התגברות האיום האיראני, התעצמות הטרור וההתמודדות מולו במלחמה האחרונה "צוק איתן" חלחלו ליצירות הרבות שהגיעו אל המערכת. המלחמה שנערכה הפעם לא בחזית, אלא הקיפה את רוב ערי המדינה ערערה את הבטחון ואת שגרת החיים והחיתה בקרב רבים זכרונות קשים גם ממלחמות רחוקות: השואה, מלחמות ישראל, ומלחמת יוה"כ בפרט שגבתה מחיר כבד מאוד.
הגיליון פותח בשירים של שני משוררים בני אותו הדור שחוו על בשרם את מוראות השואה: יעקב בסר ז"ל ואיתמר יעוז-קסט יבדל"א.

צל המלחמה משתרך אל השירים, אל הסיפורים, אל הציורים ואל המאמרים. רוני סומק כתב באירוניה על "חוזי החלום" בשל התמהמהות השלום. אורן עילם, סיון הר שפי, רעיה סול, רחלי אברהם-איתן, דוד ברבי ואחרים מתארים חוויות מהמלחמה האחרונה. אביעד בן יצחק, שנפצע אנושות במלחמת לבנון ה – 1, מוסיף להעלות תמונות מן המלחמה הנוראה שחווה על בשרו. בן ציון יהושע שב אל תיאור הבית בעת מלחמת השחרור וחדוה מרוז אל הבית המתפרק בזמן השואה. שלמה הרציג סוקר במאמרו שירים רבים בנושא המלחמה מהדורות הספרותיים השונים.
זוויות שונות למלחמה ולבית נמצא גם במגוון הציורים היפים שפורסמו בגיליון זה.

-------------------------------------------

איתמר יעוז-קסט

דלתות צריפים עוד נפתחות בי

דַּלְתוֹת צְרִיפִים רֵיקִים בַּלַּיְלָה
וְקִרְעֵי בְּגָדִים בֵּין חוּטֵי-הַתַּיִל הַנְּטוּשִׁים:
רַק בַּחֲלוֹמוֹתַי עוֹד -

אַךְ לְעֵת כָּזוֹ
יֵשׁ וּמִישֶׁהוּ עוֹקֵר מִגְּרוֹנִי בַּחֹשֶׁךְ
קְרִיאַת עֶזְרָה אִלֶּמֶת
וְשָׁב וְשׁוֹקֵעַ
בֶּחָלָל הַחִיצוֹן שֶׁל הַשֵּׁנָה,

וְאַתְּ שׁוֹאֶלֶת חַשְׁדָנִית:
מָה חָלַמְתָּ, שׁוּב?
אוּלָם אֲנִי מַכְחִישׁ אֶת הֵעָדְרִי מִן הַבַּיִת בְּטֶרֶם יְקִיצָה,
נִדְמֶה, אֵינִי מַאֲמִין עוֹד בְּכֹחַ-הַמְּשִׁיכָה שֶׁל הַזִּכְרוֹנוֹת,
וּבַהֲלִיכָה עָרְפִּית אֶל מִחוּץ לָעֵרוּת - אֵין לִי צֹרֶךְ;
עִם זֹאת,
בְּהִקָּלַע מִלָּה נִשְׁכַּחַת אֶל שִׂיחָה מִקְרִית
עַל כָּל שֶׁאִבֵּד מֵאֵימָתוֹ עִם הַשָּׁנִים וּכְמוֹ נִמְחַק,
כִּבְאַקְרַאי
וְרַק לִפְעָמִים
דַּלְתוֹת צְרִיפִים בִּי נִפְתָּחוֹת בְּלִי קוֹל וָקֶשֶׁב
וְהַמִּטָּה קוֹרֶנֶת בָּרֶקַע
כְּמוֹ כּוֹכָב לֹא-מְזֹהֶה.

אורן עילם

5.

הַר הַגַּעַשׁ הֶהָפוּךְ
רְבָבוֹת
הַלַּחַץ שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם עַל הָאֲדָמָה
הַתְּעוּקָה שֶׁהֵם יוֹצְרִים הִתְפָּרְצָה בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד
וּרְבָבוֹת בְּנֵי אָדָם הֵחֵלּוּ שׁוֹטְפִים פְּנִימָה
אֶל בֶּטֶן הָאֲדָמָה
פּוֹרְצִים כְּמוֹ לַבָּה בַּהֲמוֹנֵיהֶם
וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי לִסְפֹּר, נוֹתַרְתִּי לְבַד בַּכּוֹכָב
וְאָז הַכֹּל הִתְחִיל שׁוּב וַאֲנִי הָיִיתִי הָאָדָם הָרִאשׁוֹן
וְאֶת שְׁאָר קוֹרוֹתַי קִרְאוּ בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית
עִם כַּמָּה תִּקּוּנִים קַלִּים, שֶׁעוֹשִׂים הֶבְדֵּל עָצוּם

