׁיִשׁ
מִשְׁתַּקְּפוֹת מִבַּעַד לְצָעִיף שֶׁל אֶבֶן.
ג'וּזֶפֶּה סֶנְמֶרְטִינוֹ וְאַנְטוֹנְיוֹ קוֹרָדִינִי
בְּמַפְסֶלֶת בַּרְזֶל חָרְצוּ
אֶת הַקָּשֶׁה מִכָּל, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִרְאֶה:
בְּפַטִּישׁ הִכּוּ בַּזְּמַן! וְהָאֶבֶן נִרְאֲתָה צְלוּלָה
כְּמַבָּט מֵאֲחוֹרֵי מֶשִׁי.
מַבָּט, אֵין גֶּבֶר שֶׁיִּשְׁכַּח אוֹתוֹ,
נִצַּת בְּעֵינֶיהָ, מְפֻסָּל בְּאֶבְרוֹ,
שֶׁיִּוָּלֵד דְּבַר מָה,
עַכְשָׁו, מָחָר, בְּעוֹד נֶצַח.
חָנוּט בֵּין קִפְלֵי הָאֶבֶן, בּוֹהֵק וְחַי, נוֹשֵׁם,
שֶׁאֶפְשָׁר לָשׁוּב לְנַשֵּׁק.
מתוך "הסחה לאדום", הקיבוץ המאוחד, 2022
יוסף עוזר
ונציה
כְּמוֹ וֶנֶצְיָה הַשּׁוֹקַעַת,
תְּנוּעָתָן הַקְּלִילָה שֶׁל הַגּוֹנְדּוֹלוֹת,
מַמְחִישָׁה אֶת תְּנוּדַת הֶעָלֶה שֶׁל חַיֵּינוּ
עַל פְּנֵי מֵי הָאַפְסַיִם הַמֻּכָּרִים.
בְּמִבְנֵי הַחֶמְדָּה הָאַדִּירִים נִתְרַכֵּז,
לוּ אֶפְשָׁר לֶאֱסֹף, אֶת הַיֹּפִי טֶרֶם יִשְׁקַע.
הָעַמּוּדִים הַמַּפְלִיאִים בִּפְּיָאצָה סֶן מַרְקוֹ,
בִּנְיָן עוֹמֵד מֵאוֹת שָׁנִים מְשֻׁכְנָע בְּאֹרֶךְ יָמָיו וּשְׁנוֹתָיו,
אֵין סוֹף הַיֹּפִי הַמְּגֻלָּף, בְּדוֹמֶה לְמַה שֶׁמְּגַלֵּף
הַלֵּב, בְּאַהֲבָתוֹ, בְּגַעְגּוּעָיו.
הָאֲרָיוֹת אֲדֻמֵּי הַשַּׁיִשׁ בַּכִּכָּר הַקְטָנָה שֶׁל הָאֲרָיוֹת
וּפִתּוּחֵי הַשְּׁעָרִים שֶׁל בָּזִילִיקַת סֶן מַרְקוֹ
וַאֲפִלּוּ בְּלוֹרִיּוֹת הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם מֵעַל קָנָאל גְּרָנָדָה
וְהַשָּׁעוֹן בְּמִגְדַּל הַשְּׁעוֹנִים
שֶׁלִּבּוֹ הוֹלֵם לְלֹא הֶפְסֵק מֵאָז 1499
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעוֹד מְעַט יָמוּת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל הַיֹּפִי,
לָמָּה יֵלֵךְ הַכֹּל אֶל הָאַיִן, לָמָּה תִּשְׁקַע הָאַהֲבָה,
מוֹתַר הַנְּשִׁיקָה לְכָל אֲשֶׁר נוֹצָר?
כֹּה רַבֵּי הַשְׁרָאָה הַיּוֹנִים שֶׁחִיְּכוּ לִי וְלָךְ
כֹּה רַבֵּי חֵן עַפְעַפֵּינוּ
כַּגְּשָׁרִים חוֹמְקִים עַל קִסְמֵי חֲלִיפוֹת הַזְּמַן
גַּם מַדְרִיךְ תַּיָּרִים הָיָה לָנוּ:
אַבָּא וְאִמָּא, מְנַוְּטִים אֶת יַלְדוּתֵנוּ
וּפִתְאוֹם: הָאָדָם הוּא הַשּׁוֹקֵעַ,
מִבְנָיו הַמְּפֹאָרִים, בִּדְכִי הַזְּמַן הַשָּׁקוּף
וְהַמָּוֶת צַלָּם, תַּיָּר מְתָעֵד,
אֶחָד וְיָחִיד שֶׁמַּנְצִיחַ.
