הפעם אני שמחה לארח על ספת הגרפולוג את המשורר חיים ספטי.

המשורר חיים ספטי, כותב בכתב-יד קטן מאוד, ממלא את הדף במלואו. האותיות קטנות, זעירות, חוטיות ומתפתלות על הדף. קשה מאוד לקרוא את האותיות, אך כשמתבוננים פנימה מתגלות תנועות מהירות, מקוריות כתב מפושט וחוטי. יש יותר תנועה בכתב מאשר צורה וזה מעיד על אינטואיציה, ערנות, סקרנות יכולת שכלית גבוהה ורגישות. הכותב חשוף מאוד לסביבה, ניכר סף גירוי נמוך, זווית הכתיבה תנודית, הקו שביר, אין לו שריון לעולם, ולכן האותיות כל כך מתפתלות ללא צורה וללא הגנה.
הרווחים בין המילים הם גדולים באופן יחסי(מודדים רווח בין מילים על פי גודל האותיות, התקן הוא אחת וחצי עד שתי אותיות בין מילה למילה) ומעידים על כושר ההפ

שטה של ספטי, על נטייתו לשאלות פילוסופיות. רווחים גדולים בין המילים מאפיינים משוררים וסופרים רבים.
מדע הגרפולוגיה מפרש את התנועות הפיזיולוגיות הנוצרות בעת תהליך הכתיבה. תנועות אלו מעידות על התנהגות האדם מאחר שהן מוכתבות על ידי מרכז הכתיבה והן אינן מודעות.
כתב קטן מעיד על צמצום התנועה אולם כתב קטן נוגד את הקצב המהיר המשוחרר יותר-התנועה המהירה של הכתב.שני היבטים אלו מהווים ניגוד. ניגוד זה מבטא קונפליקט ומורכבות באפיו של ספטי, צמצום והצמדות להרגלים והתכנסות מחד ושחרור חשיבה ואסוציאציות מאידך. לכתב קטן ומפושט יש נטייה לשאול שאלות פילוסופיות, להתעמק בסוגיות קיומיות.

כאשר מתבוננים בקו ניכר כי הוא רוטט ורועד וזה מעיד על נטייה לחוסר שקט, ומתח פנימי. הכותב חווה את העולם בצורה של קונפליקטים. קשה לו לשאת עימותים, הוא חושש ממריבות. קיימות הרבה זוויות וחוטים. הכתב מאוד קטן ומעיד על התכנסות. כאשר מגדילים אותו ניתן לראות תנועה , חוטים ועולם שלם של רעיונות מקוריים, חשיבה מחוץ לקופסה, חוש ביקורת מפותח, וכושר הפשטה. הקישורים בין האותיות מעידים על רעיונות מקוריים וחשיבה רב גונית.
בספרות המקצועית מצוין שהכותב באותיות קטנות מבסס את השקפת עולמו על עקרונות וחוקי ההיגיון יותר מאשר על עובדות שבחיי היומיום.
בדרך כלל יש את ההוגה, הפשטן, הפלפלן או הקפדן. כתב-יד שהוא מהיר וקטן כאמור, מעיד על אינטרוורסיה. הכותב מכונס בעצמו יותר לתוך עצמו וחי בעולמו הפנימי.

חוקרי כתב שאלו האם הכתב הקטן , יש לו נטייה להתפעל? האם יש לו פאתוס?

וענו -פאתוס יש בכתב קטן כמו בכתב גדול אבל ההבדל; בכתב גדול הוא אפריורי התלהבות ראשונית.

בכתב קטן – אפוסטריורי ; רק עם הישג אישי כחוויית התוצאה.
באופיו הוא חסר סבלנות אך הוא כופה על עצמו משמעת בשל חוש ביקורת מפותח. .
הקו מעודן ורפה, וזה מעיד על רגישות ובררנות.
הוא מתפשר, ושואף להרמוניה מסביבו.עם זאת בפנים אישיותו הוא דעתן, ולכן משתדל להשיג את מטרותיו באמצעות מו"מ . כאשר מתבוננים בקו – נראה כי קיים שיפוד- קצה - בפתיחת הקו ובסיום הקו זה מעיד על ערנות, השתלבות, דחיפות המטרה, רגישות לביקורת, ביקורתיות, מסירות.

