מתנה מקורית לשולחן ליל הסדר
שירה ישראלית המתכתבת עם ההגדה ועם יציאת מצרים
עורך: מרדכי דוד (מודי) כהן
הוצאת איתמר סדרה לשירה
ספר חובה ליד ועם ההגדה...
● דרך חדשה לחגוג את ליל הסדר
● דיון, שיח ושיג מסביב לשולחן החג, הישראליות במיטבה
● עכשיו מדבר עם העבר ושניהם ביחד הופכים את ערב החג למשפחתי וערכי
● סדר פסח כשירתו...
● המתנה המושלמת לערב ליל הסדר.
יציאת מצרים היא האירוע המשמעותי ביותר בהיסטוריה של עם ישראל – האירוע בו הפכנו לעם, וליל הסדר הוא אחד הערבים המשפחתיים היותר משמעותיים, אותו חוגגים דתיים וחילונים כאחד.
אסופת השירים שלפניכם מבקשת לחבר את ההגדה למציאות של היום – להווייה הישראלית. לנסות לעקוב, דרך השירים, אחרי סיפור יציאת מצרים כפי שהוא – חי ופועם, לובש ופושט צורה, בתוך החברה הישראלית המתחדשת. להפוך את סיפור יציאת מצריים שהתחולל לפני 3000 שנה לסיפור נוסף, מודרני, ישראלי, לעיתים חברתי ולעיתים אישי מאד.
יציאת מצריים הפכה למטאפורה שימושית בשירה ובשפה העברית, ומושגים רבים נוספים הקשורים בפסח קבלו משמעות חדשה. החל מביעור חמץ, דרך העבדות, החירות, המכות וקריעת ים סוף.
מאות שירים בשירה הישראלית המודרנית עוסקים ביציאת מצריים ובנושאים הנלווים לה.
אצל אברהם חלפי, למשל, קריעת ים סוף היא הניסיון לעבור את החיים בשלום. הוא שואל את עצמו כיצד ניתן לחצות את הים למרות המשברים והסערות הפוקדים את האדם.
אצל אביחי קמחי ביעור החמץ הוא הניסיון להיפטר מן המשקעים של האהבות הכוזבות.
אצל ברי סחרוף העבדות היא התמכרות לתאוות ולהנאות רגעיות. אצל שלומי חסקי הפרעונים של היום הם הזוגות הצעירים הדורשים דירה ובטוחים שהכול מגיע להם. ואצל יוסף עוזר עשר המכות הן המכות שהוא קיבל מרבו בתלמוד תורה.
לכל שיר נלווה ניתוח קצר, זווית קריאה אישית, התייחסות קצרה, כשהמטרה היא להנגיש את השירים לקהל הרחב ועם זאת לתת ביטוי לנקודה אחת, מיוחדת, המצויה בשיר, להבהיר את החיבור המיוחד של השיר להגדה, ובעיקר להעלות אפשרות לדיון משפחתי משמעותי ורלוונטי בעקבות השאלות שהשיר מעלה.
האסופה לא באה בשום אופן להחליף את ההגדה הקיימת, אלא להוסיף עליה נדבך. לאפשר לכל אוהבי השירה ומשפחותיהם להוסיף גם שיר אחד או שניים מן השירה הישראלית, לשולחן הסדר, ודרכם להרחיב ולהעשיר את סעודת החג.
האסופה מתמקדת בשירים שנכתבו בישראל בחמישים השנים האחרונות, דהיינו בשירה הישראלית המודרנית. היא מכילה 70 שירים שנבחרו מתוך מאות. משוררים ותיקים וידועים לצד משוררים צעירים: יהודה עמיחי, נתן אלתרמן, אמיר גלבוע, דן פגיס, לאה גולדברג, אריה סיון, אברהם חלפי, דוד שמעוני, מאיר ויזלטיר, אדמיאל קוסמן, טוביה ריבנר, רוני סומק, רבקה מרים, חמוטל בר-יוסף, ברי סחרוף, יענקל'ה רוטבליט, יואב איתמר, אלחנן ניר, אלי אליהו, .ועוד ועוד.
מאחורי היוזמה לאסופה זו עומד מרדכי (מודי) כהן, מורה ומדריך לספרות באיזור ירושלים, מטעם משרד החינוך. בעל תואר שני בספרות ובהיסטוריה, מעביר סדנאות לכתיבה יוצרת. כהן צירף אליו מערכת בת חמש מורות בכירות לספרות שהקדישו שעות רבות למיפוי השירים ולהחלטה מה מתאים להכלל באסופה.
