כתב עת לשירה יהודית ישראלית

מג/ חורף תשע"ד

עורכים: עמיחי חסון ושמואל קליין

---------------------------------------------------------

אלי אליהו

תן לי הנפש

קָרוֹב בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה אֶל הַמָּוֶת
וְאֶל הַלֵּדָה, אֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לֹא יָכוֹל הַגּוּף
בְּלִי רוּחַ וְלֹא יְכוֹלָה הָרוּחַ לְבַדָּהּ.
כְּמוֹ בַּלַּיְלָה הַהוּא שֶׁשְּׁנָתִי נָדְדָה, וּבַחֶדֶר
הַסָּמוּךְ יָשְׁנָה הַיַּלְדָּה, וְהָיִיתִי יוֹשֵׁב, כּוֹתֵב בַּקֶּצֶב
הַסָּמוּי שֶׁהִכְתִּיב הַלֵּב. וְלֹא יָדַעְתִּי אִם זוֹ
יְרֻשָּׁה רְאוּיָה, וְמַה טַּעַם יֵשׁ בַּמִּלִּים
וְהַשִּׁירָה מַה כֹּחָהּ, אֲבָל זָכַרְתִּי
כִּי נֶאֱמַר: תֵּן לִי הַנֶּפֶשׁ
וְהָרְכוּשׁ קַח לְךָ.

רון דהן

אהבה

אַהֲבָה
הִיא מַה שֶּׁיִּנְשֹׁר מֵאִתָּנוּ
כְּשֶׁנַּהֲפֹךְ לְעֵצִים
דּוֹמְמִים בַּשְּׂדֵרָה
בָּעִיר הַהִיא, אַתְּ זוֹכֶרֶת,
לֹא נִתַּן בָּהּ הָאוֹת
וְלֹא שָׁבוּ הַדְּבָרִים אֶל כָּכוּתָם

שֶׁיִּתְכַּנֵּס בָּנוּ הָעֶרֶב
שֶׁתֶן הַכְּלָבִים יְדַגְדֵּג אֶת כַּף רַגְלֵנוּ
שַׁתְיָן יִרְאֶה בָּנוּ מַה שֶּׁלֹּא נוּכַל
לִרְאוֹת בְּעַצְמֵנוּ
חֶשְׁוָן יָבוֹא עָלֵינוּ, יַשִּׁיר אֶת שֶׁיַּשִּׁיר
יְאַפְשֵׁר לָרוּחַ לָרוּץ פִּרְאִית
בֵּין עֲנָפֵינוּ הָעֵירֻמִּים

סיון הר-שפי

הלילה היה נמשך שנות חיים

אַחַר כָּךְ נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת
וְהַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ רוֹפֵא טוֹב
הִזְמִין אוֹתִי לְהִכָּנֵס
הַחוּצָה

הִקִּישׁ עַל גַּבִּי, הַשֶּׁמֶשׁ:
תִּנְשְׁמִי עָמֹק

הַכֹּל תַּקִּין, אָמַר
מֵאִיר לְתוֹכִי
לִנְבָכַי

רוֹשֵׁם לִי בְּכָל זֹאת
הַרְבֵּה אֲדָמָה וּמַיִם
וּפַעַם בְּיוֹם, לָשֵׂאת עֵינַיִם
לְהִתְמַקֵּד בָּאוֹר
עַד דְּמָעוֹת

אליעז כהן

*

גֶּשֶׁם רִאשׁוֹן הָאֲדָמָה נֵעוֹרֶת.
עִמְקֵי הַבְּתוּלָה שׁוֹמְרוֹן מִתְעוֹרְרִים.
מִתְעוֹרְרוֹת הָעֲיָנוֹת שֶׁבֶּהָרִים.
וּפֹה מִסְגָּד שָׂרוּף לְאַלְלַה.
וְשָׁם, לְצַד הַדֶּרֶךְ, דָּמִים שְׁפוּכִים לְאוֹת.
וְהַזֵּיתִים מְנַעֲרִים שֵׂיבָה
וְגִזְעֵיהֶם (בָּם נִתְלַטַּפְתִּי לֹא-אַחַת)
זְקֵנִים וְגַם נַעֲרִיִּים מְאֹד,
וְיַעַמְדוּ כָּאן אַחֲרֵי שֶׁלֹּא נִהְיֶה
עַד תֹּם כָּל הַטִּפּוֹת