1-12-09
אבישג עמית שפירא
רומא
פִּתְאֹם שַׁבָּת נִדְלֶקֶת בִּי
כְּמוֹ נָהָר חָבוּי
חֲמִימוּת מְקֻפֶּלֶת, פּוֹעֶמֶת
מַבְטִיחָה כְּמוֹ כְּנָפַיִם
שְׁקוּפָה כְּמוֹ עֻבָּר.
הָאִיטַלְקִים לא רוֹאִים עָלַי
שֶׁאֲנִי שְׁתַּיִם, שֶׁאֲנַחְנוּ אַחַת.
בִּשְׁבִילָם אֵלּוּ אוֹתָן מִרְצָפוֹת
בִּשְׁבִילִי אֲחֵרִים הַשָּׁמַיִם. הֵם
אֵינָם רוֹאִים. וְאַתָּה
לְךָ שַׁבָּת מְגָרֶדֶת.
עֲקִיצַת יַתּוּשׁ מְצִיקָה. אַתָּה
מְקַלֵּף, מְקַלֵּף.
רַק צִפֳּרִים מַשְׁוִיצוֹת עַל הַטִיבֶּר
מַנְשִׁימוֹת אוֹתְךָ מַלְכוּת-שֶׁל-רֶגַע
בִּנְסִיקָתָן הַשְּׁקֵטָה
אבישג עמית שפירא
טוסקנה
יָפֶה כָּאן, בְּסָאן-גִ'ימִינְיָאנוֹ.
תַּיָּרִים מִתְחָרִים בְּפָלְצוּרֵי לְשׁוֹנָם
לִלְכֹּד בְּמִלִּים אֶת הַיֹּפִי
שׁוֹכְחִים:
הוּא דוֹבֵר שָׂפָה אַחַת.
אוּלַי זוֹ הַשְׁפָּעַת הַמְּצוּדוֹת,
רוֹצוֹת מִדַּי לִהְיוֹת מִגְדָּל
בָּבֶל.
אוּלַי הָאוֹר, אֵיזֶה עַקְשָׁן, רְאוּ
אֲפִלּוּ הַבְּדִידוּת מִתְיַפָּה תַּחַת
הַ-SUN כִּמְעַט
מִתְחַנְחֶנֶת מֵרֹב יֹפִי אַדְמוֹנִי
כָּזֶה מִין אֹפִי יֵשׁ לָעִיר. הִנֵּה
שָׁכַחְתִּי גַּם אֲנִי.
גד קינר קיסינגר
ונציה
כְּמוֹ הַגְּוִיָּה בְּשִׁעוּר הָאָנָטוֹמְיָה שֶׁל רֶמְבְּרַנְדְט מוּטֶלֶת
בְּעוֹרְקִים מְבֻתָּרִים, דַּם לִבָּהּ זוֹרֵם עָכוּר בַּתְּעָלוֹת, וְכַנְפֵי
הַמַּבָּטִים שֶׁל אוֹהֲבֶיהָ עָטוֹת עַל נִבְלָתָהּ הַמְּפֻרְכֶּסֶת בְּתַאֲוַת
רוֹפְאִים שֶׁשָּׁכְחוּ אֶת הַגּוֹסֶסֶת בְּנִתּוּחַ לֵב פָּתוּחַ.
הַסִּמְטָאוֹת הוֹלְכוֹת וְצָרוֹת עֲלֵיהֶם בְּכּוֹלֶסְטֶרוֹל אָפֵל וּמְרֻשָּׁע
שֶׁל מֵאוֹת שְׁנוֹת אֶבֶן מְצֹרַעַת
מַלְשִׁינִים מִצְטַעֲפִים בְּמַסֵּכָה
עַל מַסֵּכָה
מתוך "הפרעות קשב", הוצאת ספרא, 2010
ענת זגורסקי שפרינגמן
ונציה
אֲבוּדָה בְּסִמְטְאוֹתֶיהָ כְּנַעַר בְּשִׁפּוּלֵי אִשָּׁה זָרָה
הַמִּזְדַּמֶּנֶת עַל פִּי מִבְצָע הַזּוֹל מִבֵּינֵיהֶם.
