שיר סוף קיץ

רְצוּעַת הַשִּׁזּוּף מֻדְבֶּקֶת כְּמוֹ אִסְפְּלָנִית
עַל מְבוּשֵׁי הַיָּם
נַעֲרָה וּשְׁמָהּ נֶחְמָדָה
אוֹסֶפֶת הַמַּגֶּבֶת וּמְנַעֶרֶת
גּוּפָהּ יָשִׁיר שִׁירָיו בִּבְגָדִים
וּבְלִסְתָּהּ תִּגְרֹס אַבְנֵי חָצָץ
שֶׁל חֹרֶף
הֲזָיָה שֶׁל קַיִץ יִהְיֶה הַיָּם
עַל דִּגְלוֹנָיו, גְּבַרְבָרָיו וְכָל הָאַרְגָּזִים
הַפְּזוּרִים עַל הַחוֹף.

איפה השירה פגשה אותך לראשונה ?

זיכרונות הילדות שלי המתערבבים עם עדותה של אמי עליה השלום, ממקמים את השיר הראשון שכתבתי סביב כיתה ב'. הייתי ילד תולעת ספרים. הורי עשו לי מנוי לעיתון בשם "שער לעולה החדש", עיתון שהיה כתוב בעברית קלה אבל עסק בענייני דיומא ואני, לא רק שקראתי את החדשות שבעיתון, אלא כמו כל בית ישראל באותה תקופה, עצרתי את נשימתי כל שעה כשנשמעו הפיפסים האגרסיביים והקשבתי לידיעות אודות גונאר יארינג המנסה לעשות שלום בין ישראל לשכנותיה. יארינג נכנס לאותו שיר וגם נחל ארנון וזה כול מה שאני זוכר ממנו.
מאוחר יותר, במסיבת חג בקיבוץ בו נולדתי, התקיים חידון כלשהו ואני עניתי נכונה על אחת השאלות והפרס היה ספר שהועף אלי מהבמה בשם "שירים שונים" של נתן זך. הייתי בן שתיים-עשרה ולא הבנתי יותר מדי אבל המוזיקה, הו המוזיקה - הילכה עלי קסם. בעטיו של הספר הזה התחלתי לכתוב מוזיקה שעשויה ממילים. ניסיון שאמשיך בו כנראה כל עוד אני חי.

מה תפקידה של השירה בעיניך ?

המילה "תפקידה" מקוממת אותי. אני מניח שהכללתה בשאלה הגורפת הזו כאן באה כאשר היא נושאת את המשמעות השנייה אותה מייחס מילון אב"ש למילה זו: "כהונה", "שליחות", "משימה" ולא למשמעות הראשונה במילון: "צו" או "פקודה", אלא שגם במשמעות השנייה מטילה השאלה הזו "תפקיד" על כתפיה של השירה, והשירה, כפי שאני תופס אותה, היא ציפור דרור, שכל "תפקיד" שהוא - יכול רק להגביל את מעופה.
אך אם אנסה בכל זאת לענות - אומר כי הפעולה שאני מנסה לעשות בעזרת המילים שאני כותב היא לפענח את העולם המסתורי שבתוכו מצאתי את עצמי באקראי.

מיהו המשורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח ?

אני חושב שאמיר גלבוע, ולו רק מפני שהמפגש עם "כחולים ואדומים" שלו היה חוויה רליגיוזית עבורי. הייתי בכיתה ט' ופשוט ישבתי והעתקתי את הספר מילה במילה. אגב, לא בטוח שארצה כל כך לשוחח אתו. אולי פשוט "נשתוק מעט ביחד". גם זו יכולה להיות חוויה מהפנטת.

היכן אתה כותב ?

בעבר כתבתי בכל מקום. השירה התפרצה לה בכל מיני רגעים בלתי צפויים. עם השנים וצמיחת המטלות וסדרי היום העמוסים, למדתי לפנות לי את הזמן כאשר השירים נוקשים על הדלת מבפנים. הרבה פעמים אני יוצא בכוונת מכוון אל הטבע, "אל המרחב והרוח" כפי שתרגמה כל כך יפה לאה נאור את ד"ר סוס. הטבע לא חדל להפעים אותי. כתבתי בחיקו שירים רבים בשנים האחרונות.

מדוע בחרת את השיר הזה ?

בחרתי בשיר סוף הקיץ (שהמתין כשלושים שנה במגירה עד שהתפרסם) מפני שראשית לכול, חשוב לי שהקוראים ידעו ששמה של הנערה המופיע בשיר הוא בהטעמה מלעילית, על האות "מ" וכל זאת בכדי שהשיר יתנגן לקורא במוזיקה הנכונה. וכהמשך לכך, השיר גם קשור, בעיני, לתכנים שעלו כאן במסגרת "הריאיון" שערכתי עם עצמי: המוזיקה, האסתטיקה, הטבע האורבני, הים ומעל לכול: הסוד שבעולם הזה כפי שבא לידי ביטוי בעונת המעבר שהיא חלק ממעגל הזמן הנצחי של חילוף העונות. אותה הקפאה של רגע המתרחשת בשיר, של יופי נעורים טהור לפני הבלות, של זו אשר איננה יודעת עד כמה קצר הוא הרגע הזה, וכמה חמקמק, הילכו עלי קסם אז, כאיש צעיר ומהלכים עלי קסם עד היום.

לדף של יהונדב פרלמן בסופ"ש שירה 13 

הזנת תוכן: 25.4.2015

חזרה לדף הראשי "משורר באור"