ליקטה ורשמה: נילי דגן

(דברי הקישור הם שורות ממחזור שירים)

החמצות

כמה קשה להשיל מעלינו/ כל מה שמעיק עלינו/ילדינו שבגרו רובצים על כתפנו/ כתמי הגיל באים בהפתעה/ זכרונות נתלים בנקודות הכאב.

רפי וייכרט

ריקוד נבלם 

אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִרְאוֹת
אֶת מַה שֶּׁהָלַךְ לְאִבּוּד. לְפָנַי,
בְּמֶרְחַק פְּסִיעוֹת,
אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ הוֹרַי.
אֲבָל אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אֶת הָרִקּוּד נִבְלָם.
אַף שֶׁעוֹדֶנּוּ כָּאן, מִשְׁפָּחָה לְרֶגַע,
הַפִּירוּאֶט מְגַשֵּׁשׁ אַחַר צְלִיל נֶעְלָם
וְהַצַּעַד נִגְרָר.
אֲנִי רוֹאֶה אֶת גַּבָּם אוֹזֵל אֶל מוֹצָא
הָרְחוֹב. דְּמֻיּוֹת־עֶרֶב בְּזָוִית חַיַּי.
כְּמוֹ הָיִינוּ מְשֻׁלָּשׁ חַי
וּבְכָל זֹאת גֵּאוֹמֶטְרְיָה שֶׁל הַחְמָצָה.

רפי וייכרט, מתוך האסופה "גג החשיכה" , הוצאת אבן חושן 2013 (סופ"ש שירה 4)

וכמו צמא המניע עדר פילים לצעוד אלפי קילומטרים בזיכרון בורות מים קדומים / 
אנחנו מתחקים אחר הנעורים שלנו.

הדס גלעד

בחלוף הימים

הֶחָבֵר הָרִאשׁוֹן שֶׁלִּי שָׁאַל לָמָּה אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ.
הָיָה לַיְלָה. הַלֵּב בָּעַר. שָׁתַקְתִּי.
אָהַבְתִּי אֶת מַנָּח יָדָיו עַל הַהֶגֶה
אָהַבְתִּי אֶת חֻצְפַּת הַנִּצָּנִים בְּזִיפָיו
אֶת הֶנֵּף זִקְפָּתוֹ.
אָהַבְתִּי אֶת נִיחוֹחַ הַבָּצֵק הַבָּחוּשׁ בְּעוֹרוֹ
אָהַבְתִּי אֶת נֶחְרָצוּת מִלּוֹתָיו
אֶת מִדַּת נַעֲלָיו.
עוֹד יֵעוֹרוּ לֵילוֹת
אֶהֱפֹךְ בַּשְּׁתִיקָה
כִּבְאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין.

הדס גלעד, מתוך הספר "כל אור בעצם", פרדס - הוצאה לאור, 2013 (סופ"ש שירה 45)

מדוושים לאורך וואדי קלט עד מסגד נבי מוסא / זיעה מבצבצת מנקבוביות העור / נחל חותר בתוך החום והצהוב.

סיון הר-שפי

הטבע שלי

הִזְהַרְתִּי אוֹתְךָ שֶׁאֲנִי עוֹנָתִית.
עַכְשָׁו הַזְּמַן לָרֶדֶת אֶל הַוָּאדִי
שִׁפְעַת חֶלְמוֹנִיּוֹת
פְּקָעוֹת בִּגְרוֹן הָאֲדָמָה
וּבְכִי צָהֹב
אַחַר כָּךְ אֶפְקַע וְאָפוּג
כְּתַאֲרִיךְ
שֶׁל גְּאֻלָּה

סיון הר-שפי, מתוך "מה שקהלת לא ידע", הקיבוץ המאוחד, ריתמוס 2014 (סופ"ש שירה 45)

גושי עננים לבנים רובצים בין גבעות / המחשבות מפוזרות / נוף מתחלף מתחרה על תשומת הלב.

טובי סופר

אֲנָשִׁים שֶׁהִכַּרְנוּ 

אֲנָשִׁים שֶׁהִכַּרְנוּ, עָזְבוּ.
אֵלֶּה שֶׁאָהַבְנוּ, לֹא כָּאן.
עָבְרוּ מִפֹּה – לְשָׁם,
וּמִזֶּה – לְהַבָּא.
נוֹתַרְנוּ בַּחַלּוֹן, מַמְתִּינִים לְאוֹת.

טובי סופר, מתוך "עם כל הכבוד לגשם", פואטיקה 2014 (סופ"ש שירה 45)

לאן שלא תסתכל זה העולם שלנו טובל באור זרוע / כשאתה מותח גשר מהשדות / עוצר בנקודה בה יורדת חשיכה / משככת כאבים

יוסי יזרעאלי

ברושים 

וּכְמוֹ בְּמִבְשֶׁלֶת שֵכָר הַחֹשֶׁךְ
רָתַח כָּל הַלַּיְלָה בַּבְּרוֹשִׁים. כּוֹכָבִים נוֹפְלִים
פָּרְחוּ בֶּחָצֵר כְּמוֹ כְּוִיּוֹת, מְאִירִים אוֹתָהּ

בְּחַשְמַלִּים שְׁחֹרִים, כְּשֶׁכָּל הָעֵת, כְּמוֹ
אֲרֻבּוֹת שֶׁל בֵּית חֲרֹשֶׁת רַע, הַבְּרוֹשִׁים
פִּיְּחוּ אֶת הַלַּיְלָה.

2002 יוסי יזרעאלי מתוך "ניסוי הצופרים של המיגרנה" הוצאת הקיבוץ המאוחד"

הזנת תוכן: 9.6.2014

חזרה לדף הראשי "עיתון 77 - מבחר מסופ"ש שירה"

לחץ על הקובץ לקריאה

Attachments:

77_may_june.pdf