"מבחר שירים המכוונים לחג הפסח וניתן לצרפם להגדה בטקס ליל הסדר. האש המסורתית בוערת בביטוי החילוני כמו בדתי, הרוח היהודית לובשת פה פנים חדשות"
נורית זרחי
"זה זמן רב חיכיתי לאנתולוגיה מסוג זה! זהו ספר שאני בטוחה שימצא את מקומו על שולחן הסדר של משפחות רבות הכמהות למימדים העמוקים והמגוונים של ההגדה"
סבינה מסג
"ספר זה הנו מפעל חשוב שנועד להעשיר את הציבור הישראלי כמו גם לאתגר אותו לחשיבות שונות ומרתקות באמצעות קריאה בשירים נבחרים של טובי המשוררים העברים. ראוי ספר זה לתפוס מקום מרכזי בביתה של כל משפחה בישראל"
צביקה ניר, יו"ר אגודת הסופרים
יואב איתמר על האנתולוגיה לפסח "הלילה הזה כולו שירה"
ניתן להשיג בהוצאת חבר לעט – יואב איתמר, 0528815814 This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.
או בחנות הספרים האינטרנטית אינדיבוק.
כמו כן ינתן לרכוש את הספר "הלילה הזה כולו שירה" בקישור כאן
מקבץ שירים מתוך "הלילה הזה כולו שירה"
הַגָּדָה / אביחי קמחי
וְהִגַּדְתְּ לִי
בַּלַּיְלָה הַהוּא
שֶׁבִּעַרְתְּ אֶת הֶחָמֵץ
מֵחַדְרֵי לִבֵּךְ
וְעָלַי פָּסַחְתְּ
בַּמֶּה לְהַתְחִיל / אלי אליהו
אוּלַי אֲנִי צָרִיךְ לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת חַיַּי,
לְהַתְחִיל, אֲבָל בַּמֶּה לְהַתְחִיל?
אוּלַי אֲסַלֵּק פַּחַד דַּק
שֶׁהִצְטַבֵּר עִם הַשָּׁנִים
וְקוּרִים שֶׁל אַשְׁמָה
שֶׁנִּטְווּ בִּדְמָמָה בַּלֵּילוֹת.
אוֹ אֲגַלְגֵּל תְּחִלָּה אֶת הַבְּדִידוּת
שֶׁכִּסְּתָה אֶצְלִי מִקִּיר לְקִיר
וַאֲנַקֶּה תַּחְתֶּיהָ,
כְּדֵי שֶׁתָּשׁוּב וְתַּבְרִיק רִצְפַּת נַפְשִׁי
כְּאִלּוּ לֹא דָּרְכוּ עָלֶיהָ
מֵעוֹלָם.
וְאוּלַי אֶדְחֶה זֹאת לְפַעַם אַחֶרֶת. אַחֲרֵי הַכֹּל,
עֲדַיִן אֶפְשָׁר לְהַלֵּךּ פֹּה, וְגַם הַחַלּוֹנוֹת,
יֵשׁ לוֹמַר, עֲדַיִן רוֹאִים דַּרְכָּם
אֶת הָעוֹלָם. וְחוּץ מִזֶּה,
הַשִּׁיר הַזֶּה.
וְתוֹכוֹ הָרָצוּף אַהֲבָה.
עַבְדוּת בְּרַאס אֶל שָׂטָן – בְּאַדְמַת סִינַי 2003 / מתי שמואלוף
לֹא כָּל הָעֲבָדִים יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם
אָמְרוּ לִי רַגְלֵי 17-16 שְׁעוֹת הָעֲבוֹדָה
שֶׁל אִיסְמָעִיל בֶּן הַ-13.
חֵרוּת / שלומי חסקי
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, שֶׁאִלְמָלֵא עָמְדָה לֹא
הָיִינוּ מְסֻבִּים פֹּה הָעֶרֶב וּמוֹנִים דַּקָּה
אַחַר דַּקָּה לִתְחִלַּת הָאֹכֶל, אֶלָּא מַמְשִׁיכִים לִבְנוֹת שִׁכּוּנֵי פִּירָמִידוֹת לְזוּגוֹת-פַּרְעוֹנִים-צְעִירִים אוֹ מִתְבַּרְבְּרִים חַסְרֵי G.P.S בְּמִדְבַּר הַהֲזָיוֹת
הָאֵינְסוֹפִי.
