כתב העת שבו גיליון 26-27
בפתח הגיליון החדש של כתב העת שבו מבית הוצאת אבן חושן, ישנו מאמר של העורך ובעל ההוצאה עוזי אגסי ובו הוא מוביל מהלך אסתטי וטוען כי יצירת האמנות היא "מבנה טעון מתחים בצורות שונות ובאיזון משתנה. נלמד שהיצירה משופעת למעשה מפעולת הגומלין של הסביבה ושל היוצר." קריאה הגיליון מלמדת כי אנחנו נמצאים כאן בישראל, אך גם באירופה של מילוש, ת.ס אליוט וניקולה מדזירוב.
גיליון שבו החדש מכיל 238 עמודים של שירה, תרגומים, סיפורים ומאמרים של עשרות יוצרים צעירים וותיקים, עורכים, מתרגמים וכאלה שזהו פרסום ראשון בשבילם. בולטת בייחודה היא "הפינה הפולנית" המקדישה שני תרגומים מאת המתרגם דוד ויינפלד.
עורך: עֻזי אגסי
האמן המלַווה: ארדין הלטר
מס' עמודים: 240
===========
* ניקולה מזדירוב - צללים חולפים על פנינו, תרגום: טל ניצן
* יובל פז - מחזור פרחי פלסטיק, קטע מס' 14
* הדס גלעד - נפלתי לפה שלו
* אורן אגמון - וכמו בכל בוקר
* עוז רוטברט - שבע בבוקר, איכילוב
ניקולה מַדְזִירוֹב
צְלָלִים חוֹלְפִים עַל פָּנֵינוּ
נִפָּגֵשׁ יוֹם אֶחָד,
כְּמוֹ סִירַת נְיָר
וַאֲבַטִּיחַ שֶׁמִּצְטַנֵּן בְּמֵי הַנָּהָר.
חֶרְדַּת הָעוֹלָם תִּהְיֶה
אִתָּנוּ. כַּפּוֹת יָדֵינוּ
יַאֲפִילוּ עַל הַשֶּׁמֶשׁ וַאֲנַחְנוּ
נִפְנֶה זֶה לָזֶה וּפָנָסִים בְּיָדֵינוּ.
יוֹם אֶחָד, הָרוּחַ לֹא
תְּשַׁנֶּה אֶת כִּוּוּנָהּ.
הַתִּרְזָה תְּשַׁלַּח עָלִים
אֶל תּוֹךְ נַעֲלֵינוּ שֶׁעַל סַף הַדֶּלֶת.
זְאֵבִים יָעוּטוּ
עַל תְּמִימוּתֵנוּ.
פַּרְפָּרִים יוֹתִירוּ
אֶת אַבְקָתָם עַל לְחָיֵינוּ.
אִשָּׁה זְקֵנָה תְּסַפֵּר סִפּוּרִים
עַל אוֹדוֹתֵינוּ כָּל בֹּקֶר בַּחֲדַר הַקַּבָּלָה.
אֲפִלּוּ מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר
כְּבָר נֶאֱמַר: אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לָרוּחַ
כְּמוֹ שְׁנֵי דְּגָלִים עַל קַו גְּבוּל.
יוֹם אֶחָד כָּל צֵל
יַחְלֹף עַל פָּנֵינוּ.
תרגום: טל ניצן
ניקולה מַדְזִירוֹב (Nikola Madzirov), יליד 1973, הוא מן הבולטים במשוררים הצעירים במקדוניה. שירתו תורגמה לעשרים שפות וזיכתה אותו בפרסים רבים, ביניהם פרס האחים מילדינוב, הפרס היוקרתי ביותר לשירה במקדוניה, ופרס הומברט בורדה האירופי.
יובל פז
פִּרְחֵי פְּלַסְטִיק
14.
גַּם אִם כַּדּוּר הָאָרֶץ יֵחָרֵב
נִמְצָא קְצָת מַיִם
לַעֲשׂוֹתָם יָם.
לִשְׁמֹעַ שׁוּב
אֶת הַגַּלִּים מְתוֹפְפִים
עַל סִירַת פְּגִישָׁתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה.
מָה אֲנִי זוֹכֵר מִכָּל זֶה?
אֵיךְ רָצִיתִי לָדַעַת
עַד לְאָן נַגִּיעַ.
וְעַכְשָׁו כָּל חַבְלֵי הַהַצָּלָה נִפְרְמוּ
אֲבָל לְמִי אִכְפַּת.
הדס גלעד
נָפַלְתִּי לַפֶּה שֶׁלּוֹ
לַמְרוֹת תַּמְרוּרֵי הָאַזְהָרָה
אֵיךְ קָרָה
שֶׁנָּפַלְתִּי לוֹ לְתוֹךְ הַפֶּה.
