מבחר שירים מתוך "כנסיית כלבים"
הוצאת כרמל, 2016
אסופה חדשה משירת סִירְקָּה טוּרְקָּה
תרגם: רמי סערי
*
מִבְצַר פֶּטְרוֹפַּבְלוֹבְסְקָיָה בְּאִי הָאַרְנָבִים.
כְּנֵסִיָּה עַל הַדָּם, נִצְחוֹן הַדּוּכָּסוּת הַגְּדוֹלָה
בְּאוּלַם הָרְכִיבָה, שְׁבוּעָה לַצָּאר.
חַקּוּ אוֹתוֹ. אַךְ הוּא אֵינֶנּוּ עוֹד.
בָּאתִי הֵנָּה. אָז מָה.
הַסּוּס בְּהֶחְלֵט כֵּן, אֲבָל הַטְּרַקְטוֹר הוּא בַּחַיִּים
לֹא רוֹבֵה טְרַקְלִינִים.
לַעֲזָאזֵל, אַחַד הַטּוֹבִים בַּאֲנָשַׁי
גָּסַס בְּתַחְתּוֹנִים אֲרֻכִּים מִמֶּשִׁי.
אוּלָם הָרוֹפְאִים הֵשִׁיבוּ אוֹתוֹ הֵנָּה,
אֶת הַסּוּס הַטּוֹב, אֶת הַפָּרָשׁ.
הָיִינוּ בְּסוּפַת הָאֵשׁ כְּמוֹ יוּלְיָה וִיהוֹנָתָן.
חֲגוֹר הַקְּטָטוֹת בַּאֲלַכְסוֹן, הַכֻּמְתָּה עַל הָעֹקֶם,
אַתֶּם יוֹדְעִים כַּמָּה הַכֹּל מַכְבִּיד, הַצְּלָבִים וְהַצָּלָ"שִׁים.
וּכְשֶׁלְּבַסּוֹף בָּאתִי הַבַּיְתָה, הִתְבָּרֵר
שֶׁרָזִיתִי מְאֹד, מִטַּת הַשָּׂדֶה תָּמִיד צָרָה,
עַכְשָׁו גַּם עֲמֻקָּה וּשְׁחוֹרָה.
*
כְּבָר מֵנַנְדְרוֹס אָמַר: חַיִּים אֲשֶׁר זְקוּקִים
לְחַיֵּי הַזּוּלַת, אֵינָם חַיִּים.
הִסְתָּעַרְתִּי עִם גֶּזֶר עֵץ עַל הַכִּירָה, חָלָס, וּלְהֵלָס
בְּשַׁרְווּלִים מֻפְשָׁלִים שְׁחוֹרִים עַד הַמַּרְפְּקִים,
הִתְכַּוְּנְנוּת יְשָׁרָה, אֵשׁ עַקְמוּמִית.
הָאֵשׁ אוֹכֶלֶת לְאַט, בִּלְהִיטוּת, הוֹרֶגֶת, כַּאֲשֶׁר
הִגִּיעַ הַזְּמַן, הָרְגָה אֶת הַלֵּב.
נִשְׁאֲרוּ בָּעֵינַיִם הַדְּמָעוֹת הַכֵּהוֹת שֶׁל הַיָּגוֹן, הַתְּכוּנָה
לִקְרַאת הֲגַנָּה צְבָאִית עַל הַמּוֹלֶדֶת, לִקְרַאת מִגְנָנָה
בְּרוּחַ עֶגְלַת סוּסִים, כֶּלֶב הַצַּיִד כְּמוֹפֵת.
נִשְׁאַר מַבַּט הַמַּרְשָׁל מֵהַחַלּוֹן שֶׁל קְרוֹן הַטְּרַקְלִין, הָאֲנָחָה.
כָּכָה זֶה, הָלְאָה הַכֻּמְתָּה מֵהָרֹאשׁ וְאָז הַמְּנוּחָה.
הַגֶּבֶר אֵינוֹ בּוֹכֶה עַל אִשְׁתּוֹ, עַל כַּלְבּוֹ הוּא בּוֹכֶה,
כָּל חַיַּיו הֵם אוֹתָהּ מִלְחָמָה,
אִישׁ מִלּוּאִים מְיֻמָּן וְחָמוּשׁ.
*
כְּחֹל עַיִן, זְמַן רַב צִפִּיתִי שֶׁאֶזְכֶּה עוֹד פַּעַם
לִרְאוֹתְךָ, וְלוּ רַק לְמֶשֶׁךְ סִיגָרְיָה אִתְּךָ.
אֲבָל לֹא, אֵין קוֹבְרִים אֶת הַמֶּלֶךְ בְּפִנָּה כָּלְשֶׁהִי
שֶׁל שְׂדֵה תַּפּוּחֵי הָאֲדָמָה, וְגַם לֹא אֶת הַמַּלְכָּה.
בּוֹנִים לוֹ אֲרוֹן מֵתִים, לְחָזֵהוּ
הֶחָמִים הָרָחָב שֶׁהֶחֱזִיק אֶת הָרִתְמָה,
אֶת רֹאשׁוֹ מַעֲלֵה הַקֶּצֶף שֶׁהָרֶסֶן הֶחֱזִיק,
כָּךְ שֶׁלַּכֹּל יִהְיֶה בּוֹ מָקוֹם.
לְכָל הַחַמְצָן שֶׁשָּׁאַף אֵי-פַּעַם,
לַנְּחִירַיִם שֶׁמֵּהֶן הָאֲוִיר הַחַם נִנְשַׁף.
קוֹבְרִים אֶת הָעֵינַיִם, הֵן מַבִּיטוֹת בָּךְ
כְּשֶׁאַתְּ מַצְמִידָה אֶת אֶקְדַּח הַהֶלֶם לַמֵּצַח,
הֵן עוֹדָן מַבִּיטוֹת, כְּשֶׁהוּא נוֹפֵל וְכוֹרֵעַ
עַל בִּרְכָּיו לְפָנַיִךְ, הַמֶּלֶךְ גּוֹסֵס.
כְּשֶׁהוּא מֵת, נִשְׁאָר בְּעֵינָיו הָאֵמוּן,
הוּא מַבִּיט בָּךְ, נוֹפֵל עַל בִּרְכַּיִךְ.
סירקה טורקה, ילידת 1939, פורשת בפני קוראיה עולם רחוק, קסום ומכשף, שיחסי האדם המתוארים בו עם הזולת, עם החיות ועם הטבע, מוצאים בקלות מסילות ללבות של קוראים גם בארצות שנופיהן ואקלימן שונים מאוד מנופי פינלנד ומאקלימה.
טורקה היא משוררת בחסד שכוחה ברגישותה, במגוון רובדי הלשון שבשירתה ובאמינותה המוחלטת. ספרה השלישי בעברית "כנסיית הכלבים", הוא אסופה בת מאה שירים שטרם ראו אור בארץ.
הזנת תוכן: 8.6.2016
