מעין יוצא החל משנת 2005 ומציע את עצמו כ"חלון ראווה 
לשירה חדשה", רדיקלית ואוונגרדית. מעין מודפס ב 4000 עותקים לגיליון ,וגליון ממוצע של מעין הוא בן 144 עמודים.
גיליון מעין 8 הניתן יחד עם מגזין האמנות ה"חדש והרע" ומגזין הקולנוע "מערבון", מארח עשרות משוררים: ערן הדס, תהל פרוש, אהרון שבתאי, ג'ק קרואק, שגיא אלנקוה, אהד פישוף, יעקב ביטון, מיכל דר, יהושע סימון, ראג'י בטחיש, רומן באימבאיב, יודית שחר, דנה לובינסקי, רועי צ'יקי ארד, מיכל אגסי, תומר גרדי, מרחב ישורון, ועוד רבים ומצוינים.
מעין 8 כתב עת לשירה, אמנות, ספרות ורעיונות
עורכים: רועי צ'יקי ארד ויהושוע סימון
===============
תומר גרדי
קבענו נפגשנו
קבענו נפגשנו בכור בדימונה
זה מקום סודי שכולם מכירים
ישבנו עישנו סיגריות אורניום
ישבנו שתינו מים כבדים.
והמים כבדים והלחם הוא לחץ
ואבק קקופוני נושב במרחב
קבענו נפגשנו בבור קר בלי כותונת
אני ויוסף ואין-ספור אחיו.
ואולי זה הסתיו ואולי המצב
האהבה או המלחמות
או הנשמה המתנשמת
או הלב המלא חצאי-נחמות.
קבענו נפגשו מתחת עץ זית
בלי ענפים ובלי שורשים
קבענו נפגשנו תחת סמל בנאלי
עקור ופעור ואנחנו רוקדים
מין ריקוד אינדיאני כמו-ילידי
שאולי ויפער שמי תכול עצורים
וישטוף את הברוש ואת הירח
תוגת צעצועיך תוצרת סין.
אמרי
מלונאי זקן מפסיד במשחק שש-בש מכור על שפת הים באילת
במשרדי ההנהלה של המלון
סבי הגאה מבוצר בחדרו
ממרום גדולתו הוא פושט את ידו
יד הברזל של רתך מיומן
הוא שוכב על שולחן אחוז בדיבוק
מוקף בחיות ברונזה שחורות
לא יוצא לא אצא עד תצא נשמתי עד תוחזר גדולתי
הוא צועק הוא צועק
שפתיו נמתחות
ידיו מרטיטות
ריר צעקות של סבי הגאה
הוא מקציף ושוצף
מתפתל על שולח
לא יוצא לא אצא עד תצא נשמתי עד תוחזר גדולתי
הוא צועק הוא צועק
החיות מביטות במבט מבורזל
איש בנייני הפלדה של אילת
מהודק בדיבוק הוא נחש על שולחן
שפתיו נמתחות
ידיו מרטיטות
ריר זקנתו של סבי הגאה
הוא צועק הוא צועק
הוא צועק במשרד
איה משרתי
איה גדולתי
איה ידיי רתך הברזל
מלונאי זקן מפסיד
במשחק שש-בש מכור
על שפת הים באילת.
ג'ק קרואק
שיר לבן
עברית: עמיחי שלו
שיר לבן, שיר טהור
וללא רבב
שיר בהיר
שיר של כלום
לא שיר, אנטי שיר
ניקיון בלתי חלומי
בהירות של שקיעה מוכספת
דממת ציפורים
נביחת שלולית מבעבעת
בבהירות
העפרוני בעצים
מחטי האורנים
הסלע השלולית
החוף החולי
ניקיון הכלבים
הצפרדעים
בלוז אורז הדבש
הטהור
וללא הרבב
אהד פישוף
שם
מעביר את היד שלא יודעת
דרך ענן הסיבות
יריעות חשמל כולאות מאה ברוח
קהלים מריעים
לא פה לא שם
דרך גן הדעות
יריעות חשמל קולעות מאה ברוח
החומר הזה לא מבין אותנו
החומר הזה לא צריך אותנו
תהל פרוש
פואמת קיץ
הקיץ דפק בום בום וצעקתי גבר נם גבר נם צעקתי אין לי סיכוי כידוני עפעפיים נשלחו למקום אבל רוחי עקודה ולי מלאכי השחרחר נפלאה אהבתו האוטמת לקח אותי אל האוהלים שם כל גרמניה טבעה בים הבלטי נשרפו ברגע אווזים וברבורים ויד מסרבת נשלחה אלף מעלה ולמטה היו ציורים צבעונין מתפזמים ליד פיקוס אינו שואל ישראל ישראל ישראל אה! עברתי את השילוט ואת הזמזום את צעקות אחיזת המגהפון ביד הרועדת את הקול שנצרח כעורב שבקענו כולנו בזעם אהה! חירוף נפש לאספלט חם ורטוב לילה כל זיון בא לשלום אני אוהבת ודבר כמו מים רכים אני אוהבת ולא ראיתי את מגדל האופרה מכוער כל כך ומזרקת נחשים מסביבו כי הים נסגר הרחוב נפתח לרגלינו רגליים שמנמנות לבנבנות נעולות כמה צעקתי שגרוני נבקע כמה צעקתי עד שרציתי עוד כמה צעקתי ששלושים שנים נעלמו כמה צעקתי שאהבתי את הוריי שוב צעקתי למען השם צעקתי על הקרקע מול המגדלים והיינו צעקה עם גדול מרוגש מתרבה מבקש עוד כן, הנה שמע אתה ביקשנו עוד הבנאליות התפשטו מולנו אנחנו נשכבנו לרגלי המשפטים הגדולים בום בום בום הקיץ בער והלהיב את ראשי העצים כמו שחוטי החשמל מעולם לא עשו עשו הבדים שנזרקו ערומים דפוקים בין בדלי סיגריות ופחים מאה אחוז פלסטיק ומנועי מכוניות מעופשים מפיחים בלוני עשן קרבורטור מת לשתות אנחנו צעדנו נערכנו ליקקנו מים השלנו בגדים הכל היה סקסי זינ-ים וקוס-ים כל מי שבא בער לו הגוף נהפכנו כוכבים עם גיטרות בחלציים ועיניים מכוכבות בחלומות אש אש ומדי משטרה וראשי ערים מכוערים ראש ממשלה שרים את כולם רצינו לזיין ולהמיר אצלי זה נגמר בבנו של המוציא לאור דמיינתי אותו עושה לי כסף נישק אותי באלנבי פינת נחלת בנימין בכיכר המרפאה אבל היה זה אוויר מסתיים של קיץ והסתיו נכנס בקור מעיל חרדלי נטרף בכפות ממשמשות הוא נישק אותי בפה העצוב ועוד הרבה לפני כן
===============
תומר גרדי בלקסיקון הספרות העברית
ביצוע שירה של תהל פרוש "אזהרה דחופה". בימוי: רותם מלנקי
