עֵירוּבִין היא סדרת קבצי ספרות ואמנות בעריכת צילום: חמוטל מנשהוףאמיר מנשהוף, רונה ברנס ושי מנדלוביץ', הרואים אור בירושלים. הקבצים מערבים שירת מקור, סיפורת ומסות, כמו גם ראיונות מקיפים עם משוררים צעירים, וחשיפה של יוצרים ויצירות הרחוקים מהקהל הישראלי. האמנות החזותית היא חלק בלתי נפרד מקבצי עירובין, הכוללים עבודות רבות מאת אמנים מקומיים עכשוויים.

בין הפרויקטים שנכללו בקבצים עד כה בקבצי עירובין: מדרש חילוני בהשתתפות עשרות כותבים ישראלים, חשיפה של תסריט גנוז מאת המשורר אברהם בן יצחק, פרסום ראשון של מכתבים מאת הסופר והמשורר דוד פוגל, מחווה לכתב העת יוצא הדופן "דפיM צהוביM", תרגום ראשון לעברית של המשורר סטרלינג אלן בראון, עיבוד לשיר של הראפר והפילוסוף KRS-One, תרגומים של מסה ושירים מאת משוררת היידיש האוונגרדית דבורה פוגל, ועוד.

בין הכותבים המשתתפים: הילה להב, יעקב ביטון, נעם פרתום, חדוה הרכבי, ל. שפירא, ענת זכריה, מיתר מורן, נדב ליניאל, רוני מז"ל, נדב נוימן, יואב עזרא, חיה לוי, נועה שקרג'י, שירה חרש, נדב נוימן ועוד.
בין האמנים המשתתפים: ירון אתר, דנה דרויש, שרון פדידה, טל גלבוע, דוד רוזנברג, רחל לויאן, נדב יהל, מרב קמל, סיון קדרון, יואב וינפלד, חליל בלבין.
עיצוב וייעוץ אמנותי: אוהד חדד (קבצים ג' + ד') ויואב וינפלד (קבצים א' + ב')

על העורכים

רונה ברנס, ילידת חיפה 1987, היא משוררת וסופרת, חיה בירושלים. ספרה הראשון "חצץ אדמה" (שירים) פורסם לאחרונה. פרסמה מאמרים, סיפורים ושירים בעיתונים ובכתבי עת.

שי מנדלוביץ', יליד ערד 1987, הוא משורר ואספן, חי בירושלים. ספר ביכוריו "התרמיל שלי פתוח כי אין לי מה להסתיר", פורסם לאחרונה בהוצאת "מנגד". מפרסם לעתים מזדמנות במוסף תרבות וספרות של עיתון "הארץ".

אמיר מנשהוף, יליד תל אביב 1985, הוא משורר, מורה ואמן המילה המדוברת, חי בירושלים. ספר ביכוריו "רעש רעש רעש רעש" ראה אור ב־2011. בשנת 2016 ראה אור ספר שיריו השני "קוּם" בהוצאת מקום לשירה. 

תמיר אסולין

קטע מתוך המחזור "יב ירחים (אם הדר תמות)"

ו.
אִם תִּזְרְקִי אוֹתִי לָאֵשׁ
אֲנִי אֶבְעַר הֵיטֵב
אֶתֵּן
מוֹפָע טוֹב
אִם בַּנָּהָר תִּרְצִי אוֹתִי
תַּרְאִי אֵיךְ אֲנִי
מִתְהַלֵּךְ כְּלוּלְיָן
עַל פְּנֵי מַיִם
אוּלַי אֲפִלּוּ
חוֹצֶה אוֹתוֹ לִשְׁנַיִם
אִם בֶּעָפָר תְּכַסִּי אוֹתִי
אָקִים עִיר תַּחְתִּית
וּמִנְהָרָה
שֶׁתַּגִּיעַ עַד לְמַעְלָה בַּחֲזָרָה