כָּךְ זֶה קָרָה:
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלּוֹ פִּתּוּ אוֹתִי עַד
שֶׁלֹּא הָיָה שׁוּב מוֹצָא
מִפִּיו -
אוֹמְרִים, אָדֹם שׁוֹשָׁן
אוֹמְרִים, תָּפוּחַ תַּפּוּחַ
לֹא בָּזֶה הָעִנְיָן
הַשְּׂפָתַיִם שֶׁלּוֹ - שַׁעַר שֶׁל רֹךְ
כֵּן, גָּדֵר חַיָּה -
וַאֲנִי נִמְשַׁכְתִּי לָבוֹא בֵּינֵיהֶן לְהִשָּׁאֵג פְּנִימָה
לִהְיוֹת סְמוּכָה לְכָל קוֹלוֹ
כָּךְ לִשְׁכֹּן:
בְּחֶשְׁכַת הַמְּעָרָה
לִשְׁמֹעַ נְקִישׁוֹת שֶׁל רֹק נִבְלָע
לִשְׁמֹעַ כָּל בְּרִיאַת הֲבָרָה
לִשְׁמֹעַ קוֹל שָׂשׂוֹן
לְחוֹלֵל בְּלֵב אוֹטוֹסְטְרָדַת הַלָּשׁוֹן -
וּכְשֶׁגִּלָּה לִי פִּיו -
קוֹל הָעוֹלָם
רָאִיתִי -
נָפַלְתִּי לוֹ לְתוֹךְ הַפֶּה
וְנָפַלְתִּי בָּאַהֲבָה
וְנָפַלְתִּי אַפַּיִם אַרְצָה
חָזָק חָזָק נָפַלְתִּי אֵלָיו
אורן אגמון
וּכְמוֹ בְּכָל בֹּקֶר
וּכְמוֹ בְּכָל הַבְּקָרִים
גַּם הַבֹּקֶר הֶחְלַטְתִּי
לֹא לִשְׁלֹחַ יָד בְּנַפְשִׁי,
רַק בְּגוּפִי.
וּכְמוֹ בְּכָל בֹּקֶר, יְשַׁלֵּם גּוּפִי אֶת מְחִיר חַיַּי
כִּי מְאֹד עֲלוּבִים הֵם
עַד כִּי אֵין בְּכֹחִי לְקַחְתָּם,
בְּוַדַּאי לֹא לִשְׁלֹחַ בָּם יָד.
לָכֵן אֶתְאַבֵּד לְתוֹךְ כּוֹס הַקָּפֶה שֶׁלִּי
וְאֶשְׁלַח עֲשַׁן סִיגַרְיָה
לִמְהֹל זֶפֶת שְׁחוֹרָה בְּדָמִי
וְאֶנְעַץ שִׁנַּי בִּבְשַׂר חַיּוֹת אֲחֵרוֹת
וְאִם אֵלּוּ לֹא יַטְעִינוּ בִּי דֵּי יִסּוּרִים
אֶתְעַמֵּר בְּגוּפָן שֶׁל נָשִׁים
וּבִתְמוּרָה יַעַלְבוּ הֵן בְּגוּפִי
וְאַחַר, אֶתְבּוֹסֵס בִּנְשָׁמוֹת אֲחֵרוֹת עַד אֶשְׁכַּח
וְאוּכַל לְהַכְחִישׁ אֶת רוּחִי הַקּוֹדֶרֶת
וּכְמוֹ בְּכָל לַיְלָה אוּכַל לְבַסּוֹף לְהַתְחִיל
לִשְׁלֹחַ יָד בְּנַפְשִׁי
עוז רוטברט
שֶׁבַע בַּבֹּקֶר, אִיכִילוֹב.
אַתְּ וְעוֹד לֹא־אִמָּהוֹת מְחַכּוֹת בְּשֶׁקֶט בַּתּוֹר.
קוּרֵי הַשֵּׁנָה בְּקַצְווֹת הָעֵינַיִם
וְהָאֲוִיר קַר כְּמוֹ בִּנְסִיעָה בָּרַכֶּבֶת.
יוֹשְׁבוֹת וּמְחַכּוֹת לְטֶכְנָאִית הָאוּלְטְרָא־סַאוּנְד
שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת לְעוֹד בֹּקֶר שֶׁל נוֹאָשׁוֹת
שֶׁל לֹא־אִמָּהוֹת
שֶׁל נְפוּחוֹת בֶּטֶן וְעֵינַיִם
וְשׁוּב לְהַרְפּוֹת.
============
גיליונות קודמים