עיתון 77 הוותיק יוצא ברציפות מאז שנת 1977. 
במהלך השנים התארחו בגיליונותיו יוצרים רבים מתחום הספרות העברית. כתב העת מקפיד על רמה גבוהה של שירה, סיפורת ביקורת ועיון, כמו גם על שילוב בין כותבים וותיקים לקולות צעירים וחדשים.
עיתון 77 – גיליון 362
עורכים: עמית ישראל גלעד, מיכאל בסר
בגיליון 362, בפתחו של הסתיו, מארח כתב העת שורה של יוצרים כגון: עמיר עקיבא סלע, גלי מאירי, חגית גרוסמן בשיח אמנים, תרגומי שירה צרפתית ומדורי הביקורת הקבועים והטובים של העיתון.
==================
אורי יזהר
ערב לוונטיני
סִלְסוּלֵי זֶמֶר מַסְלִימִים אֶת הַשְּׁקִיעָה אֶל הַסָּגֹל הַמְּיֹחָל.
חַלּוֹנוֹת נִּסְגָּרִים וּבָתִּים מְרֻפָּטִים עוֹטִים אֶת הָאָפֹר הַמְּתֻכְנָן.
בֵּית קָפֶה אַפְלוּלִי מִתְחֲנֵף לְכִכָּר שֶׁזּוֹרְמִים בָּהּ כָּל מִינֵי
אֵלֵמֶנְטִים עִם פַּרְצוּף שֶׁל יָם וּמֶנְטָלִיוּת שֶׁל מִדְבָּר. צִיּוּרִיוּת
עַזָה מְשַׁמֶּרֶת אֶת הַנּוֹף הַשָּׁפוּף עַד הַבֹּקֶר שֶׁל מָחָר.
מוֹטוֹת דַּקִּים מַחֲזִיקִים בָּאֲוִיר רֶשֶׁת קֶשֶׁר שֶׁחוֹלֶשֶׁת
עַל עֶמְדּוֹת מַפְתֵּחַ וּשְׁטָחִים עוֹיְנִים. אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁלֹשָׁה עוֹנִים.
חַיִּים חֲשָׁאִיִים רוֹחֲשִׁים בַּחֲצֵרוֹת אֲחוֹרִיוֹת. בַּחֲדָרִים
עוֹד מִתְאֲיֵּד הַתַּעֲנוּג שֶׁל אֶמֶשׁ. טִיל מְפַגֵּר מְאַבֵּד
אֶת שִׁקּוּל דַּעְתּוֹ וּמְנַסֶּה לְהִתְבַּיֵּת עַל הַשֶּׁמֶשׁ. נוֹתְנִים
לוֹ לַעֲבֹר. שֶׁיִּשְׁבֹּר לְרֶגַע אֶת הַשִּׁגְרָה.
צְרוֹרוֹת יְתוֹמִים מְבַקְּשִׁים לְעַצְמָם מַטָּרָה.
מִטְעָן שֶׁמּוּנָח בַּצַּד רוֹצָה לְהִתְעוֹרֵר. גּוּפִים צְעִירִים
יוֹדְעִים לְהִזָּהֵר, לַחֲצוֹת רְחוֹב מָתוּחַ, לָנוּעַ כְּחֹד.
תַּחְמֹשֶׁת כְּבֵדָה מְנַמְנֶּמֶת בְּכֵלִים שְׁקֵטִים מְאֹד.
הַתִּרְגֹּלוֹת מַקְנוֹת לָנוּ יִתְרוֹן בְּמַצָּב חֲסַר פִּתְרוֹן.
הַגּוּף שֶׁנּוֹתָר שָׁלֵם מְקַיֵּם בְּתוֹכוֹ נֶפֶשׁ קוֹבֶלֶת
שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁאֹל בַּכִּוּוּן הַנָּכוֹן.
הַמִּזְרָח מִסְתַּכֵּל לַמַּעֲרָב וְרוֹאֶה מַיִם רַכִּים שֶׁמִתְדַּפְּקִים עַל חוֹפָיו.
רפי וייכרט
צילום: דינה גונה
מאות
בדידות
עכשיו אני יודע. חנויות הספרים היו עניין של בדידות עמוקה. כשלא היה לאן ללכת במוצאי שבת תכננתי מסעות לעבר חנות ספרים פתוחה לָחוש שייך לשעה. אחת מהן היתה ברחוב ראשי, בקומה שמתחת למדרכה. הייתי יורד במדרגות הצרות ומיד מוצף שמחה שקטה. זה המקום הנכון. אני זוכר את עצמי מעלעל במסעי גוליבר בכריכה קשה, מדלג מליליפוט לאנתולוגיה של שירה אנגלית ומשם להגיגי זרתוסטרה. אהבתי אז יוצרים שסבלו ומתוך ייסוריהם הצליחו לזקק את פאר המחשבה. למתאבדים שמרתי את השורה הראשונה ובמרכזה אלה שהקדימו לעזוב את העולם. מוצאי השבת היו נסבלים יותר בחברתם של עמיתים מעונים, שוכני עפר שכלל לא ידעו על קיומי.
