הַצָּעִיר עִם עֲגִילֵי הַכֶּסֶף

תרגם מספרדית: רמי סערי

זֶה יָמִים רָאִיתִי אוֹתוֹ בַּבָּר,
נִשְׁעָן עַל הַדֶּלְפֵּק וְלוֹגֵם בִּירָה.
מֵעוֹלָם לֹא הֵשִׁיב לְמַבָּטַי
(שֶׁיִּתָּכֵן כִּי לֹא רָאָה כְּלָל) וְכַאֲשֶׁר
שָׁאַלְתִּי אֶת בְּנֵי הַמָּקוֹם אִם הֵם יוֹדְעִים עָלָיו, לֹא הָיָה
אִישׁ – אַף לֹא הַמֶּלְצָרִים – יָכוֹל לְגַלּוֹת לִי דָּבָר.
הוּא מִעֵט לְדַבֵּר, וְאִם כִּי הָיָה בְּוַדָּאוּת צָעִיר,
נִדְמֶה הָיָה שֶׁדַּעְתּוֹ תּוֹעָה בַּמֶּרְחַקִּים,
כְּאִלּוּ דְּבַר-מָה סוֹחֵף אוֹתוֹ אֶל אֵי אָז אֵי פַּעַם.
כֵּהֶה, מַגָּפָיו שְׁחֹרִים וּמִקְטָרְנוֹ כָּחֹל,
שְׂעָרוֹ אָסוּף בְּצַמָּה וּלְאָזְנָיו עֲגִילֵי כֶּסֶף.
אוּלָם דַּוְקָא עֵינָיו, עֵינָיו הַכְּחַלְחַלּוֹת
הָעֲמֻקּוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, הֵן שֶׁהִרְשִׁימוּ אוֹתִי יוֹתֵר מִכֹּל
בְּאוֹתוֹ גַּלְמוּד יְפֵה תֹּאַר וְנוּגֶה מֵהַדֶּלְפֵּק.
לֹא: הַבְּרִיּוֹת הוֹסִיפוּ לֹא לָדַעַת מְאוּמָה. וְאָז
גָּמַרְתִּי אֹמֶר (לָרֹב אֲנִי נוֹעָז מְאֹד), נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו
וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, הִזְמַנְתִּי אוֹתוֹ לִשְׁתּוֹת אִתִּי בִּירָה
נוֹסֶפֶת. הוּא הִבִּיט בִּי בְּחִיּוּךְ – לֹא מֻפְתָּע –
וְהֵגִיב כְּפִי שֶׁנּוֹהֵג הַנֶּעְתָּר, אַף עַל פִּי
שֶׁבְּקֹשִׁי פָּצָה אֶת פִּיו. אַחֲרֵי כַּמָּה דִּבּוּרֵי סְרָק
עַל דָּא וְעַל הָא, הֵשִׁיב שֶׁמְּלָאכְתּוֹ הִיא הַיָּם.
שֶׁהוּא הִרְבָּה לִנְסֹעַ, עָבַר מֵחֶבְרָה
לְחֶבְרָה, וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא עָיֵף מְאֹד.
הוּא דִּבֵּר סְפָרַדִּית בַּהֲגִיָּה בֵּין הוֹלַנְדִּית
לִבְּרָזִילָאִית, וּבְשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר וְשָׁתָה (לְבָבִי כָּל הַזְּמַן)
לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ מִבְטָאוֹ שֶׁחָשַׂף עֶרְגָּה וְרִחוּק.
הִצַּעְתִּי לוֹ לְהִתְלַוּוֹת אֵלַי הַבַּיְתָה
וְלִשְׁתּוֹת אִתִּי – לִצְלִילֵי מוּזִיקָה – אֶת הַבִּירָה הָאַחֲרוֹנָה.
הוּא חִיֵּךְ כְּמִי שֶׁיָּדַע כְּבָר, וּבְמֶחֱוָה נוֹסֶפֶת
הוֹרָה לִי עַל הַדֶּלֶת. חֲבֵרַי, מְבֹעָתִים, רָאוּ אוֹתִי
יוֹצֵא עִם אוֹתוֹ זָר בַּעַל עֲגִילִים כְּסוּפִים.
וְאַחֲרֵי שֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת הַמִּטָּה וְאֶת הַבִּירוֹת,
וְדִבַּרְנוּ עַל הַרְפַּתְקוֹת וּתְשׁוּקוֹת, וְעַל אַהֲבַת
הַסַּכָּנָה, בְּעוֹדוֹ מִתְלַבֵּשׁ (גּוּף צָנוּם
וְקָשׁוּחַ, חָמִים וְשָׁחֹם) שַׁבְתִּי וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ מִי הוּא
וּמַה שְּׁמוֹ, שֶׁהֲרֵי מֵעוֹלָם לֹא אָמַר אֶת הַשֵּׁם.
בְּשֶׁמֶץ בּוּז בְּפִיו הַמֻּשְׁלָם
בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי כֶּסֶף כְּדֵי לְבַלּוֹת אֶת הַלַּיְלָה וְעָנָה
(מְהַדֵּק אֶת חֲגוֹרָתוֹ וּמַצְחִיק בֶּאֱמֶת):
אַתָּה קוֹלֵט, גֶּבֶר, אֲנִי הַפִּירָט הָאַחֲרוֹן בְּיַם
סָרָגָסוֹ. הֵשַׁבְתִּי לוֹ בִּצְחוֹק: אֲבָל נִשְׁאָר
עוֹד אֶחָד כָּזֶה? אֲנַחְנוּ הֶאֱמַנּוּ שֶׁכֻּלְּכֶם כְּבָר
מֵתִים. וְאָז, בְּעֶצֶב, מִשֶּׁלָּקַח אֶת הַשְּׁטָר,
כְּשֶׁכְּבָר עָמַד לַעֲזֹב, הִבִּיט בִּי רַכּוֹת וְאָמַר:
חָטָאתִי הָזוּי בְּיַמֵּי סְפָרַד. שָׁלוֹם, חָמוּד.
עֲדַיִן לֹא מַרְשִׁים לִי לָמוּת. וְשָׁמַעְתִּי אֶת הַמַּעֲלִית
וְאֶת צְלִיל הָרוּחַ שֶׁשָּׁרְקָה בָּרְחוֹב.

(מתוך "כְּמוֹ לְמָקוֹם מוּזָר", 1990)

לוּאִיס אַנְטוֹנְיוֹ דֶה וִילְיֵנָה – משורר, סופר, מסאי, מבקר ספרות ומתרגם ספרדי – נולד במדריד בשנת 1951. הוא אחד היוצרים הייצוגיים ביותר של הזרם ההומו-ארוטי בשירה הספרדית של ארבעים השנים האחרונות. פירסם יותר משלושים ספרי שירה ומספר דומה של יצירות בפרוזה. אחדים מתרגומי שיריו לעברית כלולים בספר "בני קוואפיס ונכדיו – רמי סערי ועשרים ושישה משוררים", מבחר משירתם של משוררים הומוסקסואלים בעלי זיקה לתרבות המערב שראה אור בהוצאת כרמל בשנת 2015.

Luis Antonio de Villena: El joven de los pendientes de plata
("Como a lugar extraño", 1990)

הזנת תוכן: 16.3.2020

חזרה לדף הראשי "תרגומי שירה עם רמי סערי"