8.8.14

סיון הר שפי

כיצחק וכמשה

יִצְחַק אָבִינוּ הָיָה הֵפֶךְ מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ
כִּי יִצְחָק לֹא הֻרְשָׁה לָצֵאת מֵהָאֶרֶץ אַךְ כֹּחַ הָרְאוּת נִטַּל מִמֶּנּוּ
וּמֹשֶׁה לֹא הֻרְשָׁה לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
אֲבָל נֶאֱמַר לוֹ וּרְאֵה בְּעֵינֶיךָ
(סֵפֶר "מֵי הַשִּׁלּוֹחַ", פרשת תולדות)

נְתוּנָה בְּתוֹכֵךְ, עִוֶּרֶת כְּעֻבָּר
מְמַשֶּׁשֶׁת גְּבוּלוֹתַיִךְ כִּדְפָנוֹת רַחֲמֵךְ.
הַרְחֵק מֵעֵבֶר רוֹחֲשִׁים גְּבוּלוֹת הַהַבְטָחָה- -
קְרוֹבָה אֶל הַלְמוּת הַלֵּב,
אֵינִי יוֹדַעַת
מִי אַתְּ.
כָּמוֹךָ אֲנִי נִזּוֹנָה מִמַּהֲדוּרַת הַחֲדָשׁוֹת וּמִן הַדָּם
הַמְּפַחֵד בָּעוֹרָקִים
וְאִם אַתְּ שָׁרָה בְּהֶסֵּחַ אֶת שִׁיר גְּאֻלָּתֵךְ
אֵלּוּ הֵדָיו הָעֲמוּמִים הַמִּתְדַּפְּקִים אֵלַי.
הִנֵּה עַל רֹאשׁ הַר, בְּאָמֵרִיקָה שֶׁל הַנְּשָׁמָה
מִישֶׁהוּ מַשְׁקִיף, רוֹאֶה אוֹתָךְ בְּכָל הַיֹּפִי וְהַחִסָּרוֹן
הַנִּתָּנִים לְהִצָּפוֹת לְמֵרָחוֹק. הוּא מִתְרַגֵּשׁ
הוּא מִתְקַפֵּל כְּמוֹ עֻבָּר וּמְבַקֵּשׁ לְהִכָּנֵס
אַךְ הוּא עַל הַר הָעֲבָרִים, וְאַרְבַּע הָרוּחוֹת
יִרְכְּנוּ אֵלָיו בְּמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת, וּמַגָּעָן קָרִיר.
אֲנִי רוֹצָה לִפְקֹחַ אֶת עֵינַי, אֲבָל דָּמְךָ סָמִיךְ
וּנְשִׁימָתֵךְ סְמוּכָה, כְּבֵדוֹת עַל עַפְעַפָּי
סְתוּמָה לִי כְּאֵם וּמוֹלֶדֶת
מַקִּיפָה לִי כְּעֵץ הַחַיִּים.

יקיר בן משה

לו רק הייתם נאמנים

אֲנִי מוֹצִיא אֶת הַחַיִּים לְטִיּוּל, כְּמוֹ כֶּלֶב צָעִיר
בִּרְצוּעָה דַּקָּה,
שֶׁלֹּא יִבְרְחוּ לַכְּבִישׁ,
שֶׁלֹּא יְשַׂחֲקוּ "אֱמֶת אוֹ חוֹבָה" עִם הַמָּוֶת;
אֲנִי מְלַמֵּד אֶת הַחַיִּים לָשֶׁבֶת וְלָקוּם,
לְצַיֵּת וְלִמְרֹד, לִקְטֹף פֶּרַח,
לִפֹּל וְלִחְיוֹת.

אַךְ הַחַיִּים כְּדַרְכָּם אֵינָם מַקְשִׁיבִים:
נוֹעֲצִים אֶת חָטְמָם בַּאֲדָמָה, מִתְרוֹצְצִים
בְּעַקְשָׁנוּת לְרַחְרֵחַ אֶת גּוּמוֹת הַחֵן
שֶׁאֱלֹהִים
פִּזֵּר עַל פְּנֵי הַטֶּבַע.
הוֹ חַיִּים אֲרוּרִים! כְּבָר יוֹמַיִם
לֹא שָׁמַעְתִּי מִכֶּם מִלָּה, גַּם לֹא נְבִיחָה.
לֹא צְפִירַת אַזְעָקָה, לֹא
צְפִירַת הַרְגָּעָה –

רַק רֵיחַ צַחֲנָה רוֹטֵט
תַּחַת מִרְצְפוֹת אַסְפַלְט הַגּוּף.

יולי 2014

שושנה ויג

פליטה

אֲנִי פְּלִיטָה שֶׁל אֶרֶץ
שֶׁכָּל הַיָּמִים עוֹמֶדֶת מוּל קִיצָהּ
אָגוּר בַּבַּיִת בּוֹ
נִשְׁמַעַת אַזְעָקָה אַחַת
נִמְשֶׁכֶת מִשְּׁנַת תש"ח
חַדָּה כְּמוֹ צְפִירַת יוֹם הַזִּכָּרוֹן.

