דבי מורג, ילידת ברגן בלזן
שוברת שתיקה של עשרות שנים
אוצרת ראשית: רחל סוקמן. אוצרת אורחת: שגית זלוף נמיר
פתיחה: יום ה', ה-16 במרץ 2017 בשעה 19:00. נעילה: יום ו', ה-14 באפריל 2017
"שוברת שתיקה" תערוכת צילומים חדשה של דבי מורג שתיפתח בשבוע הבא כוללת עבודות המציגות חלקי שלדים, מוזלמנים מוסווים ברנטגן שברירי של כפות ידיים, המבקשות להציל את עצמן ואת הסובב אותן, קעקועי מספרים על זרועות המיתרגמים ל"מכתוב בעור" על בטנה שלה, במקום המספר המקועקע על זרועו של אביה, ריח המיתרגם לדימוי חזותי וקולות הלילה החרותים בגרונה, אך מרוחות הרפאים, מבקשת האמנית, על אותו שורש (ר.פ.א) ליצור גם מרפא-רפואה וגם הרפיה מהזוועות.
עבודותיה של דבי מורג, ילידת מחנה העקורים בברגן בלזן, עוסקות, רובן ככולן, במפגש בין החיים והמוות; בשבריריות החיים; בגוף האנושי ההולך ומתכלה; בשכבות המתקלפות, ספק-מתות, ספק-מתחדשות: הצל המעיב על שמחת החיים; הילדות שנעה בין "נורמליות" לבין היפוך תפקידים; אובססיה שהופכת את הקרביים, אך מהווה גם כוח מניע ויצירתי.
העיסוק במקום הכואב, המשיכה למקום הטראומטי והפיכתו למושך ולאסתטי באמצעות המצלמה, הם המאפשרים, את הטרנספורמציה. כך המצלמה ליוותה את מורג עשרים וארבע שעות ביממה במשך תשעה חודשים, כשבן זוגה חלה ודעך אל מול עיניי, והפכה את האסתטיקה של המוות, את הזמן השאול של הגוף האנושי המתכלה, למנוף של חיים.
הזנת תוכן: 17.3.2017