אֵלּוּ הַמַּכּוֹת / מואיז בן הראש
וְהָיְתָה
מַכַּת לֵדָה
מַכַּת הוֹרִים
מַכַּת מוֹרִים
וּמַכַּת דּוֹדִים
מַכַּת מִשְׁפָּחָה
מַכַּת עֲרָבִים
מַכַּת עֲלִיָּה
מַכַּת צִיּוֹנוּת
מַכַּת יְהוּדִים
מַכַּת חֹסֶר אוֹנִים
וְעַל כָּל מַכָּה שֶׁלָּקִיתִי עַל הָאֲדָמָה
לָקִיתִי חֲמִשִּׁים עַל הַיָּם
וּמָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים מֵעַל הַיָּם
עַד שֶׁבָּאָה אִשְׁתִּי
אָחֲזָה בִּי חָבְקָה בִּי
לְלַמְּדֵנִי עַל כָּל הַיֹּפִי שֶׁבָּעוֹלָם
כָּל הַיֹּפִי מֵעַל הַמַּכּוֹת.
בֹּא / בלה שור
בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה
וְאָמַרְתִּי לוֹ
שַׁלְּחֵנִי מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת
הוּא הִסְתַּכֵּל בִּי
עָנָה לִי בְּקֹשִׁי
מָה רְצוֹנְךָ מִמֶּנִּי
בְּיָדְךָ הַדָּבָר
לַעֲשׂוֹתוֹ
יוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם / חגית אקרמן
לֹא בְּיָד חֲזָקָה
וְלֹא וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
וְלֹא וּבְמוֹרָא גָּדוֹל
וְלֹא וּבְאוֹתוֹת
וְלֹא וּבְמוֹפְתִים
אֶלָּא בְּהִסּוּס, בִּצְעָדִים קְטַנִּים, בְּהוּלַת חֹשֶׁךְ
בְּרֹךְ
וּבִדְבֵקוּת
וּבְכַוָּנָה
וּבְדִיּוּק
וּבְאַהֲבָה
נוֹשֵׂאת סִימָנִים קְטַנִּים כְּמוֹ קִמְטֵי הַזְּמַן הָעוֹבֵר, וְחִלּוּפֵי עוֹנוֹת, גּוּפִי הַמִּשְׁתַּנֶּה, פְּנִינֵי גַּעְגּוּעַי.
יוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם.
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם / אברהם חלפי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד
הָיִיתִי עוֹבֵר אֶת חַיַּי.
הָיִיתִי חוֹצֶה אֶת הַיָּם
בְּרַגְלַי
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד.
וּמַה מֶּשֶׁךְ חַיַּי / יהודה עמיחי
וּמַה מֶּשֶׁךְ חַיַּי. אֲנִי כְּמוֹ אֶחָד שֶׁיָּצָא מִמִּצְרַיִם
וְיַם סוּף נִבְקַע לִשְׁנַיִם וַאֲנִי עוֹבֵר בֶּחָרָבָה
וּשְׁתֵּי חוֹמוֹת מַיִם מִיְּמִינִי וּמִשְּׂמֹאלִי.
מֵאֲחוֹרַי חֵיל פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וּלְפָנַי הַמִּדְבָּר
וְאוּלַי הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת. זֶה מֶשֶׁךְ חַיַּי.
וְהִגַּדְתָּ / רבקה מרים
וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא
אֶת הָאֵלֶם.
לֹא תַּעֲבִיר אֶת יָדְךָ בְּלִטּוּף
עַל סִבְרוֹ.
וְהוֹשַׁבְתָּ בִּנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא
עַל מִפְתַּן הַבִּקְעָה
אֲשֶׁר אֵלֶיהָ אִישׁ לֹא יָבוֹא.
וְלִמַּדְתָּ בִּנְךָ לְהוֹלִיד עוֹד יֶלֶד.
וְלִמַּדְתָּ בִּנְךָ עֵינָיו לַעֲצֹם.
וְלִמַּדְתָּ בִּנְךָ לַחֲפֹן בְּאֶגְרוֹף
עוֹד לַיְלָה עוֹבֵר
וְעוֹד יוֹם.
וְלָקַחְתָּ בִּנְךָ בְּיָדֶיךָ אֵלֶּה
בָּהֶן אֵי פַּעַם לָפַת אִמּוֹ
וּבְכוֹחַ תִּלְחַץ מִתּוֹכָן שְׁתִיקָתְךָ –
אוֹתָהּ הוּא יִמְסֹר לִבְנוֹ.