אֲבָל אַתְּ בְּשֶׁלָּךְ

רונה ברנסצילום: חמוטל מנשהוף

משירי הקיץ 2

אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל הָיְתָה בָּזֶה נֶחָמָה.
הוּא יָרַד אֶל הַמִּדְבָּר, אֶל שִׁטְחֵי הָאָבָק וְהָרֵעוּת.
הָיְתָה הִתְרַגְּשׁוּת. הָיְתָה מִלְחָמָה. הָרַדְיוֹ שָׁב לְפַטְפֵּט
כְּתָמִיד בַּזְּמַנִּים הָאֵלָּה.
וְהוּא אוֹחֵז בַּסֵּפֶר הַקָּטָן שֶׁקָּנָה לְעַצְמוֹ כְּחַיָּל בַּדֶּרֶךְ לַקְּרָב,
בַּתַּחֲנָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁל בְּאֵר שֶׁבַע.
אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל הָיְתָה בָּזֶה נֶחָמָה.
הוּא יִקְרָא עַתָּה בְּשָׂפָה זָרָה לְאוֹר יָרֵחַ,
וְכֻלָּם סְבִיבוֹ יְשַׂחֲקוּ בִּקְלָפִים,
וְכֻלָּם סְבִיבוֹ יְגַלְגְּלוּ טַבָּק אָפֹר שֶׁאֶת רֵיחוֹ לָמַד לְחַבֵּב,
וִישַׂחֲקוּ בִּקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בַּחוֹל.
יְלָדִים נְלְהָבִים יְתְחַכְּכוּ בְּמַדֵּיהֶם, יַצִּיעוּ לָהֶם מַיִם וַעֲנָבִים.
הַגְּבָרִים הַצְּעִירִים יָעִיפוּ בָּהֶם מַבָּט שֶׁל זִלְזוּל,
וְיִקְּחוּ אֶת כָּל אֲשֶׁר יַצִּיעוּ,
כְּקֵיסָרִים מִן הָעוֹלָם הַהוּא.
הָיְתָה תּוּגָה כְּבֵדָה וְנוֹחָה לַבְּרִיוֹת,
וְהֵדֵי פִּצוּצֵי מַרְגֵּמוֹת הִרְעִימוּ כְּתֻפֵּי הַזְּמַן, כְּאִלּוּ כָּל זֶה לֹא נוֹגֵעַ.
כְּאִלּוּ אֵין הַמָּוֶת קָשׁוּר בְּכָל אֵלֶּה.
כְּאִלּוּ כָּל שֶׁיֵּשׁ הוּא נְעָרִים וּגְבָרִים, וּמַיִם וּפְרִי.
אַחֲרֵי כִּכְלוֹת הַכֹּל הָיְתָה בָּזֶה נֶחָמָה.

טובה בורדו

נחמה

בְּתוּלוֹת הַיָּם צָפוֹת וְעוֹלוֹת
וְאֵין בָּן
מְתֹם (הֲמֵתוֹת הֵן?)

הֶמְיַת הָאַסְפַלְט
תַּחֲנוּנֵי דְּרִיסַת־מַגָּע
וְאֵין בּוֹ
אֶלָּא
פְּשִׁיטַת־רֶגֶל (הֲיוֹדֵע הוּא אוֹתִי?)

וַאֲנִי זָקוּק לְאָב
צְרוּב כֶּתֶם לֵדָה.
וַאֲנִי זָקוּק לְאֵם
לִבְקֹעַ מִכַּפּוֹתֶיהָ חֶרֶשׁ נַחֲלֵי וָרֹד
לִגְאֹל מִשְּׂפָתֶיהָ אֶת
הַמַּיִם הַחַמִּים
וְאֶת טְפִיפָת הָרַחֲמִים, מִגּוּפָהּ.
מִישֶׁהוּ קוֹרֵעַ בִּי
פִּסַּת בָּשָׂר וְעוֹד פִּסָּה
(הַאֵין הוּא יוֹדֵעַ, שֶׁהַכֹּל כְּבָר נִתַּן?)

הַשָּׂפָה פְּשׁוּטָה הִיא, הַסְּמָלִים פְּרוּשִׂים
עַל בְּתוּלַת יָם.
גּוּפָהּ עָשׂוּי
מִכְמֶשֶׁת דְּמָעוֹת מִזָּנָב וְעַד רֹאשׁ
(וְאֶפְשָׁר שֶׁטָּעִיתִי?)
לֹא דְּמָעוֹת הֵן
אֶלָּא יָם.

הַמְּתִיקוּת נִכְבֶּשֶׁת פְּנִימָה, כּוֹסֶסֶת
בְּשָׁרְשֵׁי שֵׂיבַת אִמִּי
(הַאֵין זוֹ אִמִּי שֶׁהָיְתָה בְּתוּלַת הַיָּם?)
הַאֵין זוֹ שֵׂיבָתִי?

וְאוּלַי הָיְתָה זוֹ מִכְּבָר
צְלוּלָה כִּבְתוֹךְ שְׂדֵה מוֹקְשִׁים,
נֶחָמָה שֶׁלִּי
אוֹרֶבֶת מִבִּפְנִים.

דבורה פוגל

עייפות

הַיּוֹם הוּא שׁוּב
הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בַּחֹדֶשׁ.
פְּעָמִים רַבּוֹת כְּבָר בָּא הַחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּחֹדֶשׁ
פְּעָמִים רַבּוֹת חָלְפוּ הָלְאָה חֲמִשָּׁה עָשָׂר יָמִים.

כָּל הַשָּׁנָה מְלַבְלְבִים עֲצֵי תַּפּוּחַ
וְשׁוּב הוֹפְכִים עֵצִים צָהֹב
מוּל חַלּוֹנִי עֵץ הָעַרְמוֹן בּוֹעֵר אָדֹם.

