סתיו שנלכד - מתוך האלבום "ילד גדל"
סתיו שנלכד בין ילדות אבודה
לחבלי הפרידה
סתיו שמת כדי שתהיה לחורף לידה
סתיו שרוצה לנער השמיכה
להעיר השמחה
שתבוא כשהוא יעלם בשיכחה
מי זה צוחק בי בלב כשלא ראיתי
שלום, איפה הייתי כשהיה לי סתיו
מי זה בוכה בי בנפש לא קפאתי
ואולי בכלל כתבתי שיר אהבה ראשון אליו.
סתיו שנלכד בין שיתוף להגנות
עצבויות ראשונות
סתיו שמבקש מהחורף אמונות
מי זה צוחק בי בלב כשלא ראיתי
שלום, איפה הייתי כשהיה לי סתיו
מי זה בוכה בי בנפש לא קפאתי
ואולי בכלל כתבתי שיר אהבה ראשון אליו.
==========
נדב ויקינסקי, מוזיקאי רב תחומי,
בעל תואר בקומפוזיציה וניצוח. הוא עוסק במוזיקה בתחום הרוק, כתיבה לתיאטרון והלחנה הקלאסית.
ויקינסקי שימש במשך 6 שנים כמנהל המוזיקלי של הסטודיו למשחק ע"ש ניסן נתיב בירושלים, כיום משמש מורה באקדמיה למוזיקה בירושלים.
ויקינסקי הלחין וניהל מוזיקלית עשרות הצגות, ביניהן "צינורות" ע"פ אתגר קרת בתיאטרון החאן, "פטר והזאב" של אורנה פורת (הצגה עליה זכה בפרסים בארץ ובחו"ל), "מלח מים" זוכת פסטיבל עכו 2011 ועוד.
כמו כן יצר עיבודים סימפוניים עבור אביתר בנאי, ברי סחרוף ואחרים, וכתב יצירות קלאסיות להרכבים שונים.
במסגרת יצירתו הנעה על התפר שבין המוזיקה הקלאסית למוזיקה הקלה, הוא הלחין מחזורי שירים למילותיהם של משוררים - היצירה "שירי פונדק" לטקסטים של אלתרמן, היצירה "מחולות ריקים" לטקסטים של חזי לסקלי, ועוד.
בשנת 2013 יצא אלבום הבכורה שלו כזמר וכמלחין
"נדב ויקינסקי - ילד גדל"
מפיק מוזיקלי: יהוא ירון.
האלבום , המשלב שירים אישיים לצד שירי משוררים, זכה לשבחים מפי שדרנים ומבקרים (רוני ורטהיימר, טל השילוני, יוסי כסיף, יוסי חרסונסקי, עמוס אורן ואחרים).
הסינגל "נסיעה קצרה" הוא אחד מהשירים המושמעים ביותר ב-88 fm לשנת תשע"ג.
האסופי - נתן אלתרמן , מתוך היצירה "שירי פונדק"
הלחנה ועיבוד: נדב ויקינסקי
הניחתני אמי לרגלי הגדר,
קמוט פנים ושוקט. על גב.
ואביט בה מלמטה, כמו מן הבאר,
עד נוסה כהנס מן הקרב.
ואביט בה מלמטה, כמו מן הבאר,
וירח עלינו הורם כמו נר.
אך בטרם השחר האיר, אותו ליל,
קמתי אט כי הגיעה העת
ואשוב בית אמי ככדור מתגלגל
החוזר אל רגלי הבועט.
ואשוב בית אמי ככדור מתגלגל
ואחבוק צווארה בידיים של צל.
מעלי צווארה, לעיני כל יכול,
היא קרעתני כמו עלוקה,
אך שב לילה ושבתי אליה כתמול,
ותהיה לנו זאת לחוקה:
בשוב לילה ושבתי אליה כתמול
והיא לילה כורעת לגמול ולעול.
ודלתות חלומה לי פתוחות לרווחה
ואין איש בחלום מלבדי.
כי נותרה אהבת נפשותינו דרוכה,
כמו קשת, מיום היוולדי.
ועל כן עד אחרית לא הסיר אותי אל
מעל לב הורתי הצועק
ואני - שנותקתי מבלי הגמל -
לא נגמלתי ולא אנתק.
ואני שנותקתי מבלי הגמל
נכנס אל ביתה והשער נועל.
היא זקנה בכלאי ותדל ותקטן
ופניה קומטו כפני.
אז ידי הקטנות הלבישוה לבן
כמו אם את הילד החי.
אז ידי הקטנות הלבישוה לבן,
ואשא אותה בלי להגיד לה לאן.
ואניח אותה לרגלי הגדר
צופייה ושוקטת, על גב.
ותביט בי שוחקת, כמו מן הבאר,
ונדע כי סיימנו הקרב.
ותביט בי שוחקת כמו מן הבאר,
וירח עלינו הורם כמו נר.
ציפור המכנסיים - חנוך לוין
בהלחנתו ועיבודו של נדב ויקינסקי
פעם בעודני ילד, גיליתי במכנסי כפתור,
כאשר פתחתי אותו, ראיתי תחתיו ציפור.
ציפור קטנה ורטובת מקור.
"ילד", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הגדול"
אחר כך נעשיתי נער, וליטפתי בלילות את הציפור.
היא פרשה כנף כל הלילה, רוטטת מכוח עצור.
כל תקוותי תליתי בציפור.
"נער", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הגדול"
ציפור מכנסי השבת שלי,
ציפור תחתוני המתוחים.
זמיר מנגינת הלילות שלי,
דרור חלומותי הנשכחים.
בא היום, נעשיתי גבר, ויצאתי בלילות עם הציפור,
והייתי מוצא לה טרף, פה חור וגם שם איזה חור,
והיא ניקרה ללא כל מעצור.
"גבר", היא אמרה לי, "אני אביא לך את האושר הגדול"
השנים חלפו, הזדקנתי, נעשתה קצת עייפה, הציפור.
פה ושם היה כבר צורך להושיט לה יד ולעזור.
ולפעמים היא נמנמה בחור.
"חבר", היא אמרה לי, "תעיר אותי כשיבוא האושר הגדול"
ציפור מכנסי השבת שלי,
ציפור תחתוני המתוחים.
זמיר מנגינת הלילות שלי,
דרור חלומותי הנשכחים.
עכשיו הכל עבר, ובמכנסי עוד רועדת ציפור.
ציפור קטנה מצומקת, כל הלילה רועדת מקור.
ועוד טיפה תלויה בקצה מקור.
"סבא", היא לוחשת לי, "טעיתי, אתה יכול לסגור את הכפתור"