חָמֵץ / טל איפרגן
בִּקַּשְׁתִּי מִמְּךָ
מְדוּרָה.
קְרָשִׁים וּשְׁתִיקָה.
וְגַפְרוּר
לְהַצִּית אֶת הַנִּשְׁאָר לִי בַּלֵּב.
אֶל הָאֵשׁ זָרַקְתִּי
שְׁקָרִים
מִכְתָּבִים לֹא כְּשֵׁרִים
וּזְרָדִים
לְבַעֵר הֶחָמֵץ הַנּוֹתָר לִי בַּלֵּב.
כְּשֶׁאֲבַק הַשְּׂרֵפָה
הִתְפַּזֵּר
הַכֹּל הִתְבַּהֵר
וּבִקַּשְׁתִּי מִמְּךָ
הַתְחָלָה.
הַחַג הַזֶּה / יוכי פרלמן
הַחַג הַזֶּה, טִיַּלְתִּי לְסֵרוּגִין בֵּין קְנֵידְלָךְ, גֶּפִילְטֶע פִישׁ וְגַעְגּוּעַ
לְבֵין לֵיל סֵדֶר כָּשֵׁר לִמְהַדְּרִין בְּטַעַם מַטְבּוּחָה, סָאלַח שָׁבָּתִי
וְזוּג אוֹהֲבִים, מִשְּׁנֵי הַטְּעָמִים.
בַּחַג הַזֶּה הוֹשַׁבְתִּי בַּכִּסֵּא הָרֵיק אֶת נֶעֱדָרַי אֶחָד אֶחָד:
אָבִי, כְּפוּף גֵּו, שְׁחֹר שֵׂעָר וְלִטּוּף מְחַיֵּךְ בָּעֵינַיִם.
אִמִּי, עֲטוּיָה הִלָּה לְבָנָה, בּוֹחֶנֶת כָּל תְּנוּעָה וַאֲמִירָה
מְהַנְהֶנֶת הַסְכָּמָה.
בְּנִי, מְחֻיָּט לְמִשְׁעִי. מַדִּיף "קֶנְזוֹ" רֵיחָנִי וּמַשִּׁיק כּוֹסִית לְחַיִּים.
אֲפִלּוּ דּוֹדוֹת וְדוֹדִים רִחֲפוּ שָׁם לְרֶגַע בַּחֲדָרִים.
כֻּלָּם מְטִיבִים, מְלַטְּפִים, מְפַנְּקִים, מְחַבְּקִים.
וְהַחַיִּים? – הֵם אוֹכְלִים, שָׁרִים, עַלִּיזִים. פָּשׁוּט עֲסוּקִים.
אִישׁ לֹא מַבְחִין.
חוֹמֶקֶת מֵחִיּוּכִים.
לְחַיִּים, בֵּן!
מתוך הספר "בהיותי חסרה", 2005, שיצא בעשור למות בני ערן והוקדש לו.
וְהִיא שֶׁעָמְדָה / טליה גלזר
וְהִיא שֶׁעָמְדָה וְנִקְּתָה וְשָׁטְפָה וְצִחְצְחָה וְהִכְשִׁירָה וְהִגְעִילָה וְלִבְּנָה
וְנִכְוְתָה בְּעוֹרָהּ בְּסוֹדָה קָאוּסְטִית
וְהָרְסָה בְּגָדֶיהָ עִם אֶקוֹנוֹמִיקָה
וּבִשְּׁלָה וְצָלְתָה וְאָפְתָה
וְהֵכִינָה שֵׁשׁ צַלְּחוֹת סֵדֶר
וְעָרְכָה שֻׁלְחָן לִשְׁלוֹשִׁים אִישׁ
וְכִבְּסָה וְגִהֲצָה בִּגְדֵי חַג.
וְהִיא שֶׁעָמְדָה
וְהִגִּישָׁה
וּפִנְּתָה אֶת הַסְּעוּדָה
וְהִיא שֶׁעָמְדָה בִּ"שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ" לֹא הִסְפִּיקָה לָשִׁיר "הַלֵּל" וְ"חַד גַּדְיָא"
הִנִּיחָה לְרֶגַע אֶת הָרֹאשׁ
וְנִרְדְּמָה...
