אסופת סיפורים ראשונה במסגרת פרויקט "תן לספרות"
בנושא אימה ומסתורין

מאת מגוון כותבים
עורכות: תמי לבנת מלכה ונועה לקס

בימים אלה רואה אור במסגרת פרויקט "תן לספרות" אסופת סיפורים קצרים בנושא אימה ומסתורין – "פולנטה ורעל".
אמנות הסיפור הקצר היא קרקע פורייה לטקסטים מפתיעים. מתוך אהבה גדולה לאמנות הזאת החליטו נועה לקס, ילידת רמת השרון, ותמי לבנת מלכה, ילידת אשדוד, ליזום פרויקט דיגיטלי חדש בשם "תן", שייתן במה למגוון רחב של טקסטים ספרותיים קצרים, השונים מהמיינסטרים של ספרות המקור בארץ. הבחירה בפורמט הדיגיטלי נובעת מאמונה שלמה במדיום הזה, שכבר מוביל לפריחה מחודשת בסוגת הסיפור הקצר.

הספר הראשון שרואה אור במסגרת הפרויקט הוא "פולנטה ורעל", אסופת סיפורי מסתורין ואימה – ז'אנר שהוזנח בספרות המקורית, אף על פי שיש בו עומק רגשי ותחכום ספרותי.

"אנו מאמינות שהסיפורים ב"פולנטה ורעל" מבליטים עד כמה הכתיבה תמי לבנת
בז'אנר האימה והמסתורין מתוחכמת, מסעירה ומרגשת", אומרות עורכות האסופה.
"הרי אימה אינה רק סיפורי שדים ומפלצות, מרדף משטרתי או תעלומה בלשית. לדעתנו, המסתורין האמתי גלום דווקא במה שמוכר וידוע. המתח נמצא מתחת לפני השטח של השגרה הסטטית, והאימה מבליחה במקומות שאנו תופסים כבטוחים ובלתי מאיימים. כוחם של הסיפורים טמון גם במה שלא נמסר בהם. החוסר, ההיעדר והבלתי גלוי תופסים נפח משמעותי ומובילים את התחושות המטרידות המניעות את העלילה". התוצאה, לדבריהן, היא סיפורים קצרים שאינם נותנים מנוח, בזמן הקריאה ואחריה.

בספר עשרה סיפורים של כותבים בעלי קולות מגוונים, נועה לקס
אשר פרסמו בבמות שונות: כרמית גלבוע מהרצליה, נועה לקס מרמת השרון, רון דהן מפרדסיה, ליאור קסוס מתל אביב, רסל דיקשטיין ממושב ערוגות, אלון אשתר מחדרה, טלי עוקבי מגרמניה, עילית שייר מארצות הברית, תמי לבנת מלכה מתל אביב ומעין סולמי מתל אביב.

העורכות הן תמי לבנת מלכה, סופרת, עורכת ולקטורית בכנרת זמורה ביתן, ונועה לקס, שסיפוריה ושיריה הופיעו על במות שונות ובירחוני ספרות, עורכת תוכן שיווקי ומקדמת ברשתות חברתיות בתחום התרבות והספרות.

-------------------------------

מתוך הסיפור "פולנטה ורעל"טלי עוקבי

מאת טלי עוקבי

מיקי אחי היקר,

לא אהיה פה לתקופה. אני טסה לשוויץ לשלושה חודשים, כדי לעבוד בשקט על הספר. גם מהפייסבוק יצאתי, כך שלא נוכל יותר להתכתב בלילות. פייסבוק עשה אותי מטומטמת: להידבק לחייהם של כל כך הרבה אנשים.
ואני צריכה לשמור על האינטליגנציה שלי, כי אין לי ממנה הרבה, כפי שאתה כבר יודע.
לא הצלחתי להפסיק לראות בפרופילים בפייסבוק בני-אדם, וזה גרם לכל הקשיים.
תחשוב, לנסות לאהוב כל יום אלף אנשים שאתה אפילו לא מכיר.
זה לקח ממני הרבה כוחות. לא הצלחתי. כמו שגם אותך לא הצלחתי לאהוב בצורה בריאה.
החבר המוזר הזה שלך היה פה אתמול, שכחתי את שמו... משהו עם ח' וכ' סופית, אני חושבת. בכל מקרה, הוא נראה מסומם לגמרי, עיניים אדומות, נפוחות. הוא החזיר את מגפי העור שלך, האיטלקיות, והביא איזה ספר, אמר שזה חשוב מאוד.
"הפילוסופיה של המרות" או משהו כזה. מלמל. בקושי הצליח להוציא את המילים מהפה. שמחתי שסירב להישאר לקפה. מקווה שתצליח למצוא חברים נורמליים בעתיד.
אני צריכה לצאת מפה, כיוון שאני עובדת על הספר "פולנטה ורעל" – שם זמני כמובן. מצאתי סוף סוף מוציא לאור שמסכים. הפעלתי קצת קשרים, אבל כולם עושים ככה, זה לא חריג או משהו. לא נכנסתי עם אף אחד למיטה, לא הייתי מתנגדת אם היה צריך, בגילי כבר לא עושים עניין מדברים כאלה.

אל תשכח להשקות את העציצים ולשטוף ידיים אחרי. כולם רעילים! תמיד זה ככה, גם במציאות – הרעילים הם הכי יפים. אני מקווה שניפגש כשאחזור. יש לך מספיק כסף? אשאיר לך כמה גרושים על השולחן והמקרר מלא, תאכל הכול. הפסקתי לעשן, אחרי שליקקתי את השאריות מהרצפה עם הלשון, הפסקתי – כך שאין כלום בבית. חוץ מזה, לדעתי, כל ההתמוטטות קרתה בגלל זה. מאז שהפסקתי אני מצליחה לישון רצוף בלילות.
אל תכניס את המסומם, היה לו ריח לא טוב ואתה יודע איך אני עם אלרגיות וכל השטויות.
תתעלם מהחתול, הוא בתקופה לא טובה מאז "פולנטה ורעל". פשוט תן לו מים, אוכל וזהו. אל תנסה ליצור אתו קשר או משהו, נראה לי שהוא סכיזופרני. הידיים שלי הרוסות מהשריטות, אני מתחילה לפחד ממנו.
עכשיו נזכרתי, לחבר המוזר שלך קוראים חנוך. יש לו אותו המבט כמו לחתול, זה מה שהבהיל אותי, לא הריח.

תודה רבה, וזמן נעים.
אכתוב משם.
חיבוק, יעלה.

הזנת תוכן: 27.9.2016

חזרה לדף הראשי "מה חדש בספרות"