גלי מאירי
פרסום ראשון
סקס אוסטרלי
בְּשֶׁבַע מַעֲלוֹת פֶבְּרוּאָרִיּוֹת, בָּעִיר קְפוּאַת הַוֹּוֹדְקָה,
כְּשֶׁרוּחַ מְהִירָה וּבָרָד הִרְטִיבוּ רַקָּפוֹת וְסִגָּלִיּוֹת
וְסִחְרְרוּ עָנָפִים וְעָלִים בָּרוּחַ,
כְּשֶׁמְּפַלְּסוֹת הַשֶּׁלֶג נִכְנְסוּ בִּשְׁלוּלִיּוֹת עֲנָק וְנָסְעוּ הֲלֹךְ וַחֲזֹר, הֲלֹךְ
וַחֲזֹר בַּעֲרֵמוֹת הַשֶּׁלֶג בִּכְבִישׁ יְרוּשָׁלַיִם-תֵּל אָבִיב,
קֶנְגוּרוּ'ז וְקוֹאַלוֹת טִיְּלוּ בַּמַּעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת בְּבֵיתִי.
גּוֹלְשִׁים שְׁזוּפִים, בּוֹהֲקֵי שֶׁמֶן, רָקְדוּ עִם גַּלֵי יָם בַּמִּטְבָּח
בֵּית הָאוֹפֵּרָה שָּׁר שֶׁבַע בְּסֻלָּם רִיכְטֶר עַל כֻּרְסָת הַטֵּלֶוִיזְיָה,
צַיָּדֵי לוֹבְּסְטֶרִים מְיֻזָּעִים שָׁתוּ בִּירָה בַּמִּרְפֶּסֶת
וְשֶׁמֶשׁ שֶׁל פֶבְּרוּאָר אוֹסְטְרָלִי הָיְתָה בְּכָל מָקוֹם.
מתוך הספר "מתחת לפשוט" שיראה אור בהוצ' גוונים
שארל בודלר
האלבטרוס
תרגום: צביקה שטרנפלד
לְעִתִּים, כְּשַׁעֲשׁוּעַ, אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת,
לוֹכְדִים אַלְבַּטְרוֹסִים, עוֹפוֹת יָם אַדִּירִים,
מְלַוִּים אֲדִישִׁים שֶׁדַּרְכָּם עוֹקֶבֶת,
אֲחַר גְּלִישַׁת סְפִינָה עַל נַחְשׁוֹלִים מָרִים.
אַךְ הִנִּיחוּ אוֹתָם עַל פְּנֵי הַקּוֹרָה,
וּמַלְכֵי הַשְּׁחָקִים, גַּמְלוֹנִים וְּנבוֹכִים,
פּוֹרְשִׂים בְּאֻמְלָלוּת מוֹטַת כָּנָף צְחוֹרָה
כָּמוֹהָ כִּמְשׁוֹטִים שֶׁבַּצַּד נִשְׂרָכִים.
הַנּוֹסֵעַ הַזֶּה הַמְכֻנָּף, מְבֻלְבָּל וְיָגֵעַ,
בַּעֲבָרוֹ כֹּה יָפֶה, כָּעֵת מְכֹעָר וְנִלְעָג!
הָאֶחָד בִּמְקוֹרוֹ עִם מִקְטֶרֶת פּוֹגֵעַ,
הָאַחֵר מְחַקֶּה אֶת הַמְדַדֶּה שֶּׁעַג!
הַמְּשׁוֹרֵר כָּמוֹהוּ כִּנְסִיךְ הֶעָבִים
רוֹדֵף סְעָרָה וּבָז לְקֶשֶׁת נִדְרֶכֶת;
גּוֹלֶה עַל הָאָרֶץ בֵּין צְרִיחוֹת הָעוֹלְבִים,
כַּנְפֵי עֲנָק לוֹ מוֹנְעוֹת מִלֶּכֶת.
אסיה מרגוליס
אגדה סינית
צילום: ברוך שילקרוט
"אִם תֵּשֵׁב מַסְפִּיק זְמַן לְיָד הַנָּהָר...
תִּרְאֶה אֶת אוֹיְבְךָ הַמַּר צָף עַל הַמַּיִם".
בֵּין חוּג לְפִּילַטִיס לִישִׁיבַת הַמְּנַהֲלִים רַצְתִּי לָשֶׁבֶת לְיָד הַנָּהָר
הִקְפַּדְתִּי לָשֶׁבֶת עֶשֶׂר דַּקּוֹת בְּכָל פַּעַם אוֹ יוֹתֵר.
עָבְרוּ שָׁנִים
הַנָּהָר הָיָה יָפֶה,
תּוֹךְ יְשִׁיבָה לְיָד הַנָּהָר תָּמִיד חִפְּשׂוּ אוֹתִי בַּנַּיָּד
בַּסּוֹף רָאִיתִי אוֹתוֹ צָף...
פָּרַצְתִּי בְּבֶכִי
הוּא הָיָה חִוֵּר וּמֵת לְגַמְרֵי
הוּא הָיָה אוֹיְבִי הַמַּר בְּכִתָּה ט'
גֶּבֶר נָאֶה, לֹא פְּגַשְׁתִיו אַחֲרֵי הַתִּיכוֹן, אֲפִלּוּ לֹא יָדַעְתִּי מֶה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ.
עַכְשָׁו הוּא צָף...
אֵיךְ?? מָה עוֹשֶׂה הַנָּהָר?? אֵיךְ יַעַבְרוּ הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת?
הַאִם לַחֲזֹר לְנָהָר?
===============
אסיה מרגוליס בלקסיקון הספרות העברית החדשה
