צֹפֶן הַכְּתִיבָה

כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת
מוּרָם הָרְחוֹב לְשָׁעָה מִמְּקוֹמוֹ
מְצֻפֶּה בְּמִדְרָכוֹת לְבָנוֹת חֲדָשׁוֹת.
אוֹר רַךְ נִדְלָק בְּרַמְזוֹרֵי הַחוּצוֹת
אֲדֻמִּים, צְהֻבִּים, עֲשָׁשִׁיּוֹת יְרֻקּוֹת
שֶׁשָּׁלַפְתִּי מִכַּן דִּמְיוֹנִי בְּדַקּוֹת.

וְהִשְׁתַּלְתִּי כְּנָפַיִם בִּזְרוֹעוֹת בְּנִי אֱנוֹשׁ,
בִּן-קֶסֶם הָיוּ עַל רֹאשִׁי מְרַחֲפִים
פּוֹנִים לָאֵל בִּלְשׁוֹן סְתָרִים
מְאוֹתְתִים מֵעָלַי כְּאַחַד הַשְּׂרָפִים
וּבַמָּרוֹם נִּדְלָקִים פָּנָסִים זְעִירִים.

הַחֹם מִתְפַּזֵּר, בְּרִיזַת עֶרֶב מוֹפִיעָה
בְּכָל הֲדָרָהּ עַל סוּס לָבָן
הַאִם זֶה אוֹגוּסְט בְּתַחְפֹּשֶׂת אַחֶרֶת?
שׁוֹאֵל הַמֶּלְצַר הַדָּרוּךְ וּמְזֻמָּן.

מִגְדַּל גִ'י, שַׂלְמָה מַלְכוּתִית
נִצָּב כְּטִירָה בַּכְּרַךְ הַמְעֻשָּׁן
"אָמָּנוּת מִחְיַת הָאֶלֶף הַשְּׁלִישִׁי"
מֻצֶּגֶת עַכְשָׁו כִּבְמוּזֵאוֹן יָשָׁן.

עוֹבְרִים וְשָׁבִים מִשְׁתָּאִים לְמַרְאֵה
קוֹמוֹת אַהֲבָה בְּלֵב הַשָּׁאוֹן
הַאִם זוֹ נְיוּ-יוֹרְק, פָּארִיס אוֹ הוֹנְגְ קוֹנְגְ,
אוֹ רַק כֵּף תִּקְוָה עַל שְׂפַת יַם הַתִּיכוֹן.

גַּם אַתָּה בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה
עוֹלֶה עַל מָטוֹס בְּסַרְבָּל יָרֹק
מַמְרִיא בִּמְהִירוּת לַכְּרַךְ הַסּוֹאֵן
כְּמוֹ קָצִין הַשָּׁב לִבְסִיסוֹ הָרָחוֹק.

כְּשֶׁאֲנִי כּוֹתֶבֶת הַכֹּל אֶפְשָׁרִי,
הַפְלֵא וָפֶלֶא, מוֹפְתִים וְאוֹתוֹת,
בִּן קֶסֶם הוֹפְכוֹת עַרְפִלִּיּוֹת – זַכּוֹת
וְאֵין עוֹד כְּאֵב
וְאֵין מוּעָקוֹת.

איפה השירה פגשה אותך לראשונה?

השירה פגשה אותי לראשונה בבית הספר היסודי בלפור בו למדתי 8 שנים. למעשה כתבתי שירה מרגע שידעתי לכתוב . ועוד בהיותי ילדה כבת 7 שנים פורסמו שיריי בחלון הראווה של בית הספר במחברת שירים מיוחדת כרוכה בסרט אדום. בהיותי בת תשע שנים לקחה אותי דודתי (אחות אימי) המשוררת עתליה גין רבינוביץ, לביקור בביתה של המשוררת לאה גולדברג ברחוב גורדון בת"א והראתה לה שירים מפרי עטי. אז התבטאה לאה גולדבג ביידיש: "פון דיזה קליינרין ואט זיין א-גרייסה שרייברין"-פירושו: מקטנה זו תהא כותבת גדולה.

מה תפקידה של השירה בעיניך?

תפקידה של השירה בעייני הוא להגיע לפיצוי הנפש על הבלתי ממומש. השירה בכוחה לבנות מציאות בלתי אפשרית, להנציח חיים על המוות, לגעת בנכסף, לחולל מופתים ואותות , למגר כאב או מועקות.

משורר שאתו היית רוצה לשבת ולשוחח?

הייתי שמחה מאוד להמשיך לשוחח עם לאה גולדברג שבעייני הייתה נסיכת השירה העברית וכן עם המשוררת אמילי דיקנסון - נסיכת השירה האמריקאית- משיריה זכיתי לתרגם לעברית.

היכן את כותבת?

אני כותבת בחדר עבודתי בביתי ברחוב השופטים בת"א, בבתי קפה תל- אביביים, על שפת ימה של ת"א, על ספסלי רחוב ובכל פינה בעיר הזאת בה עוטפת אותי המוזה הדרושה לכתיבה- אותה המוזה המחוללת צמרמורת בגופי. כאמור בשיר "צופן הכתיבה" הפותח את קובץ שירי העשירי מגדל G שיראה אור בעת הקרובה.

מדוע בחרת את השיר הזה?

בחרתי בשיר זה מאחר והשיר מבטא את מימוש הנכסף (הבלתי אפשרי) ואת כוחה של הכתיבה בתהליך זה.

חזרה לדף הראשי של "משוררים באור"