רבקה בסמן בן-חיים, משוררת יידיש, נולדה בווילקומיר שבליטא ב-1925.
במלחמת העולם השנייה נכלאה בגטו וילנה ושהתה במחנות כפייה. לאחר המלחמה הצטרפה לפעילי "הבריחה" ועסקה בהצלת העקורים. ב-1947 עלתה לארץ, התיישבה בקיבוץ המעפיל ועבדה בקיבוץ כמורה.
ספרה הראשון, "טויבן ביים ברונעם" – יונים עלי באר, יצא לאור ב-1959. מאז המשיכה לכתוב ולפרסם בישראל, ונחשבה לנציגת דור חדש בספרות יידיש שצמח בהוויה הישראלית. הייתה ממייסדות "יונג ישראל" בהנהגת אברהם סוצקבר, קבוצה ספרותית של יוצרי יידיש, ובהם אברהם רינצלר, צבי אייזנמן ויוסל בירשטיין. ב-1965 יצאה עם בעלה לשליחות במוסקבה ושירתה שם כנספחת לענייני תרבות וכמורה.
כתבה ופרסמה תשעה ספרי שירה ביידיש, ורבים משיריה תורגמו לשפות אחרות, כגון עברית, אנגלית, צרפתית, פולנית, גרמנית ואפילו פלמית. יצירותיה פורסמו גם בכתב העת "די גאלדענע קייט" בעריכתו של סוצקבר, מהגיליון הראשון, ב-1949, ועד הגיליון האחרון, בשנת 2000. בשנת 2006 ראו אור כל ספרי שיריה, בשני כרכים.
על עבודתה הספרותית זכתה בפרסים רבים, ובהם פרס איציק מאנגר, פרס פיכמן, פרס פולק מטעם בית שלום עליכם, ופרס על מפעל חיים מטעם הקרן ע"ש המשורר יעקב גרופר. כמו כן זכתה בפרס הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2015.
מתגוררת כיום בהרצליה פיתוח.

חזרה לדף הראשי "סופרי הרצליה"