הָרֵיחוֹת דּוֹחִימוֹשְׁכִים, פְּאֵר טוֹבֵעַוֹלֶה בְּאִטִּיּוּת
עַל הַגֶּשֶׁר מֵעַל אָרְנוֹ בֵּין הָאַרְמוֹן
לַכֶּלֶא
אֲנָחָה.
רונית מזוז
גארדה
הָאֲגַם הַזֶּה מֻקָּף עֲיָרוֹת קְדוֹשׁוֹת
כְּנֵסִיּוֹת הֲרָרִיּוֹת אֲנָשִׁים מַאֲמִינִים
בָּתֵּי קָפֶה וּגְלִידָה שֶׁל בַּיִת עִם צְבָעִים אֲמִתִּיִּים
וְטַעַם וְרֵיחַ
קְבוּצָה שֶׁל נְעָרִים אִיטַלְקִים
מְשַׂחֶקֶת עִם הַכְּלַבְלַב שֶׁלָּהּ
וְדָנָה בּוֹ בַּאֲרִיכוּת בְּאִיטַלְקִית
בֵּינְתַיִם הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹלַחַת קַרְנַיִם אַחֲרוֹנוֹת אֶל הַקַּפּוּצִ'ינוֹ
וְאֶל עוּגַת הַגְּבִינָה
וְאֶל מָה שֶׁנִּשְׁאָר לִי מִמֶּנָּה בַּשִּׁזּוּף הַזֶּה שֶׁל הַגּוּף
מֻתָּר לְהַכְנִיס כְּלָבִים לִכְנֵסִיּוֹת
אָמְרָה לִי אִשָּׁה זְקֵנָה פַּעַם בְּרוֹמָא
בַּכִּכָּר
מֻתָּר
מַה כְּבָר עוֹשֶׂה כֶּלֶב קָטָן לֶאֱלֹהִים
מָה הוּא כְּבָר יָכוֹל לְהַזִּיק לוֹ?
מתוך "שירים עם וירוס" עריכת רן יגיל הוצאת עמדה
צבי עצמון
שיריאליטי, תולעת/שירים
מְנַהֵל הַפֶסְטִיבָל תָּפַס אוֹתִי בַּנַּיָּד בַּבַּרְגֶ'לוֹ
בֵּין הֲמוֹנֵי תִּינוֹקוֹת בְּעֵירֹם וְרַדְרַד
(אַף לֹא תִּינוֹקֶת אַחַת) עַל הַקִּיר
– כַּמָּה מֵהֵם הָפְכוּ מְשׁוֹרְרִים כְּשֶׁבָּגְרוּ,
שְׁחוֹחִים וּשְׁכוּחִים וַאֲפֹרִים?
לִפְנֵי שְׁלוֹשִׁים וְחָמֵש שָׁנָה, אָמַרְתִּי לוֹ, אַחֲרֵי יוֹם כִּפּוּר,
הָיִיתִי יוֹמַיִם בְּפִירֶנְצֶה בַּדֶּרֶךְ לְפִּיזָה – גָּלִילֵיאוֹ, אַתָּה יוֹדֵעַ (הַשִּׁיר "הַמִּגְדָּל הַנָּטוּי"
פֻּרְסַם בְּעִתּוֹן עַל שְׁמוֹ),
בַּיּוֹם רַצְתִּי בֵּין הַדּוּאוֹמוֹ לָאוּפִיצִי כְּמוֹ בֵּין פִּגְרֵי טַנְקִים וְגֻלְגְּלוֹת הַבַּזֶּלֶת
(מִשְׁחוֹר, כָּךְ קָרָאתִי לַלֶּגָ'ה),
בַּלַּיְלָה הִסְתּוֹבַבְתִּי בָּרְחוֹבוֹת
וְזִיַּנְתִּי זוֹנָה.
אַל תְּצַפֶּה שֶׁאֶזְכֹּר אֶת פַּרְצוּפָהּּ, לֹא כְּמוֹ הַמָּדוֹנָה שֶׁל הַפְּרָחִים, הַתְּמוּנָה,
אֲבָל אֲנִי זוֹכֵר אֶת גּוּפָהּ שֵׁישׁ טוֹסְקָנָה
שֶׁפִּסְּלוּּ חֲלֵב אִמָּהּ וִידֵי הַגְּבָרִים.
