שירה ישראלית המתכתבת עם תפילות הימים הנוראים

מתנה מקורית לשולחן ראש השנה

עורך: מרדכי דוד (מודי) כהן
אחרית דבר: חיים באר
הוצאת איתמר סדרה לשירה

נעמה הנקין

שופרות

לֹא בְּהַרְכָּנַת רֹאשׁ וְלֹא בִּכְפִיפַת גּוּף.
גֵּוִי זָקוּף וּמָתוּחַ שֶׁלֹּא לְהַחְמִיץ אֶת
הָרֶגַע הַהוּא כְּשֶׁהַשְּׁבָרִים נֶאֱסָפִים לִכְדֵי
תְּקִיעָה גְּדוֹלָה וּשְׁלֵמָה.
וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאוֹד,
וּבְיָד קַלָּה אֲנִי מְסִיטָה אֶת מַלְמָלַת הַמְּחִצָּה
שֶׁבֵּין חַדְרֵי לִבִּי.

(מתוך הטרילוגיה מלכויות – זכרונות – שופרות)

הימים הנוראים מאחדים כמעט את כל החברה הישראלית. רבים מבקשים להיות שותפים לחוויה היהודית הרואה בימים אלה ימים משמעותיים שיש בהם מטען רגשי המשליך על השנה כולה. חוויית הסליחות, שולחן החג, הניגונים הממלאים את הבית, מילות התפילה, השקט שברחובות, השופר, הצום, חוויית כל נדרי ונעילה.

חוויות הימים הנוראים הפכו זה כבר לחלק מהשיח הישראלי. הדבר בא לידי ביטוי במטבעות לשון, בשפה וגם בניגונים. כך למשל הביטוי "ימים נוראים" משמש לא פעם לתיאור רצף אירועים קשה, ומשמש במשמעויות שונות, רחבות בהרבה מן המשמעות המצומצמת המקורית. גם ביטויים אחרים כמו "וידוי", "כפרה", "חשבון נפש", "אשמנו בגדנו", "מי במים ומי באש", "אבינו מלכנו" – כבר חרגו משמעותם המקורית והיו לבני בית בשפה העברית בשלל הקשרים. אפילו ביטויים מתקיעת השופר כמו "תרועה" או "שברים" נכנסו לעברית במשמעויות שונות.

בשירה הישראלית המודרנית ישנם מאות שירים המתכתבים עם חוויית הימים הנוראים, הסליחות, התפילות, התחדשות השנה וחשבון הנפש, ומחברים אותם לחווייה אישית פנימית או למציאות הישראלית.

השירה העברית מביאה איתה לחוויות החגים ולתפילה, כיווני מחשבה מרתקים וייחודיים. היא מרעננת ומאפשרת קריאות חדשות בתפילה ומפגש חדש עם חוויות החג. באמצעותה החיבור למסורת הופך לחי, קרוב ואפילו מסעיר.

השירה העברית מחברת בין העבר למציאות הישראלית והופכת את חוויית החג לאקטואלית-רלוונטית. היא לוקחת את מושגי החג ואת הלשון התפילה ומחברת אותם בדרכיה המרתקות למציאות חיינו: לזקן שנותר ללא פנסיה, לבחורה שמחפשת מקום לגור בו, לחיפוש אחר לוח שנה מיוחד, לכלי החג מאיקאה, להבאת בגדים למכבסה ולנסיעות לאומן ולהודו.

האסופה שלפניכם היא המשך לאסופה "הלילה הזה כולו שירה" – שירה ישראלית המתכתבת עם ההגדה וסיפור יציאת מצרים אשר זכתה להצלחה גדולה. כקודמתה, מנסה גם אסופה זו ליצור שיח משותף, דתי-חילוני, הפעם סביב הימים הנוראים. לכל שיר נלווית התייחסות קצרה, זווית קריאה אישית, כשהמטרה היא להנגיש את השירים לקהל הרחב ויחד עם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, לנסות להבהיר את הקשר המיוחד של השיר לימים הנוראים ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה.

האסופה מתמקדת בשירים שנכתבו בישראל בארבעים השנים האחרונות. דהיינו בשירה הישראלית המודרנית. היא מכילה 70 שירים שנבחרו מתוך מאות. משוררים ותיקים וידועים לצד משוררים צעירים: יהודה עמיחי, חיים גורי, לאה גולדברג, זלדה, יאיר הורוביץ, אריה סיון, אברהם חלפי, ט. כרמי, ליאונרד כהן, טוביה ריבנר, אגי משעול, רוני סומק, אדמיאל קוסמן, רבקה מרים, אלמוג בהר, רפי ויכרט, אמיר אור, אלחנן ניר, סיון הר-שפי, אבישר הר-שפי, הרב מנחם פרומן, חמוטל בר-יוסף, מירון איזקסון, חוה פנחס-כהן, ארז ביטון, בכל סרלואי, ישי ריבו ועוד ועוד.

מאחורי היוזמה לאסופה זו עומד מרדכי (מודי) כהן, מורה ומדריך לספרות באזור ירושלים, מטעם משרד החינוך. בעל תואר שני בספרות ובהיסטוריה, מעביר סדנאות לכתיבה יוצרת. כהן צירף אליו 12 חברי מערכת, מורים בכירים לספרות ומשוררים, שהקדישו שעות רבות למיפוי השירים ולהחלטה מה מתאים להיכלל באסופה.

ניתן להשיג בהוצאת חבר לעט (יואב איתמר This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. 0528815814), בחנות הספרים האינטרנטית אינדיבוק, בחנויות פרטיות וברשתות צומת ספרים וסטימצקי.

