מתוך אסופת יצירות ליום האשה הבינלאומי, מרץ 2015

עורכת: שושנה ויג 

93 יוצרות הצטרפו למיזם אנתולוגיה לכבוד יום האישה הבינלאומי לשנת 2015 שערכה שושנה ויג אמניות מתחומי אמנות שונים נגעו ביצירותיהן בעולמה של האישה העכשווית. יצירות על מעמדן של נשים, על יחסיהן עם סביבתן. יוצרות שמבקשות לבטל תפיסות עולם נושנות ולברוא משהו חדש.

היוצרות הן ישראליות: אמהות, בנות, אחיות וחברות שהעניקו לנו פרקים בשירה, בפרוזה, במסה ובציור.
הספר מבטא את שאיפתן של היוצרות להיות נוכחות באמצעות היצירה.
חותמן של הנשים מוצג בספר איכותי ומרשים.

בתמונה: העורכת שושנה ויג

 -------------------------

לקט שירים מתוך "זכויות יוצרות"

מזי כהן-מלמד

כשאעשה

כְּשֶׁאֶעֱשֶׂה
אֶעֱשֶׂה בְּעַצְמִי
אִישׁ לֹא יַעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי
אָקוּם אֶפֹּל
אָקוּם
אֶפְקַח עֵינַי בְּעַצְמִי
אֶת פִּי
אֶרְאֶה אוֹתִי
אֹמַר בְּעַצְמִי דְּבָרִי
לָכֶם, לִי
אַחַר אֶשְׁתֹּק לָכֶם
אֶתְכֶם אוֹתִי
אֵלֵךְ בְּעַצְמִי
לֹא אֶשְׁמַע מִכֶּם דָּבָר
אַחַר דְּבָרִי
אֵלֵךְ רָחוֹק
רָחוֹק אֵלֵךְ
לֹא אֶעֱמֹד
אֲקַבֵּץ טְרוֹם צְעָדִי
אֶל עַצְמִי
אֶמְנַע מֵעַצְמִי לְהַגִּיעַ
לִמְקוֹם חֶפְצִי
אֵלֵךְ לֹא מֻגְדָּר
לֹא מְחֻשָּׁב
לֹא אֶחְשֹׁב שֶׁאָשׁוּב
לְאֵין צַעַד
לְאֵין בְּעַצְמִי
אֵלֵךְ בְּעַצְמִי
מֵעַצְמִי אֶל עַצְמִי.

גאולה הודס-פלחן

שוררתי אודות הכד

                      לאוגי,
שׁוֹרַרְתִּי
אוֹדוֹת הַכַּד,
וְלֹא הָיָה
כַּד.
שְׂרִיטָה
הָיְתָה גַּם הָיְתָה.
כַּד קָרָאתִי לָהּ.
אַף צִפּוֹר אֵשׁ
קָרָאתִי לָהּ.
לְאַחַר שֶׁנִּשְׂרַפְתִּי
הֵגִיחָה צִפּוֹר אֵשׁ
מִתּוֹךְ הַכַּד
וְשָׁרָה אוֹדוֹתַי.
הַאֻמְנָם זֶה לֹא מִכְּבָר
הָיִיתִי?
שְׂרִיטָה בְּנַפְשָׁהּ
הָיְתָה גַּם הָיְתָה.

29.7.14

לורן מילק

יהודייה מעזה

גָּדֵר מִתְעוֹרֶרֶת בִּנְשִׁיקַת הַפְרָדָה.
שְׂפָתַיִם עֲטוּפוֹת פֶּד גָּזָה.
יְהוּדִיָּה מֵעַזָּה
אִשָּׁה חָיָה בְּתוֹךְ סוֹגְרַיִם.

מְנַעְנַעַת אַגָּן
לְקוֹל פִּצְצוֹת זַרְחָן.
מְנַגֶּבֶת חוּמוּס אֵשׁ
רוֹקֶדֶת עַל הַדָּם שֶׁל הַחַמָאס.
שְׂפָתַיִם מְנֻסּוֹת חוֹשְׂפוֹת
גּוּף בִּרְצוּעָה שֶׁצַּהַ"ל אָנַס.

יְהוּדִיָּה מֵעַזָּה
אוֹכֶלֶת מֵהַצַּד
מְלָפְפוֹן חָמוּץ בְּשׁוֹקוֹלָדָה.
יְהוּדִיָּה מֵעַזָּה
מַדִּים שֶׁל חַיָּל נוֹלָד
בְּלֵב גְּרָאד.

יֵשׁ לִי בְּעַזָּה קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה מֵעוֹפֶרֶת יְצוּקָה.
יֵשׁ לִי מָקוֹם בַּקָּהָל שֶׁצַּהַ"ל קָטַל.