עֲבָדִים / ברי סחרוף
עַל נְהַר אַסְפִּירִין יָשַׁבְנוּ
בַּמְּקוֹמוֹת הַמֻּכָּרִים
לֹא שׁוֹמְעִים לֹא רוֹאִים
כְּאִלּוּ אֲנַחְנוּ אֲוִיר
עוֹד מְעַט יִגָּמֵר הַסֶּרֶט
בְּקָרוֹב הַמְּצִיאוּת
הַתְּמוּנָה מְטֻשְׁטֶשֶׁת
וְהַצְּלִיל לֹא בָּרוּר
כִּי כֻּלָּנוּ עֲבָדִים אֲפִלּוּ
שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כָּזֶה כְּאִלּוּ
פּוֹתְחִים פֶּה גָּדוֹל
וּמְחַכִּים לָעֹנֶג הַבָּא
כֻּלָּנוּ מְכוּרִים שֶׁל מִישֶׁהוּ
שֶׁמְּבַקֵּשׁ עַכְשָׁו תַּרְגִּישׁוּ
פּוֹתְחִים פֶּה גָּדוֹל
וּמְחַכִּים לַמָּנָה הַבָּאָה
חַלּוֹנוֹת רַאֲוָה יָפִים פֹּה
זֶה הַכֹּל לִמְכִירָה
גַּם אֲנַחְנוּ תְּלוּיִים
עִם פִּתְקֵי הַחְלָפָה
אָז מַה נַּעֲשֶׂה עִם הַכַּעַס הַזֶּה
מַה יִּהְיֶה עִם הַקִּנְאָה
כֻּלָּם רוֹצִים לִהְיוֹת חָפְשִׁיִּים
אֲבָל מִמָּה אֱלֹהִים מִמָּה
מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת / יענקלה רוטבליט
כָּשַׁל כּוֹחַ הַסֵּבֶל
לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת
דַּי זֶה דַּי אָמַרְתִּי
אֲנִי מֻכְרָח לָצֵאת
אֶת הָעֶבֶד שֶׁבִּי
לְהַשְׁאִיר מֵאָחוֹר
בְּמָקוֹם שֶׁאֵלָיו
לְעוֹלָם לֹא אֶחְזֹר
אֵין עוֹד מַה לְּהַגִּיד
נִגְמְרוּ הַמִּלִּים
אֵין לִי מַה לְּהַפְסִיד עוֹד
מִלְּבַד הַכְּבָלִים
שֶׁחָתְכוּ עַד זוֹב דָּם
וַעֲדַיִן אֲנִי שָׂרוּט
הַלַּיְלָה הַזֶּה אֵצֵא
מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת
וְיֵשׁ מַשֶּׁהוּ בִּי
כְּמוֹ יָרֵחַ מָלֵא שֶׁל נִיסָן
שֶׁקּוֹרֵא לִי לָקוּם
וְחוֹזֵר וְקוֹרֵא כָּל הַזְּמַן
לָצֵאת לְמַסָּע שֶׁכֻּלּוֹ סִכּוּנִים
לִקְרַאת שֶׁמֶץ סִכּוּי
לְסוֹף דִּמְיוֹנִי מְאֻשָּׁר וְהָזוּי
בֶּאֱמֶת יֵשׁ מַצָּב
שֶׁמֵּרֹאשׁ אֵיזֶה הַר
אֶרְאֶה מֵרָחוֹק
הַבְטָחָה לְמָחָר
שֶׁאוּלַי לֹא יָבוֹא אֲבָל
גַּם אִם בַּדֶּרֶךְ אָמוּת
הַלַּיְלָה הַזֶּה אֵצֵא
מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת
עַצְמָאִי / יואב איתמר
לְעִתִּים תֶּחְוֶה מַכָּה שֶׁל דָּם בְּאֶמְצַע הַגִּלּוּחַ,
תֵּאָלֵץ לִבְלֹעַ צְפַרְדֵּעִים,
אֲבָל אֶת הַמַּטּוֹת תַּשְׁאִיר בַּבַּיִת,
אֶת הַמִּדְבָּר הַנַּח לָעֲבָדִים.
לִפְעָמִים תִּצְטָרֵךְ לִקְרֹעַ אֶת הַיָּם.
יִהְיוּ יָמִים שֶׁל חֹשֶׁךְ
וְיָמִים שֶׁל גֶּשֶׁם וּבָרָד בְּדַרְכְּךָ,
אַךְ כַּאֲשֶׁר תֵּצֵא מִמִּצְרַיִם תֵּדַע
שֶׁעָשִׂיתָ זֹאת בְּעַצְמְךָ.
