שבעה חיבורים על ברגן-בלזן

מאת: אבל י' הרצברג
תרגום מהולנדית: אלחנן טל
סדרת "קולות ראשונים"

היטלר מת, אחרי שהבטיח להשמיד אותי, אבל אני עודני מקשיב לשירת השחרור היושב על ענף של עץ בגינה. [...] מכל זווית אפשרית, הסיפור נשאר ראוי לתשומת לב. שבט זעיר שישב פעם על חלקת אדמה קטנה, רחוקה, על גבול המדבר, חי לו מאה אחרי מאה ללא עצמה וללא צבא, בעוד אימפריות שוקעות בזו אחר זו, אגב שקיעתה מאשימה האימפריה את השבט הקטן שוב ושוב כי הוא הגורם לכל צרותיה ומנסה להשמידו פעם אחר פעם. [...] כיצד זה קרה? האם יש כאן משהו סודי? האם כח על-טבעי שולט בהיסטוריה? אם זו התשובה, מוטב שנפסיק לחשוב ונאמר: "זהו נס". אך הנס הגדול שבכל הנסים הוא שאין נסים. האבנים תיפולנה תמיד מלמעלה למטה, לעולם לא מלמטה למעלה. [...] המשך קיומו של השבט הקטן הזה אינו נס על-אף כל הרדיפות. [...] זאת ההכרה העמוקה בצדקת קיומו ומכאן התלות שלו בגורלו. נקרא לזה "אהבת הגורל, אמור פאטי".

שבעת החיבורים הכלולים בספר אהבת הגורל נכתבו במהלך השנה הראשונה מסוף מלחמת העולם השנייה. המחבר מוסר תיאור נאמן של החיים במחנה ברגן-בלזן, הוא מיטיב לאפיין טיפוסים אנושיים מהצד הגרמני וגם מהצד היהודי, ועושה זאת אגב התייחסות לאנשים ממשיים שפגש במחנה. בתור אסיר מן המניין אבל הרצברג – שעוד לפני המלחמה נודע בתור עורך דין, עיתונאי, פובליציסט והוגה הדעות – מנתח את אופיים של אנשי הס"ס ושל הנאציזם בכלל. הוא גם סבר שמעשים דומים לאלו שבוצעו תחת השלטון הנאצי עלולים להתרחש בכל חברה. בספר אהבת הגורל הרצברג משתף את הקורא בהגותו הייחודית על אודות גורלו של העם היהודי בתקופת השואה ולאורך ההיסטוריה כולה.

ראה אור בשיתוף המרכז לחקר יהדות הולנד

אלחנן טל, מתרגם הספר. נולד באפריל 1930 באמסטרדם. בספטמבר 1943 גורש עם הוריו ושתי אחיותיו, למחנה מעבר בהולנד. בינואר 1944 נשלחה המשפחה למחנה ברגן־בלזן, כי היו להם סרטיפיקטים לפלסטינה. באפריל 1945 הועברו ברכבת דרומה, עד ששוחרו, כעבור שבועיים, על ידי הצבא הרוסי. אחת מאחיותיו נספתה במחנה ואביו נפטר ברכבת.
ביוני 1945 חזרו לאמסטרדם ובינואר 1951 עלה אלחנן ארצה.
שירת במחלקת ההנדסה של חיל האוויר ובשנת 1958 גמר תואר שני בהנדסת מכונות.
במשך 40 שנה עבד בחברות שונות בתכנון ובניהול פרויקטים לתעשייה הכימית בדרום הארץ. בשנת 1998 יצא לפנסיה וכתב, בין השאר את הספר 'הקהילה האשכנזית באמסטרדם במאה הי"ח', שיצא לאור ב'מרכז זלמן שזר'.
אלחנן טל הכיר את הסופר, אבל י' הרצברג, ואת משפחתו, שהיו מכרים של הוריו.

על סדרת "קולות ראשונים"
במסגרת הסדרה רואים אור ספרי עדות שכתבו ניצולי שואה בשנים הראשונות שלאחר המלחמה, בשעה שהחוויות שצילקו את בשרם ואת נפשם היו עדיין טריות. חדורי הכרה כי הם מתעדים את כיליון בני משפחתם, מכריהם וקהילותיהם, גוללו הניצולים את זיכרונותיהם בהתבוננות מדויקת ומנותקת מפרשנות הזמן.

הזנת תוכן: 21.3.2017

חזרה לדף הראשי "יד ושם"