טלי וייס

דובים

בְּתוֹךְ גּוּפְךָ מִתְחַבֵּא דֹּב גָּדוֹל.
בְּלֵילוֹת חַמִּים יוֹצֵא הַדֹּב מִתּוֹךְ גּוּפְךָ
וּבָא לְבַקֵּר אוֹתִי.
כְּשֶׁחוֹזֵר הַדֹּב לְתוֹךְ גּוּפְךָ
אַתָּה מִתְעוֹרֵר
כְּשֶׁמַּשֶּׁהוּ מִמֶּנִּי מִתַּחַת לְעוֹרְךָ.
הַלַּיְלָה חָלַמְתִּי שֶׁמִּתּוֹךְ גּוּפִי
יוֹצֵאת דֻּבָּה גְּדוֹלָה
וְהִיא כּוֹעֶסֶת
מַחֲרִידָה בְּשַׁאֲגַתָהּ
וְלֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר אוֹתָהּ.
וּכְשֶׁחָזְרָה עִם קָרְבָּנָהּ
יָדַעְתִּי
כִּי לֹא אֶטְעַם עוֹד מִן הַדְּבַשׁ.

סברינה דה-ריטה

אישה

אָמְנָם אֲנִי אִשָּׁה
שֶׁחָיָה בְּגַפָּהּ
אַךְ אֵין הַדָּבָר אוֹמֵר שֶׁעָלַי לְהִתְחַמֵּשׁ בְּאִישׁ שֶׁיִּשְׁמֹר עָלַי
דַּי
לְהַשְׁלִיט סֵדֶר, בְּגוּפִי
אֵינֶנִּי פֶּרַח גַּם לֹא שָׂדֶה, מַגְהֵץ אוֹ שֻׁלְחָן
בְּקֹשִׁי אִשָּׁה
לֹא שֶׂה וְלֹא כֻּתֹּנֶת פַּסִים וְלֹא מְכוֹנַת כְּתִיבָה
אַל תִּכְתְּבוּ עָלַי וְעַל תַּשְׁקוּ אוֹתִי וְאַל תְּגַהֲצוּ אוֹתִי עַל שֻׁלְחָן
אַעֲדִיף לָגוּר בָּרְחוֹב מֵאֲשֶׁר בְּבַיִת נוֹצֵץ עִם פְּרָחִים מִנֵּפְט שָׁחֹר
שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת אַחַר כָּךְ וְלָמוּת
מֵאֹשֶׁר

אביבית חזק

הצלע הכואבת

מִכָּל הַצְּלָעוֹת שֶׁבִּי
צֶלַע אַחַת צוֹלַעַת
וְהִיא הַצֶּלַע הַכּוֹאֶבֶת
שֶׁל הָאִישׁ שֶׁבִּי
אִשָּׁה בָּהּ אִישׁ
אִישׁ בָּא בְּאִשָּׁה
וְאִם אֶעֱקֹר אִישׁ
אֱלֹהִים יִשָּׁאֵר
גַּלְמוּד

אסתר דגן-קניאל

פרי אהבה אסורה

בַּמִּלְחָמָה הָאַחֲרוֹנָה
הַמּוּזָה בִּיְּצָה בְּתוֹכִי
הָרִיתִי מִבְּלִי שֶׁיָּדַעְתִּי
כְּשֶׁתָּמָה הַמִּלְחָמָה דַּעְתִּי הִתְעַגְּלָה
עַד בָּאוּ צִירִים - בִּקְּשׁוּ לְהִתְפּוֹצֵץ
כָּרַעְתִּי לָלֶדֶת וְקָרַעְתִּי קְרִיעָה
עַל פְּרִי אַהֲבָה אֲסוּרָה
עַד שֶׁהִשְׁתַּחְרְרָה יְצִירָה
זַכָּה וּטְהוֹרָה - עֶצֶם מֵעַצְמִי
עָרַכְתִּי הַבְדָּלָה בֵּין מִלְחָמָה לְחַיִּים
בֵּין צִירִים לִיצִירָה
הֶעֱנַקְתִּי לָהּ אֶת שְׁמִי – אֶת חֲסוּתִי.
עַכְשָׁו הִיא מִתְגַּלְגֶּלֶת – מְבִיאָה הַבְּשׂוֹרָה
מְשֻׁחְרֶרֶת מִּדֵּעוֹת קְדוּמוֹת
עֲנוּגָה וְאֵיתָנָה כְּמוֹ צוּק אֵיתָן.

סיגל מגן

עכשיו

כְּבָר הָיִיתִי פִּילָה
וְהָיִיתִי דֻּבָּה
וְהָיִיתִי פָּרָה.

