"הבנות של שז" היא קבוצה של נשים כותבות, שנפגשה אחת לחודש במשך כשלוש שנים בסלון ביתה של המשוררת שֶז.
בקובץ שירה זה אספנו יחד תשעה שירים פרי עטנו שמתפרסמים לראשונה. בין הדפים שילבנו קולות מגוונים וסגנונות שונים של שירה, משירה פיוטית לירית ועד שירת מחאה חברתית. אמנם השירים שאספנו בקובץ מייצגים באופן חלקי את כלל השירים שכתבה כל אחת מאתנו, ובכל זאת הם מאפשרים לקורא/ת הצצה לעולמנו, לסוגיות שהעסיקו אותנו ככותבות, לתוך חדרי החדרים שלנו.
בהליכה שלנו לתוך החושך של היער היינו "ערות ביער", מושג שליווה אותנו רבות, המדבר על מלאכת הכתיבה ועל המתח ששרוי/ה בו הכותב/ת בניסיון לשמור על ערות ובהירות מחשבה ועדיין ללכת לאיבוד, לצלול לתוך תת ההכרה.
כמו שנאמר, שירה היא אמנות של מינימום מילים במקסימום רגש.
המילים תהיינה עדות לכאב ולתשוקה, לפחד ולתקווה, ולמסע הגדילה הפואטי שעברנו יחד.
-------------------------------------------
מכי חכם נאמן
תִּתְעוֹרְרִי
כְּשֶאֵין לָךְ כֶּסֶף
אַתְּ כְּלִי רֵיק
יְכוֹלִים לְקַשְׁקֵשׁ אוֹתָךְ
מִמַּעֲלֵה הַמַּדְרֵגוֹת
שֶׁל הַבִּטּוּחַ הַלְּאוּמִי.
"תֵּרְדִּי בַּמַּעֲלִית"
זוֹרֵק לָךְ הַפָּקִיד
אֲבָל אַתְּ מִתְבַּיֶּשֶׁת,
יוֹרֶדֶת בָּרֶגֶל
עַד לַמַּדְרֵגָה
הַתַּחְתּוֹנָה.
כְּשֶׁאֵין לָךְ כֶּסֶף
אַתְּ עֶמְדָּה בַּסּוּפֶּר
מְתַּקְתֶּקֶת מִסְפָּרִים שֶׁל אֲחֵרִים
מְמַלְּאָה סַלִּים וַעֲרֵמוֹת שֶׁל זָרִים.
"תָּזִיזִי כְּבָר אֶת הַתַּחַת הַשָּׁמֵן שֶׁלָּךְ"
אוֹמֵר הָאִישׁ שֶׁעוֹמֵד בַּתּוֹר
"אֵין לִי אֶת כָּל הַיּוֹם, תִּתְעוֹרְרִי"
אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה לְיָדוֹ וְצוֹחֶקֶת.
אַתְּ
מַמְשִׁיכָה עַד שֶׁתִּסְתַּיֵּם הַמִּשְׁמֶרֶת
וְחוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה בְּלִי
בְּלִי, בְּלִי
בְּלִי.
מכי חכם נאמן
אקטיביסטית חברתית למען זכויות נשים. ייסדה את עמותת רוח נשית שמסייעת לנשים נפגעות אלימות, זכתה בפרס זוסמן על מצוינות בפיתוח שירותים חברתיים. בוגרת מכון אבני, ציירת ופסלת. בוגרת סדנת כתיבה אצל המשוררת שז. הוציאה לאור את "ערה ביער", קובץ שירי משוררות. בימים אלה עורכת את ספרה הראשון לנוער, "רג'ינה או לאן כולן בורחות".
חנה קולר
*
גֶּבֶר עֵירֹם אֶצְלִי בַּמִּקְלַחַת.
כָּבֵד, טְרוּט עֵינַיִם, לֵאֶה.