אורית גידלי

*

מִי שֶׁאוֹמֵר אָמֵן וְשׁוֹמֵעַ אֶת הָאֵין
חוֹזֵר כְּהֵד מִקִּירוֹת הַמַּחְלָקָה.
מִי שֶׁנִּכְנָס לִפְרֵדָה אַחֲרוֹנָה כְּמִי שֶׁבָּא לְהִפָּרֵד גַּם מֵרוֹדְפָיו.
מִי שֶׁמֵּבִין אֶת גְּדֻלַּת הַשָּׁעָה.
מִי שֶׁמְּלַטֵּף אֶת שְׂעַר אִמּוֹ לִפְרֹעַ בּוֹ שְׁבִילִים.
מִי שֶׁלֹּא מְחַלֵּץ מֵהַיֵּשׁ אֶת שְׁקָרָיו הַלְּבָנִים.
מִי שֶׁנִּשְׁבָּע לְהָמִיר אֶת מַה שֶּׁנִּתַּן בְּמַה שֶּׁיִּנָּתֵן.
מִי שֶׁלֹּא יִקְרְאוּ לוֹ עוֹד בֵּן.
מִי שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁכְּבָר עָבְרָה.
מִי שֶׁלֹּא מְבַזְבֵּז אֲפִלּוּ מַבָּט אֶחָד לַמָּסַכִּים.
מִי שֶׁרוֹכֵן וְאָז מִזְדַּקֵּף.
מִי שֶׁמַּסְכִּים.
עָרֹם בָּאתָ עָרֹם תֵּצֵא
מְנַצֵּחַ מִי שֶׁגַּם בַּתָּוֶךְ עָרֹם וְרוֹצֶה.

יוסף עוזר

צ'סלב מילוש

צֶ'סְלָב מִילוֹשׁ לֹא פֵּרַשׁ לִי
אִם אָכֵן
כָּבוּ הַקְּרֶמָטוֹרְיוּמִים.
הוּא הִדְבִּיק בּוּל
וְשָׁלַח מִכְתָּב
שָׂמַח עַל שִׁיר שֶׁלִּי
וְהִזְדָּרֵז, נִמְהָר, לָמוּת.
אֶת מִי אֶשְׁאַל כָּעֵת?
מִי יַדְבִּיק בּוּל מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה?
לַתֵּבָה שֶׁלִּי אֵין מַגִּיעִים מִכְתָּבִים
מֵהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן.
שִׁיר שֶׁשָּׁלַח לִי,
נִזְכָּרִים בּוֹ יַלְדֵי תַּלְמוּד תּוֹרָה
לִפְנֵי הָאָסוֹן, שָׁרִים בְּפּוֹלִין.
וְכֻלִּי חִיל וּרְעָדָה וְיָד כּוֹתֶבֶת יָד.
לְתַלְמוּד תּוֹרָה אֲנִי צוֹעֵד
(צֶ'סְלָב יָדַע זֹאת). אֵינוֹ יוֹדֵעַ
מַה בִּי צוֹעֵד בּוֹדֵד

אבישר הר-שפי

*
כְּשֶׁשְּׁקֵדִיּוֹת פָּרְחוּ
כָּרֵיחַ הַוָּרֹד וְהַדַּק
וּנְשָׁמוֹת
וּפָנִים נִסְתְּרוּ
וַחֲלָלִים שְׁקוּפִים
וְנִגְלֵיתָ אֱלֹהִימְחַיִּים
אֱלֹהִימָּוֶת
מִצְחֲךָ הַמִּתְקַמֵּט בַּהִירוֹגְלִיפִים
חוֹרֵץ בִּי עֲרוּצֵי שְׂרָף
וּמְתִיקוּת
וְאוֹרחֹשֶׁךְ
וְכַפּוֹת יָדֶיךָ הַנֶּחָמוֹת
הַמְשֻׂרְטָטוֹת מְלֹא
עֲצֵי חַיִּים

לרכישת הגיליון "משיב הרוח" באתר של אינדיבוק

בחזרה לדף הראשי של "מבחר מכתבי עת"