אָז אִם מֵאֹפֶל יִתְקַשְּׁרוּ אֵלֶיךָ
אֱמֹר שֶׁכְּבָר אָכַלְתָּ דַּי מֵעֵץ הַדַּעַת
כְּדֵי לֹא לִהְיוֹת עַבְדָּם שֶׁל אֲחֵרִים.
כָּל יוֹם תּוֹצִיא מַיִם מִן הַסֶּלַע,
אֲבָל הַיּוֹם זֶה רַק בְּדִבּוּרִים.
לְיוֹסְל בֶּרְגְנֶר, פֶּסַח תשמ"ה / דן פגיס
יוֹסְל, אֵיךְ הִתְעוֹפַפְתָּ מִכְּלוּב הַהַגָּדָה הַנּוֹשָׁנָה
עִם עַם צִפּוֹרִים עַרְמוּמִי הַנּוֹדֵד בְּתִקְוָה מְשֻׁנָּה?
הוּא לְמוּד תַּחְבּוּלוֹת הוּא מֵבִין שׁוּב צָרִיךְ לַעֲקֹר
מִמָּקוֹם לְמָקוֹם בְּתִקְוָה מְעֻקֶּמֶת מַקּוֹר
הָעֵינַיִם עוֹדָן מִתְחַזּוֹת לְחֹרִים שְׁחֹרִים
אֲבָל הֵן אֲהָבוֹת מְהַבְהֲבוֹת בַּמִּסְתָּרִים
הִנֵּה אַתֶּם יוֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב, מַסֵּכָה אַחַת מְכַסָּה עַל אַחֶרֶת
אִישׁ אִישׁ בְּיֵאוּשׁ צִפּוֹרִי מִשֶּׁלּוֹ וּבְאֵשׁ צִפּוֹרִית מְפַרְפֶּרֶת.
וּבְכֵן, אֵיךְ זֶה לִהְיוֹת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לַהֲמוֹן צִפּוֹרֵי אֲנָשִׁים
לְהוֹבִילָם בְּתוֹךְ יָם חָדָשׁ בְּעַמּוּדֵי עֲנָנִים חֲדָשִׁים?
מָה אֲנִי שׁוֹאֵל, הֲרֵי כְּבָר עָנִיתָ, כְּבָר עָשִׂיתָ אוֹתִי כְּמוֹתָם.
אִתָּם אֲנִי מִתְעוֹפֵף וְנוֹפֵל אֶל תּוֹךְ הַשָּׁמַיִם
מַהֵר כָּל כָּךְ עַד שֶׁכֻּלָּנוּ בְּלִי נִיעַ.
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר
חַיָּב אָדָם
לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם,
וּבְכָל צִפּוֹר וְצִפּוֹר
כְּאִלּוּ הִגִּיעַ.
מִדֵּי בֹּקֶר / אריה סיוון
מִדֵּי בֹּקֶר אָדָם מִתְעוֹרֵר
עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל יַם הַמָּחָר
וְשׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: לַחְצוֹת
אוֹ לֹא לַחְצוֹת
אַרְבַּע בָּנוֹת / לאה פילובסקי
אָמְרוּ: בִּזְכוּת נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת נִגְאַלְנוּ אֲבָל
שָׁתְקוּ כְּנֶגֶד אַרְבַּע בָּנוֹת
וְלֹא אָמְרוּ לַחֲכָמָה כְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח
אֶת שִׁנֵּי הַמִּרְשַׁעַת הִקְהוּ בְּלִי מִלִּים
וְאֶל הַתְּמִימָה חִיְּכוּ חִיּוּךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עִידוּד וְאֵין בּוֹ תְּשׁוּבָה
וְלֹא פָּתְחוּ לְזוֹ שֶׁאֵינָהּ יוֹדַעַת לִשְׁאֹל
וְלֹא פָּתְחוּ לְזוֹ שֶׁיּוֹדַעַת לִשְׁאֹל
וְלֹא פָּתְחוּ לִי, אֲבָל הַתּוֹרָה, הַהַגָּדָה וְהָאֵל
פָּתְחוּ לִי, פָּתְחוּ לָנוּ, פָּתְחוּ לְכֻלָּנוּ וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ
בְּנוֹת חוֹרִין.
הזנת תוכן: 23.3.2016