אֲנִי פְּלִיטָה שֶׁל אֶרֶץ
מִדְבָּר עַד יָם
וַעֲצֵי הַדֶּקֶל עַד שְׂפַת סִינַי
אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן
עֲקוּרִים מִן הַמִּקְדָּשׁ.

אֲנִי פְּלִיטָה שֶׁל אֶרֶץ
נוֹדֶדֶת בֵּין אֹהָלִים
צְרִיפִים מִימֵי הַמַּעְבָּרָה
גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים
וְאֶרֶץ לְתִפְאֶרֶת,
וַאֲנִי פְּלִיטָה
מְחַפֶּשֶׂת אֲחִיזָה
אֵיתָנָה
לֹא צָרָה וַחֲרָדָה.

רחלי אברהם-איתן

בחלקת היער

לזכרם של גיל-עד שער, אייל יפרח
ונפתלי פרנקל ז"ל, שנטמנו במודיעין.

בְּחֶלְקַת יַעַר מוֹדִיעִיןנָחִים.
זַעֲקָתָם עוֹד מְ הַ דְ הֶ דֶ ת
בְּאַמּוֹת הַגּוּף הָרוֹעֵד
מְפָרְקוֹת אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת.

שָׁלֹשׁ אִמָּהוֹת שְׁטוּפוֹת רַעְמַת שֶׁמֶשׁ
מוּל עַם חָרֵד שְׁבוּר פָּנִים
תְּפִלָּתָן מְאַחָה סְדָקִים
מַאֲצִילָה אַהֲבָה לַהֲלוּמֵי רַעַשׁ-הַחֲדָשׁוֹת
שֶׁגָּדְשׁוּ אֶת בֵּית הַקְּבָרוֹת.
רֵיחַ אֲדָמָה חַמָּה וָאֳרָנִים
בָּאֲוִיר הַזְּגוּגִי הַנִּמְלָא עַנְנֵי אֹדֶם
נִקְבָּצִים וּמִתְפָּרְקִים לִרְסִיסִים.

זַעֲקַת הַחֲטוּפִים מְ הַ דְ הֶ דֶ ת
מְפָרֶקֶת אֶת הַגּוּף

צַהֲלַת הָרוֹצְחִים
מְשַׁסַּעַת אֶת הָרוּחַ וּחַ וּחַ וּחַ
נִדְמֶה, כִּי הַגֵּהִינֹם כָּאן - - -

שֹׁבַל אֲנָשִׁים נִכְרָךְ
אַחַר הַנְּעָרִים
וּבַשְּׁבִילִים הַמּוֹלִיכִים
אֶל גִּזְרֵי חַיֵּיהֶם.
שָׁלֹשׁ אִמָּהוֹת
מְאַחוֹת בְּרִקְמַת אַהֲבָה
קִרְעֵי הָרוּחוֹת.

אַזְעָקָה שׁוֹבֶרֶת צוּק אֵיתָן
מְפָרֶקֶת אֶת הַגּוּף הָרוֹעֵד
לִ רְ סִ י סִ י ם

יאיר בן חיים

שכולה

הַאֱמֶת הַפְּרָטִית שֶׁלָּךְ
קְבוּרָה בְּמִלּוֹתַיִּךְ
וְהוֹפֶכֶת לְנַחֲלַת הַכְּלָל.
אֵינֵךְ מִתְפַּשֶּׁרֶת
עִם הַחֹשֶׁךְ הֶחָדָשׁ
שֶׁצָּבַע בָּךְ אֶת עַצְמוֹ.

בְּכָל יוֹם אַתְּ מִתְלַבֶּשֶׁת
עִם הַמָּוֶת וְיוֹצֵאת לָךְ
אֶל מִשְׁעוֹל הַשְּׁכוֹל
הַמָּוֶת יִמַּח שְׁמוֹ
תָּפוּר עַל-פִּי מִדָּתֵךְ
הִתְלַבֵּשׁ עַל יָמַיִךְ

הַזְּמַן שֶׁעוֹד נוֹתַר לָךְ
יִשְׁרֹק לָךְ מַנְגִּינַת חַיִּים.

גאולה חמילבסקי דהרי

בחדרי הקטן

בְּחַדְרִי הַקָּטָן
סְפוּנָה בֶּעָבָר
בַּמַּרְתֵּף הָעֶלְיוֹן שֶׁל בִּינָתִי
הִשְׁאַרְתִּי
דְּבָרִים דֵּהִים
כִּפְרִיחַת קִמְּשׂוֹנִים,
אֲשֶׁר כָּרְעוּ תַּחַת מַשָּׂא הֶעָתִיד.

בְּחַדְרִי הַקָּטָן
עֲמוּסָה
בֶּעָתִיד שֶׁל פַּעַם
אָצַרְתִּי
בַּחֲצוֹצְרוֹת בִּטְנִי
שִׂמְחָה עֲלוּמָה
רְווּיָה אֵין סְפֹר זְרָעִים,
הָזִיתִי גֶּבֶר
שֶׁיֹּאחַז בְּיָדִי
וְיֹאמַר:
אַתְּ שֶׁלִּי.

הזנת תוכן: 191.2015

חזרה לדף הראשי "שבילים"