אֵיבָרוֹ מוּבָס בְּחֶשְכַת הָאַסְלָה.
אַ מאַן דאַרף ניט זייַן שיין,
ער איז אַ מאַן.
גֶּבֶר לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת יָפֶה –
הוּא גֶּבֶר.
חנה קולר
מורה לספרות. בוגרת סדנאות כתיבת פרוזה ובית הספר לכתיבת דרמה.
בוגרת סדנת כתיבה בהנחיית שז. פרסמה סיפורים ב"עיתון 77" ובכתב העת "מטעם".
לימור אזולאי
חישוב ארצי
לְאַחַר חִשּׁוּב אַרְצִי
(כָּך אָמַרְתָּ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת)
מָשַכְתִּי בְּחוּטֵי כַּדּוּרִי הַפּוֹרֵחַ
וְקָרָאתִי לְךָ "בּוֹא לתוֹכִי".
בְּאִישׁוֹן רָחָב מְזֻגָּג בְּאוֹן
רָאִיתָ בִּי מַשְׂאֵת אֱלֹהַּ,
הֵשַׁבְתָּ צֶלַע –
חֲסֵרָה.
וּבַחוּץ –
שָׁאוֹן.
עַד
שֶׁ
פָּגָשְׁתִּי אֶת הַבֹּקֶר בִּתְמוּנָה
(שֶׁלֹּא רְאִיתִיהָ בַּחֲלוֹמִי) –
אַתָּה וְהַצֶּלַע שֶׁלִּי,
יְשׁוּבִים מוּל קָפֶה, הֶעָשׂוּי
מִכַּפִּית אַחֲרוֹנָה.
עַל הַשַּׁיִשׁ,
כּוֹס רֵיקָה מִתְּכוּלָה,
שְׁקוּפָה מְחַכָּה, בְּתוֹכָהּ
כַּפִּית
בּוֹדֵדָה –
אֲנִי.
לימור אזולאי
ילידת טבעון (1970), מטפלת טיפולים אנרגטיים מרחוק ועוסקת בניהול וכספים בעסק משפחתי. כותבת שירה, מחזאות וסיפורת. למדה בבית הספר לכתיבת דרמה ומחזאות.
את השיר הראשון כתבה לאחר מות אמה, בגיל שש וחצי. מאז הכתיבה היא אמצעי ביטוי ותקשורת עם העולם הפנימי והחיצוני.
סתיו אלמגור
*
בַּחֲדָשׁוֹת הֵם מְכַבְּסִים גּוּפוֹת שְׂרוּפוֹת
שֶׁל נְעָרִים עֲרָבִים בְּנֵי שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה
מְסַבְּנִים אוֹתָם בְּתוֹך הַטֵּלֶוִיזְיָה
רֵאָלִיטִי מָוֶת בְּהַיי דֵפִינִישְׁן – הַקַּו פָּתוּחַ לְהַצְבָּעוֹת.
הַחוֹתְכוֹת חוֹתְכוֹת
הַטּוֹחֲנוֹת טוֹחֲנוֹת
וַאֲנַחְנוּ בּוֹלְעִים.
מְעַרְבֵּל מִלִּים יְהוּדִיּוֹת, טְהוֹרוֹת
הֵם מֹוצְצִים אֶת הַדָּם דֶּרֶך הַמָּסָך
וְיוֹרְקִים אֶחָד לְּתּוֹך הַפֶּה שֶׁל הַשֵּׁנִי –
לָשׁוֹן נֵאֱחֶזֶת בְּלָשׁוֹן
רוֹק צִיּוֹנִי מְזַכֵּך.
לזכר מוחמד אבו ח'דיר
סתיו אלמגור
יוצרת. בוגרת החוג לאמנות והוראה בסמינר הקיבוצים. אמנית, מעצבת גרפית, פמיניסטית, טבעונית וחובבת חתולים.
צילום: אסף עזרא
הזנת תוכן: 16.8.2016