העיתונות היהודית בגרמניה בתקופה הנאצית היא מקור ייחודי לתולדות היהודים בתקופה. דחיקתם של היהודים מחיי הציבור מצד אחד וההיתר שנתנו השלטונות להמשך הוצאתה לאור של עיתונות יהודית של הזרמים הפוליטיים והתרבותיים השונים ביהדות גרמניה מצד שני הביאו לפריחתה בשנים 1938-1933. העיתונות היהודית שינתה את אופייה, תפוצתה עלתה באופן דרמטי, היא החלה לפנות לקהלים מגוונים יותר (ילדים ונוער, נשים) ולהוציא לאור מגוון רחב של מוספים. נוסף על התכנים המרתקים של המאמרים שפורסמו בה ניתן למצוא בעיתונות היהודית הגרמנית שהתפרסמה בשנים אלו גם איקונוגרפיה מעוררת עניין – קריקטורות, תמונות, פרסומות ואיורים בתחומים שונים. מ"עיתונות משלימה" – מקור מידע והתייחסות משני עבור ציבור שעיקר חיי התקשורת והתרבות שלו התנהלו בזירות אחרות – הפכה העיתונות היהודית בגרמניה ל"מרחב הציבורי" המובהק ביותר של היהודים בשעתם הקשה והיוותה תשתית מרכזית לעיצוב חייהם הקהילתיים והפוליטיים.
משלהי 1938, לאחר סגירת כל העיתונים היהודיים, ועד ראשית קיץ 1943 הופיע כתב העת האחרון של יהדות גרמניה לפני השואה — ביטאון החדשות היהודי Jüdisches Nachrichtenblatt.
הנגשתם של מקורות שהופיעו בעיתונות היהודית בגרמניה הנאצית בשנים 1933–1943 והארתן של סוגיות הנוגעות לתחומי פעילותה השונים יפתחו לקורא העברי צוהר להתבוננות בלתי אמצעית בעולמם המורכב של יהודי גרמניה תחת המשטר הנאצי.

סדרת העיתונות היהודית בגרמניה הנאצית חושפת בפני הקורא העברי מחקרים המנתחים היבטים שונים המשתקפים בעיתונות זו, בליווי המקורות הרלוונטיים. בכך משלבת הסדרה בין מחקר ותיעוד.

בסדרה ראו אור עד כה שבעה פרסומים:
1. שנת 1933 כקו פרשת המים? אופייה ותפקידה של העיתונות היהודית-גרמנית לפני עליית
הנאצים לשלטון ואחריה (בעריכת מיכאל נאגל)
2. "ביטאון החדשות היהודי" – נושא דגל ההגירה היהודית מגרמניה 1941-1938 (בעריכת
רבקה אלקין)
3. הספורט היהודי בגרמניה הנאצית בראי העיתונות היהודית-גרמנית (בעריכת דניאל פרנקל)
4. הפרקטיקה הדתית של יהודי גרמניה בימי השלטון הנאצי והשתקפותה בעיתונות היהודית
הגרמנית (בעריכת יעקב בורוט)
5. העיתונות לילדים ולבני נוער יהודים בגרמניה בשנים 1938-1933: אזהרה או הרגעה? (בעריכת חנה לבנת)
6. נדפס תחת מכבש הלחצים: פרסומות של עסקים יהודים בעיתונות בגרמניה הנאצית בשנים
1942-1933 (בעריכת כריסטוף קרויצמילר)
7. הבית היהודי בגרמניה הנאצית בראי העיתונות היהודית הגרמנית, 1938-1933 (בעריכת
דורון נידרלנד)

הפרסומים בהם נתמקד הם:

1. הספורט היהודי בגרמניה הנאצית בראי העיתונות היהודית- גרמנית בעריכת דניאל פרנקל. 

תוכן העניינים
- סקירה מחקרית
- מבוא: ספורט וספורטאים יהודים בגרמניה לפני 1933
- הדרת היהודים מחיי הספורט בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון
- מדורי הספורט ומוספי הספורט של העיתונות היהודית הגרמנית
- ההתארגנות המחודשת של התאגדויות הספורט היהודיות בעיות ופתרונות
- ספורט תחרותי במציאות של הדרה
- אולימפיאדת ברלין והשלכותיה על הספורט היהודי
- השלב האחרון: הספורט היהודי אחרי קיץ 1936
- סיכום
- מן העיתונות

2. הבית היהודי בגרמניה הנאצית בראי העיתונות היהודית-גרמנית 1938-1933 בעריכת דורון נידרלנד. 