35 שָׁנָה מֵהַיּוֹם לֹא אֶהְיֶה בַּבַּרְגֶ'לוֹ, בְּפָלָאצוֹ וֶקְיוֹ,
בְּסַנְטָה קְרוּצֶ'ה לְיַד קֶבֶר גָּלִילֵיאוֹ,
בְּמֶרְחַק נְגִיעָה מֵהַפְּרִימָוֶרָה, הֻלֶּדֶת וֶנוּס,
בְּפִירֶנְצֶה, בְּפִּיזָה, קוּנֶיטְרָה, מְטוּלָה
אֶלָּא מְנֻקָּב תּוֹלָעִים, כְּמִסְגֶרֶּת מֻזְהֶבֶת שֶׁל מָדוֹנַת פְּרָחִים,
כִּי הָאָדָם, אַתָּה יוֹדֵעַ,
עֵץ הַשָּׂדֶה זָקֵן,
רוֹחֵשׁ רִמּוֹת הַבִּפְנִים,
קְלִפָּה פְּרִיכָה לְמַגַּע אֶצְבַּע,
אַלְפֵי לִירֶטוֹת זָ"ל נָשְׁרוּ כְּעָלִים
לִידֵי מַגְדָלֶנָה, שֶׁיָֹּפְיָהּ צוֹרֵב וְנִשְׁכָּח,
וְלֹא הָיָה מִתְחָרֶה לוֹ בֵּין מִזְרַעַת בֵּית גָ'ן לְאוּם בּוּטְנֶה, בַּלֶּגָ'ה,
מֵאוֹקְטוֹבֶּר 73, עוֹד לֹא חָלַמְתִּי אֲפִלּוּ לִכְתֹּב,
עַד סוֹף מַאי אֶפֶס תֵּשַׁע
וְעַד בִּכְלָל.
סבינה מסג
מסע סימטה
שֶׁלֹּא כְּמוֹ רוֹבֶּרְט פְרוֹסְט
שֶׁלֹּא חָזַר אֶל הַשְּׁבִיל שֶׁלֹּא הָלַךְ בּוֹ
כְּשֶׁשְּׁנֵי שְׁבִילִים הִתְפַּצְּלוּ לִקְרָאתוֹ בַּיַּעַר
וּבִהְיוֹתוֹ אֶחָד לֹא יָכֹל הָיָה לָלֶכֶת בִּשְׁנֵיהֶם --
אֲנִי נוֹטֶלֶת לְעַצְמִי כְּכָל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג
מִשְּׁלַל הַסִּמְטָאוֹת
בָּהֶן חָשְׁקָה נַפְשִׁי;
הוֹלֶכֶת בְּזוֹ וְגַם מִזּוֹ לֹא מְנִיחָה רַגְלִי
הוֹלֶכֶת הָלוֹךְ וָשׁוֹב
סְחוֹר סְחוֹר
עוֹלָה לָרֶגֶל אֶל כָּל מִגְדַּל פַּעֲמוֹנִים
יוֹרֶדֶת בּוֹר אֶל כָּל בְּאֵר מִיָּמִים קְדוּמִים
שָׁרָה אֶת שִׁיר הַמַּעֲלוֹת
הַמּוּפַזּוֹת בְּשֶׁמֶשׁ אֵירוֹפָּה
בְּשִׁבְתִּי עַל מַדְרֵגוֹת הַקְתַדְרַלְקַה
וְקָמָה
וְהוֹלֶכֶת לִי הָלְאָה
אֶל עוֹד עֲיָרָה
בָּהּ נִפְסַע בְּכָל סִמְטָה וְסִמְטָה
בְּיַחַד (כִּי טוֹב לַחָלוֹק)
וּלְחוּד (כִּי חוֹדֵר עָמֹק)
בַּעֲבוֹדַת הַפֻּלְחָן הַחֲדָשָׁה הַזֹּאת
שֶׁל לְכַתֵת רַגְלַיִם
שֶׁל לְלַקֵּק בָּעֵינַיִם
אֶת לֶחֶם הַקֹּדֶשׁ הֶחָדָשׁ הָזָה
אֶת לֶחֶם הַחֹק הֶחָדָשׁ הַזֶּה
שֶׁל דַּת הַתַּיָּרוּת.
סבינה מסג
מָלוֹן לִפְנֵי אֲרוּחַת הַבֹּקֶר
מָלוֹן
לִפְנֵי אֲרוּחַת הַבֹּקֶר;
הָאוֹר הַמְּהֻסֶּה- צוֹהֵל
שֶׁל טֶרֶם טיול
לְאֵיזֶה שָׁם חָלוּם...