שֶׁבַע שָׁנִים חָלְפוּ
מֵאָז אֲנִי סוֹפֶרֶת שָׁנִים שֶׁאֵין בָּהֶן חֵפֶץ.

מַה יִּקְרֶה הַשָּׁנָה. וּמַה בְּזוֹ שֶׁאַחֲרֶיהָ.
לְשֵׁם מָה הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת:
דָּבָר אֵינוֹ קוֹרֶה.

לֹא לִסְפֹּר אֶת הַשָּׁנִים.
רַק הַיָּמִים יֶשְׁנָם:
יוֹם אֶחָד, אֲשֶׁר אֶלֶף פְּעָמִים הוֹלֵךְ וּבָא.

השמלה באדום-חלודה

בְּתַמְצִית צֶבַע חֲלוּדָה
אֲרוּגִים חוּטֵי שִׂמְלָתִי:
לָכֵן נוֹשֵׂאת הִיא צֶבַע שֶׁל עָלֶה בַּסְּתָו.

אֲלָפִים רַבִּים שֶׁל חוּטִים יֵשׁ בְּבֶגֶד.
אֶת זֹאת לִמְנוֹת: כָּל חוּט וְחוּט
עָיֵף, כְּמוֹ הַחֲלוּדָה שֶׁבִּשְׁלֹשָׁה, שֶׁבְּשִׁשָּׁה חָדְשֵׁי הַצִפִּיָּה.

כַּמָּה עָיֵף הוּא בְּוַדַּאי הַחֹמֶר
הָאָרוּג מְחוּטֵי הָעֲיֵפוּת:
כְּמוֹ עֵץ בַּסְּתָו. כְּמוֹ גּוּפִי שֶׁלִּי.

בְּשִׂמְלָה בְּאָדֹם-חֲלוּדָה לְבוּשָׁה
אֲנִי עֵץ עַרְמוֹן עָיֵף בְּחֹדֶשׁ אוֹקְטוֹבֶּר,
בְּנוֹבֶמְבֶּר.

השירים מתוך הספר "טאג פיגורן", תרגום מיידיש: יעל לוי

נח אנגלהרדצילום: קלוד גרבר

*

הָעִבְרִית הוֹלֶכֶת לִישֹׁן
וְקָמָה עִם קְרוּם עַל עֵינָהּ
הַשְּׂמָאלִית מְנַסָּה לִקְרֹעַ
מֵעָלֶיהָ שִׂמְלָה קְטִיפָתִית.
הִיא פּוֹנָה אֵלֶיךָ כְּמוֹ
עִוֶּרֶת: תִּדְקֹר לִי אֶת הָ־
עַיִן שֶׁאוּכַל לִרְאוֹת טוֹב יוֹ¬־
תֵר שֶׁאֶרְאֶה אוֹתְךָ נֹחַ,
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּצֹּר חֹר
בְּתוֹכִי נֹחַ שֶׁתָּבִין, אָנָּה תִּבְרַח
חַיִּים זֹאת מִלָּה בְּעִבְרִית.
בַּסּוֹף אַתָּה תָּבִין, אֵין
מִמַּה לִּבְרֹחַ, אֲנִי בְּסַךְ הַכֹּל
אוֹמֶרֶת מַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁב
רַק אוֹמֶרֶת מַה שֶּׁאַתָּה חוֹשֵׁב,
לְאַט וּבְיָגוֹן, כְּמוֹ אִשָּׁה
מְבֻגֶּרֶת בְּיוֹם זִכָּרוֹן.
קוּם יֶלֶד קוּם לְהַשְׁחִית
קוּם עַכְשָׁו וְלֵךְ
יֵשׁ עִבְרִית בַּשַּׁלְפּוּחִית.

אמיר מנשהוףצילום: אייל תגר

*

שֶׁל רַהַב הָאֵשׁ וְרֹב הַמַּיִם
שֶׁל הֶהָרִים שֶׁפִּסְגָּתָם עוֹד לֹא מַפֹּלֶת שֶׁקּוֹרֶסֶת לַיַּמִּים
שֶׁל הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁבּוֹ אֶחָד וְעוֹד אֶחָד הֵם שְׁנַיִם
עַד שֶׁיְּרוֹקְנוּ אֶת הָעִבְרִית מֵחֲרוּזִים
אֲנִי שֶׁלָּךְ מִיּוֹם שֶׁבּוֹ הָיִיתִי בִּלְעָדַיִךְ
פָּרוּק מִכָּל הַחוֹל בְּרְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם
הָלַכְתִּי חֲזָרָה אֶל הָאִיִּים

בעקבות Barbara Lewis / Baby I'm Yours

הזנת תוכן: 11.2.2018

חזרה לדף הראשי "מעט לעת-מבחר מכתבי עת"