בבית היהודי בגרמניה התחוללו שינויים מרחיקי לכת בתקופת השלטון הנאצי. השינויים חלו הן באורחות החיים בתוך הבית היהודי והן ביחסי הגומלין בין בני הבית (צמצום מרחב המגורים והדיור, הרגלי תזונה ושינוי תפריט, מעבר ניהול משק הבית מהעוזרות לבעלות הבית ובנותיהן, תעסוקת האמהות והבנות, החינוך בבית, הזוגיות ויחסי הורים וילדים, דפוסי הגירה ועוד). העיתונות שיקפה אמנם את השינויים הללו אך לא הסתפקה בכך. היא סייעה ליהודים להסתגל למצב החדש באופן ניכר תוך אילתור ומציאת פתרונות יצירתיים לבעיות הקשות שהתעוררו בחיים הבית והמשפחה.
המחקר שלפנינו יעסוק בשאלה כיצד בחרה העיתונות היהודית הגרמנית להציג את חיי היומיום של יהודי גרמניה תחת השלטון הנאצי, והוא יתמקד בבית ובמשפחה. הוא יבחן כיצד הציגה העיתונות את השינויים שחלו באורחות החיים בתוך הבית וביחסי הגומלין בין כל בני הבית — גברים, נשים וילדים — לנוכח האירועים הדרמטיים שהתרחשו מחוצה לו. בחינה זו גם תשפוך אור על תפקידה של העיתונות בפיתוח כושר ההסתגלות של יהודי גרמניה לתהליכים שהתרחשו בגרמניה הנאצית ועל חלקה בהעלאת המודעות לסכנות, ולחלופין — בהרגעה.

תוכן העניינים
- סקירה מחקרית
- מבוא
- הבית, המשפחה והערכים הבורגניים
- "השיבה פנימה" לבית ולמשפחה
- צמצום מרחב המגורים והדיור
- הרגלי תזונה ושינויי תפריט
- שבתות, חגים ומועדים
- ניהול משק הבית
- החינוך בבית, זוגיות ויחסי הורים וילדים
- תעסוקת האימהות והבנות
- דפוסי הגירה של המשפחה היהודית בגרמניה: נשים לעומת גברים
- סיכום
- מן העיתונות

פרופ' גיא מירון הינו מנהל מרכז המחקר לתולדות יהודי גרמניה בשואה, המכון הבין-לאומי לחקר השואה, יד ושם.
קישור לקורות החיים

פרופ' דורון נידרלנד מכהן בתור יושב ראש המועצה האקדמית במכללה האקדמית לחינוך על שם דוד ילין בירושלים, וכיהן בתור ראש החוג להיסטוריה ומחשבת ישראל במכללה בשנים 2011-2001 . תחומי המחקר שבהם הוא עוסק הם דפוסי ההגירה של יהודי מרכז אירופה במאה העשרים; תולדות החינוך והכשרת המורים בישראל; וניתוח ביקורתי של ספרים להוראת היסטוריה. ספרו יהודי גרמניה — מהגרים או פליטים? עיון בדפוסי ההגירה בין שתי מלחמות העולם, המבוסס על עבודת הדוקטור שלו, יצא לאור בהוצאת מאגנס, תשנ"ו. פרופ' נידרלנד היה שותף בכתיבתם ובעריכתם של שמונה ספרי לימוד בהיסטוריה לחטיבה העליונה של בית הספר התיכון.

ד"ר דניאל פרנקל, חוקר עצמאי של תולדות יהודי גרמניה, שימש חוקר במכון הבין־לאומי לחקר השואה ביד ושם ובשנים 2009-1998 היה עורך מפעל פנקס הקהילות: גרמניה. פרנקל חיבר את הספר על פי תהום: המדיניות הציונית ושאלת יהודי גרמניה 1938-1933 (מאגנס, ירושלים תשנ"ד), ערך את קובץ המכתבים להיות יהודי בברלין: מכתבי הרמן זמטר 1943-1939 (יד ושם, ירושלים תשס"ח), שיצא לאור גם בגרמנית ובאנגלית, ופרסם מאמרים על תולדות יהודי גרמניה במאה העשרים.

הזנת תוכן: 15.4.2019

חזרה לדף הראשי "הוצאת יד ושם"