הקישורים בין האותיות מעידים על דחיפות המטרה,ורעיונות מקוריים ורב גוניות. ואילו האותיות המפושטות מעידות על תבונה, בהירות וענייניות.
הכותב אינטליגנטי מאוד, תיאורטיקן, בעל רעיונות רבים אך חושש לבצעם, מצפה שידחפו אותו, חושש מביקורת ופעמים רבות יש פער גדול בין חשיבתו המקורית והבלתי שגרתית והמרדנית לבין הפחד שלו לבצע וללכת קדימה.
הוא חושש להתעמת רוצה להיות בסדר עם כולם ולכן פעמים רבות נאבק בעצמו.

על פי תורת הטיפוסים של קרל יונג שייך הכותב לטיפוס אינטואיציה מופנם ורגיש. 
פונקציה משנית חדשן בתחום האינטלקטואלי, אינדיוודואליסט, זקוק לאווירה הרמונית, בעל מצפון מוסריות גבוהה.
אמנים הם הנציגים - בדרך כלל שכיח אצל, צלמים, מוסיקאים,חוקרים, סופרים ומשוררים.
בכתב קיים שילוב של רגישות מחד וביקורתיות, אדם אינדיבידואליסט אך גם חושש להתעמת וזקוק להרמוניה מסביבו.
הסקרנות האינטלקטואלית, העיסוק בשאלות קיומיות באות לידי ביטוי גם בשירתו המרתקת והפיוטית של ספטי. דוגמה לכך מתוך ספרו הנפלא – 'הזמן קורס, ניתך'.

וּמָה אָנוּ, אֶבֶן צִבְעוֹנִין זְעִירָה בִּפְסֵיפַס הַיְקוּם הַכַּבִּיר
הָעַתִּיק מִנִּי כֹּל, הַנּוֹשֵׁם לָעַד
מִיהִירוּת הַנֶּשֶׁר בִּמְעוֹפוֹ נְדַדֶּה מְצֵרִים אֶל תּוֹדַעַת מְקוֹמֵנוּ
לֹא נֵזֶר הַבְּרִיאָה לֹא תַּכְלִית הַבְּרִיאָה
לֹא חָכְמַת הָאָדָם, גְּדֻלָּתוֹ, שֶׁאֵין מָשְׁלָם
כִּי מַה נֵּדַע הַאִם יֵשׁ בַּיְקוּם מִלְּבַדֵּנוּ
וּמַה יֵּשׁ בַּיְקוּם מִלְּבַדֵּנוּ

נִהְיֶה עֲנָוִים וּצְנוּעִים כְּאֶבֶן צִבְעוֹנִין זְעִירָה
יָפָה עַד שְׁלֵמוּת אַךְ אַחַת מִנִּי אֵינְסְפוֹר אַחֲיוֹתֶיהָ
בְּצֵרוּפֵי צֵרוּפִים וְגוֹנֵי גְּוָנִים שֶׁל יִפְעָה שֶׁאֵין מָשְׁלָהּ
שֶׁל חָכְמַת הַטֶּבַע בַּבְּרִיאָה, שֶׁל גְּדֻלַּת הַטֶּבַע בַּבְּרִיאָה.

כתב היד של חיים ספטי

תגובתו של חיים ספטי

מיכל שלום רב
להלן תגובתי לניתוח כתב ידי:
בעבר קראתי ניתוחי כתבי יד רבים של אישי ספרות, שניתחה מיכל דורון, והופתעתי מרמת הניתוח, והנה, בניתוחה את כתב ידי, אני מוצא שהניתוח אכן הולם את אופיי, אישיותי ותכונותיי השונות המפורטות בניתוח. למשל, אני לא רק משורר וכותב סיפורים, אלא גם איש תיאוריה, הכותב גם מאמרים ומסות, אני אדם מופנם, אני אדם רב-גוני, דבר המתבטא הן בכך שאני מתעניין מאד בתחומים רבים, שונים ומגוונים והן בכתיבתי השירית והפרוזאית, המגוונות מאד מבחינת סגנונות, סוגות ונושאי הכתיבה, ואני נוטה "לשאול שאלות פילוסופיות ולהתעמק בסוגיות קיומיות" (כפי שניסחה זאת מיכל דורון), דבר המתבטא בכך שחלק ניכר מאד משיריי הינם שירים הגותיים, העוסקים בשאלות ובנושאים הגותיים, פילוסופיים וקיומיים (הגם שאני כותב גם שירים ליריים), וכך הלאה.
ברצוני להודות למיכל דורון על ההשקעה הרבה שהשקיעה בניתוח כתב ידי.
חיים ספטי

הזנת תוכן: 24.3.2016

חזרה לדף הראשי "על ספת הגרפולוג עם מיכל דורון"