יאיר הורביץ

פְּתח לי שער

"פְּתַח לִי שַׁעַר" אַתָּה אוֹמֵר
וְנוֹשֵׂא עֵינַיִם לַמְּרוֹמִים
רַגְלֶיךָ עַל הַקַּרְקַע
וְרֹאשְׁךָ שָׁט בָּעֲנָנִים.
אֶת חַיַּי אֲבַלֶּה בַּשָּׁמַיִם,
כָּךְ אָמְרָה הַצִּפּוֹר,
וְעַל הָאָרֶץ אֵדַע אֶת מוֹתִי.

הָאֲדָמָה תִּפָּתַח לִי כְּשַׁעַר,
הוֹסִיפָה הַצִּפּוֹר,
וְאַחֲרֶיהָ רַק נְעִילָה.

סיון הר שפי

עם יד על הלב

אָהַבְנוּ. בָּגַרְנוּ. גָּדַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ יֹפִי.
הֵבֵאנוּ וְהִשְׁפַּעְנוּ. זִכִּינוּ. חִלִּינוּ.
טָבַלְנוּ אֱמֶת. יָעַצְנוּ טוֹב. כָּסַפְנוּ.
לָמַדְנוּ. מָעַדְנוּ נָפַלְנוּ? – סָמַכְנוּ עָלֶיךָ.
פָּעַלְנוּ, צִפִּינוּ, קִוִּינוּ אוֹרְךָ. רָשַׁמְנוּ
שֶׁהִבְטַחְתָּ. שֶׁלְּךָ תָּמִיד,
תְּמִימֶיךָ.

תום הדני

משאלה

בִּזְהִירוּת,
אֲנִי מַעֲמִיס מִשְׁאָלָה עַל גַּבֵּי תִּקְוָה
כְּפִי שֶׁמַּעֲלִים אוֹפַנַּיִם לִקְרוֹן רַכֶּבֶת –

אוּלַי אִתָּךְ
צוֹמוֹת הַלֵּב יְבֻטְּלוּ
וְצָמְתֵי הַלֵּב יִתְעַגְּלוּ
לְכִכְּרוֹת תְּנוּעָה.

רוני סומק

לבית הכנסת של הכלא קוראים "הפקדתי שומרים"

אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, עֲצֹם אֶת
עֵינֵי הַשּׁוֹמְרִים,
תֵּן לַמִּלִּים הַגְּנוּבוֹת לְהִשָּׂרֵף עַל
גַּחֲלֵי הַשְּׂפָתַיִם,
הַמְצֵא מְחִילָה
וּבִשְׁעַת נְעִילָה עֲשֵׂה שֶׁיִּהְיוּ הַסּוֹרָגִים
רַכִּים כְּרִיסִים שֶׁהִצְמַחְתָּ עַל עֵינֵי הַנָּשִׁים,
מֵעֵבֶר לַחוֹמָה.

אחרית דבר מאת חיים באר

המשורר אבות ישורון אמר ש"הספרות העברית תערוך את התפילה". ואכן אנו מוצאים בשירה העברית משוררים ישראלים רבים שהתפילה נוכחת בכתיבתם. לעתים בצמדי מילים, בביטויים או במבנה, ולעתים במשפטים שלמים.
זה נכון במידה כזו שאפשר לומר שחטיבות שלמות בשירה העברית אי אפשר להבין בלי שמכירים את התפילה.
כך למשל שירו של עמיחי, "והיא תהילתך". הבנת השיר מחייבת את הכרת הפיוט "אשר אימתך" מתוך תפילת יום הכיפורים. וזוהי רק דוגמה אחת קטנה מבין שירים רבים מאוד.
השירה העברית מנהלת משא ומתן עם התפילה. זהו דו-שיח סמוי וגלוי בין השירה לבין סידור התפילה והריטואלים שלה. השירה העברית מנסה לשמר את התפילה ובה בעת לחדשה, להתחבר אליה ולשנות אותה, להתווכח ולהתעמת אך גם להחיות ולערוך מחדש.
ה"קדיש", ליל הסדר, תפילות השבת, "אל מלא רחמים", כל אלה ועוד נוכחים בשירה העברית. אך במקום הראשון ניצבות תפילות הימים הנוראים.
כל אנתולוגיה היא דבר מבורך. כל אנתולוגיה היא דלת לעולמות שונים. האנתולוגיה הזו חושפת את החיבור החשוב בין השירה העברית לתפילה, חיבור שלא תמיד הוא מוכר, בין אם הקורא מכיר את התפילות ולא את השירים או שהוא מכיר את השירים ולא את התפילות.
הביאורים לשירים מאפשרים לכל קורא, אף אם אינו מצוי באחד העולמות, לחוש ולהבין את עומק הקשרים בין השניים.
באנתולוגיה הזו אנו מגלים כיצד השירה העברית יוצרת חיבור בין תפילות יום הכיפורים למלחמת יום הכיפורים. כיצד הפיוט "פתח לנו שער" חוזר ומגיח מתוך שיריהם של מיטב המשוררים, וכיצד תפילת "ונתנה תוקף" זורמת בעורקיה של השירה העברית ומעניקה לה הוד קדומים. פיוטי הימים הנוראים זכו למעמד של בכורה בשירה העברית.
כעת בידיכם מפתח לשני העולמות – עולם התפילה היהודית מכאן, ועולם השירה העברית מכאן. כל אחד מהם הוא בעל עושר רב בפני עצמו, אך החיבור ביניהם מופלא ומרתק במיוחד.

הזנת תוכן:

16.9.2017

חזרה לדף הראשי "מה חדש בשירה"