יהונדב פרלמן

סוף סוף פרחה השקדייהyehonadav perlman

סוֹף סוֹף פָּרְחָה בְּגַנִּי הַשְּׁקֵדִיָּה
הַשְּׁקֵדִיָּה הַמַּקְדִּימָה לִפְרֹחַ
וּמְאַחֶרֶת לָתֵת פְּרִי

הָשַׁתָּא - נִתְאַחֲרָה פְּרִיחָתָהּ
יֵשׁ אוֹמְרִים בְּשֶׁל מִעוּט גְּשָׁמִים
יֵשׁ אוֹמְרִים בְּשֶׁל שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת
אֶלָּא שֶׁבִּי עוֹרֵר אִחוּר זֶה
דְּאָגָה מְרֻבָּה

יוֹם יוֹם הָיִיתִי יוֹרֵד לְגַנִּי
תָּר אַחַר גְּמוּלֵי פְּרָחֶיהָ
מְבַקֵּשׁ בָּהֶם מָזוֹר לְנִשְׁמָתִי
רְפוּאָה לַזְּמַן הַחוֹלֵף

שֶׁמָּא מֵת הָעֵץ מִזֹּקֶן אָמְרוּ אֲחָדִים
שֶׁמָּא נָקַע גַּלְגַּל הַזְּמַן מִמַּסְלוּלוֹ
אָמַרְתִּי אֲנִי

סוֹף סוֹף פָּרְחָה הַשְּׁקֵדִיָּה
וּבְאַנְחַת רְוָחָה הִתְיַשַּׁבְתִּי לַמִּקְלֶדֶת
לַחְגֹּג אֶת פְּרִיחָתָהּ:

"הָרִיעוּ בְּנֵי אֵילִים הָרִיעוּ
פָּרְחָה הַשְּׁקֵדִיָּה בְּגַנִּי
גַּם הַשָּׁנָה אֶטְעַם
אֶת טַעֲמוֹ הַמַּר שֶׁל הַשָּׁקֵד"

 

ציפורי האביב

הָרוּחַ מַרְחִיקָה אֶת הֶעָשָׁן
מִלֹּעַ הַר הַגַּעַשׁ הַכָּבוּי
שֶׁפַּעַם הָיָה פִּי
אִשְׁתִּי מְנַגֶּנֶת בָּאךְ
בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי
לְמַעְלָה בַּסָּלוֹן
בֵּין נֵר בּוֹעֵר לְזֵר
פְּרָחִים רוֹכֵן
אָחִי הַמֵּת וּמְלַטֵּף
אֶת כַּלְבָּתוֹ
דֶּגֶל הַלְּאֹם מִתְנַפְנֵף
עַל מִרְפֶּסֶת מֵעֵבֶר
לַוָּאדִי צִפֳּרֵי הָאָבִיב
מְצַיְּצוֹת.

 

שיר סוף קיץ

רְצוּעַת הַשִּׁזּוּף מֻדְבֶּקֶת כְּמוֹ אִסְפְּלָנִית
עַל מְבוּשֵׁי הַיָּם
נַעֲרָה וּשְׁמָהּ נֶחְמָדָה
אוֹסֶפֶת הַמַּגֶּבֶת וּמְנַעֶרֶת
גּוּפָהּ יָשִׁיר שִׁירָיו בִּבְגָדִים
וּבְלִסְתָּהּ תִּגְרֹס אַבְנֵי חָצָץ
שֶׁל חֹרֶף

הֲזָיָה שֶׁל קַיִץ יִהְיֶה הַיָּם
עַל דִּגְלוֹנָיו, גְּבַרְבָרָיו וְכָל הָאַרְגָּזִים
הַפְּזוּרִים עַל הַחוֹף.

 

על סיפון האונייה הנוטה לשקוע

אֲנִי אָדָם לְלֹא מָקוֹם
אָדָם שֶׁנּוֹף הֻלַּדְתּוֹ
מְסָרֵס אוֹתוֹ יוֹם יוֹם.
אָדָם שֶׁנּוֹף חַיָּיו מְסָרֵס
אוֹתוֹ שָׁעָה שָׁעָה.
כָּלוּא בֵּין הָעוֹלָמוֹת
בְּפּוּרְגָטוֹרְיוּם יְהוּדִי.