וְכָל תִּקְווֹת הָעוֹלָם;
עוּלוֹת יָמִים
וּטְהוֹרוֹת עֵינַיִם
עוֹלוֹת יוֹרְדוֹת בַּמַּדְרֵגוֹת
קַלּוֹת רַגְלַיִם וּכְנָפַיִם
עַל תֶּקֶן מַלְאָכָיו שֶׁל יַעֲקֹב!
וְרֵיחַ הַקָּפֶה, אִשֵה לְלֵב,
זוֹרֵם בַּפְּרוֹזְדּוֹרִים
לְהִזְדַּחֵל מִתַּחַת לְדַלְתוֹת חַדְרֵי הַמִּקְדָּשׁ
לְבַשֵּׂר עַל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית
שֶׁל טוֹסְט, בֵּיצִים, חֶמְאָה וּדְבַשׁ וְאוּלַי מִיזְלִי
מִמֶּנָּה יְשַׁלֵּחַ אוֹתָנוּ הַמֶּלְצַר הַטּוֹב,
בבִרְכַּת הָאֵל,
לְדַרְכֵּנוּ,
לפירנצה או אָסִיזִי
ברכה רוזנפלד
Ponto Vecchio
עוֹמֶדֶת עַל שְׂפַת הַגֶּשֶׁר
פּוֹחֶדֶת לְהַחְלִיק
כְּפוּפָה מֵהִרְהוּרִים מַשְׁלִיכָה מִלִּים לַמַּיִם:
"נְחִיצוּת הַנֶּצַח בְּתַחְפֹשֶׂת רֶגַע, נְחִיצוּת הַנֶּצַח..."
אֵין אִישׁ שׁוֹמֵעַ
הֵן מִתְמוֹסְסוֹת בְּאִוְשַׁת הַנָּהָר.
הָיִיתִי צְרִיכָה לִתְלוֹתָן עַל כִוֹכָב
שֶׁתִּרְעַדְנָה
כּמוִ הָאוֹר עַל נְהַר הָאַרְנוֹ
אוֹ יְדֵי הַסּוחֲרִים עַל הַגֶּשֶׁר
בְּהַצִּיגָם תַּכְשִׁיט יְקַר-עֶרֶךְ
כְּשַׂיְלוֹק בְּשָׂקְלוֹ זָהָב.
אוֹ עַל קֶרֶן הַלֵּיזֶר הַיְּרֻקָּה הַנִּמְתַּחַת
מִן הַדּוּאוֹמוֹ וְעַד לְכִכַּר מִיכֶּלאַנְגֶ'לוֹֹ
שֶׁיִרְאוּ אֶת הַקּוֹלוֹת.
סַךְ הַכֹּל רָצִיתִי לְפַיֵּס בֵּין אֲדָמָה לְמַיִם
לְדַבֵּר אֶל הַנָּהָר בִּשְׂפָתוֹ
לְהַשְׁבִּיעַ אֶת הָרוּחוֹת
לְהַטְבִּיעַ אֵיזוֹ אֵימָה
לִקְנוֹת אֶת הַבְּכוֹרָה בַּעֲבוּר חֹפֶן הֲגִיגִים
לִקְרֹעַ שַׁעַר בְּתַעַר הַמִּלִּים
לְהָצִיץ
לְהִפָּגַע
וּלְגַלּוֹת מָה –
כָּאן הָרוַּח נְעִימָה
בְּתֵל-אָבִיב וַדַּאי מַזִּיעִים עַכְשָׁו
הַסְּתָיו אֵינוֹ מְמַהֵר לְהַגִּיעַ
נְהַר הָאַרְנוֹ נִשְׁפַּךְ אֶל הַיָּם הַתִּיכוֹן
כְּמוֹ הַיַּרְקוֹן
יֵש הִגָּיוֹן בְּגִלְגּוּל הַמַּיִם.
אֲנִי מְסַתֶּתֶת, מְעַגֶּלֶת, מַחֲלִיקָה,
מְגַלְגֶּלֶת עַל לְשׁוֹנִי
הָעִבְרִית טְעִימָה לְהַפְלִיא
שׂוֹלַחַת מִלִּים עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
השיר נכתב בעקבות טיול באיטליה והופיע לראשונה בספרי "הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים" בהוצאת "ספרית פועלים" 1994. היות והספר אזל, פרסמתי אותו בשנית בספרי "בית וצלו" שראה אור בהוצאת "ספרא" 2020.