עַכְשָׁו אֲנִי נְמֵרָה.
מָה רַע?

רחל מיפו

שמרי הרעלה עלייך

                             לחברתי פטימה
חֲבֶרְתִּי פָטִימָה,
הַאִם הֵיטַבְתְּ כְּסוּתֵךְ עָלַיִךְ,
וְהָרְעָלָה
הַמַּרְעִילָה מְכַסָּה כְּבָר פָּנַיִךְ?
כַּסִּי, כַּסִּי הֵיטֵב
גּוּפֵךְ, עוֹרֵךְ הַמְּלַבֵּב,
לְבַל תֻּצַּת הָאֵשׁ
אֵי שָׁם בְּאֵזוֹר זְמָמָם
וְתוּסַת
נְחִישׁוּתָם,
הוֹי אֵיזוֹ אֵשׁ מִסָּבִיב
וְאֶת הָרְעָלָה לֹא הִצִּיתָה
חֲבָל

יעל זילבר-כהן

גילוי

אֵיךְ לֹא הִבְחַנְתִּי בְּכָךְ
שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁן סוֹרֶרֶת
בַּלֶּסֶת הַתַּחְתּוֹנָה.
אֵיךְ לוֹמַר,
בְּנִגּוּד לִכְלָלֵי הַטֶּקֶס,
חוֹרֶגֶת מִשּׁוּרַת הַחַיָּלוֹת
הַנִּצָּבוֹת בַּחֲזִית אַחַת.
אֲפִלּוּ אִם תָּעִירוּ אוֹתִי בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה
אוּכַל לְדַקְלֵם בְּעַל פֶּה אֶת אַפּוֹ,
מִצְחוֹ, קָרַחְתּוֹ וְהַדֶּשֶׁא סָבִיב לָהּ.
אֶת שְׂפָתָיו, אֶת הָעוֹר הַמְּחֻסְפָּס שֶׁל פְּנִים כַּף יָדוֹ
וְעִגּוּלֵי הַשֶּׁמֶשׁ עַל גַּבָּהּ.
אֶת עוֹר פָּנָיו הַצּוֹנֵחַ
אֶת עֵינָיו הַתְּכֻלּוֹת בַּאֲפִיקֵיהֶן הַצָּרִים.
מִי אֲנִי בִּכְלָל, שֶׁלֹּא אַשְׁלִים עִם זִקְנָה.
אֲבָל פִּתְאוֹם, הַיּוֹם, הַשֵּׁן הַזֹּאת...
הָיִיתִי רוֹצָה
שֶׁתְּיַשֵּׁר קַו עִם כָּל הַשְּׁאָר
אוֹ שֶׁתֵּעָקֵר מִשֹּׁרֶשׁ.
אוּלַי זוֹ הַשֵּׁן שֶׁנָּשְׁכָה אוֹתִי
בִּזְמַן שֶׁנִּלְכַּדְתִּי
וְלֹא כָּאַב לִי אָז
כִּי הָיִיתִי מְגֻלְגֶּלֶת בִּדְבַשׁ.

רוני פינקרפלד

עשרים שנה אחורה

בַּיּוֹם שֶׁהִתְחַלְנוּ לֶאֱהֹב
גֵּרַדְנוּ עֲקִיצוֹת, לְיָמִים הָפְכוּ צַלָּקוֹת
זוֹכֶרֶת, כָּתַבְתָּ עַל פֶּתֶק צָהֹב:
הַדָּם שֶׁלָּנוּ מִתְעַרְבֵּב עַל הַקִּירוֹת.

ליאת שורק-רשף

כיפה אדומה

אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת שׁוּב זָרָה
בְּעִיר שֶׁל זָרִים
אֲנִי רוֹצָה לִנְעֹל שׁוּב
נַעֲלֵי ד"ר מַרְטִין אֲדֻמּוֹת
לַחֲבֹשׁ כִּפָּה אֲדֻמָּה
וְלָצֵאת אֶל הַיַּעַר
לַמְרוֹת הָאַזְהָרוֹת וְחֵרֶף
אֲנִי מִשְׁתּוֹקֶקֶת לִפְגֹּשׁ
אֶת כָּל הַזְּאֵבִים הָרְעֵבִים
הַמְשַׁחֲרִים לַטֶּרֶף
אֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת שׁוּב מוּזָרָה
פָּחוֹת מֻכָּרָה,
יוֹתֵר יְקָרָה
לֹא מְוַתֶּרֶת עָלַי
לֹא מֻתֶּרֶת לְךָ

הזנת תוכן: 30.3.2015

חזרה לדף הראשי "מה חדש בשירה"