מִסְכֵּנִים הַגֶּרְמָנִים, הַוִּיזִיגוֹתִים. הִתְבַּלְבְּלוּ.
חָשְׁבוּ סַבָּא בֵּנוֹ רַטִיאַרְיוֹס
"נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַקְּרֶמָטוֹרְיוּם יִשְׁלֹף
קִלְּשׁוֹן. יִלָּחֵם בְּגַז צִיקְלוֹן בֶּה".
טָעוּ. טָעוּת. טְעִיתֶם.
לֹא שָׁלַף קִלְּשׁוֹן סַבָּא בֶּנוֹ
הֶעֱדִיף לַעֲמֹד עִם קִלְּשׁוֹן מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב
לְשַׂחֵק אֶת תַּפְקִיד הַיְּהוּדִי.

בַּעֲבוּר זֶה אֲנִי כּוֹתֵב מִלִּים כְּדָרְבָּנוֹת
נוֹעֵץ לְעַצְמִי עָקֵב בַּמֹּתֶן. מְדַרְבֵּן. מְדַבְּרֵן.
לֹא זָז לְשׁוּם מָקוֹם. כָּלוּא בְּפּוּרְגָטוֹרְיוּם בֵּין הָעוֹלָמוֹת.
עַל צַוָּארִי תִּלְיוֹן מִבֵּית אִמָּא.
תִּלְיוֹן בְּלִי תְּמוּנָה.
תִּלְיוֹן רְשִׁימָה.
מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים הַטְּבוּעִים שֶׁנּוֹתְרוּ בְּבֶטֶן הַפַּטְרִיָה.

בְּכָל רֶגַע מִצְטַלְּבוֹת בִּי רְשִׁימַת הַמֵּתִים הַתְּלוּיָה עַל קִיר מַחֲנֵה הַפְּלִיטִים בְּעַתְלִית
וְהָאֶצְבָּעוֹת הַנִּשְׁבָּרוֹת הַנֶּאֱחָזוֹת בַּסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן לְצַד טְרוּדָה כְּהַאן.
נֶצַח הַתְּלִיָּה עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה הַנּוֹטָה לִשְׁקֹעַ.

 

אתה שלי

שִׂים אוֹתִי בֵּין עֵינֶיךָ כְּחוֹתָם קַדְמוֹן
וְאֶהְיֶה טוֹטֶפֶת וְאַזְלִיף
אֶת דִּמְעוֹתַי לְאִישׁוֹנֵךָ
נַשֵּׁק אוֹתִי יוֹם יוֹם
אֱהַב אוֹתִי כְּשֶׁאַתָּה עוֹבֵר
בַּמִּפְתָּנִים הַלְּבָנִים הַמְפַתִּים
כַּוֵּן אֵלַי אֶת מִשְׁאֲלוֹת לִבְּךָ
וַאֲנִי אַכְזִיב וַאֲנַגֵּב אֶת הַדְּמָעוֹת
אַל תַּחְשֹׁש מֵרֵיחַ הַמּוֹץ מִשְּׁרִיקַת
הַסּוּסִים הַדּוֹהֲרִים בְּמַעֲלֵה הַיָּמִים
אֲנִי עָפָה אֶל תּוֹךְ עֲנָנִים גְּבוֹהִים
מוֹשִׁיבָה אוֹתְךָ עַל שֹׁבֶל תִּקְוָתִי
וְאַתָּה אִתִּי וְאַתָּה שֶׁלִּי
כֻּלְּךָ שֶׁלִּי


השירים מתוך הספר "חדר כתיבה", הוצאת "עמדה" 2012

 

המשורר יהונדב פרלמן בויקיפדיה

המשורר יהונדב פרלמן בלקיסקון הספרות העברית החדשה

לבלוג של יהונדב פרלמן באתר "בננות"

על שירתו של יהונדב פרלמן בבלוג של רן יגיל

 

חזרה לעמוד הראשי - סופ"ש שירה מספר 13