מאת יואב איתמר
נילי דגן ממליצה על ספר שיריו החדש של יואב איתמר "חיכוך בעור", הוצאת 'עיתון 77', 2020. עורכת: ורד זינגר
חֲבִיתָה וְגֶרֶב
גֶּבֶר חַי עִם אִשָּׁה חֳדָשִׁים וְשָׁנִים.
הֵם מִתְרַגְּלִים לַמִּשְׁפָּטִים
הַקְּבוּעִים, לַסַּכִּין וְלַחֶרֶב,
לַמַּאֲכָלִים הַקְּבוּעִים,
לְשִׁגְרַת הַבִּלּוּי,
וּבְלִבָּם מְפַעֶמֶת תִּקְוָה
לְעָתִיד טוֹב וְסָמוּי.
מִי יָדַע שֶׁנִּשּׂוּאִים
הֵם מִכְנָסַיִם מְגֹהָצִים
וַחֲבִיתָה וְגֶרֶב?
מִי חָשַׁב לִפְנֵי עָשׂוֹר
שֶׁמִּדֵּי אַחַר צָהֳרַיִם אֶתְקַשֵּׁר
לִשְׁאֹל מָה נֹאכַל הָעֶרֶב?
אַל־חָזוֹר
בְּמֶרְחַק שִׁבְעִים שְׁנוֹת קֹר
יֵשׁ עוֹד עוֹלָם, כַּדּוּר אַחֵר
אֲנִי טָס אֵלָיו עַכְשָׁו
בְּטִיסַת אַל־חָזוֹר.
הוּא מִסְתּוֹבֵב מַהֵר
חָזָק, בְּלִי לַחְדֹּל
וְאֵין שָׁם מַיִם חַיִּים
יֵשׁ רַק אֶתְמוֹל.
מַפְתְּחוֹת
אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת
הַשִּׂמְחָה כְּמוֹ הָיְתָה
צְרוֹר מַפְתְּחוֹת
אָבוּד.
הִיא אֵינֶנָּה בְּחַדְרֵי
הַלֵּב וְלֹא
עַל מִפְתַּן
דַּלתְּךְֵ.
אֲנִי מְחַפֵּשׂ אֶת צְרוֹר
הַמַּפְתְּחוֹת
כְּמוֹ שֶׁמְּחַפְּשִׂים אֶת
השִַּׂמחְהָ.
בִּמְגֵרַת הַלֶּחֶם,
בְּאוֹר הַמְּקָרֵר,
בַּתִּיק שֶׁלָּךְ,
וּבַסְּלִיחָה.
אֲנִי אוֹחֵז אֶת הַמַּנְעוּל בְּיָד רוֹעֶדֶת
אַתְּ הַמַּפְתֵּחַ לְלִבִּי,
מָתַי תָּבוֹאִי לִפְרֹץ אֶת הַדֶּלֶת
שֶׁמֵּאֲחוֹרֶיהָ – אֲנִי.
טעַַם
הַחַיִּים מְאַבְּדִים אֶת טַעֲמָם
לְלֹא סֻכָּר
לְלֹא גְּלוּטֶן
לְלֹא קָפֶה.
צָרִיךְ לִשְׁאֹף אֶל הַטִּבְעִי
אֶל הַצָּלוּל
אֶל הַטָּהוֹר
אֶל הַיָּפֶה.
אַךְ בֵּין הַשְּׁאִיפָה
וְדֶרֶךְ כָּל הַזַּעַם
צָרִיךְ גַּם אֵיזוֹ נְשִׁיפָה, הִתְרַפְּקוּת עַל פַּעַם
כְּשֶׁלַּחַיִּים הָיָה עוֹד טַעַם.
קַוִּים מַקְבִּילִים
אַתְּ וַאֲנִי קַוִּים מַקְבִּילִים
שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִפָּגְשׁוּ.
פַּעַם חָלַקְנוּ אֵיזוֹ צֶלַע,
מִלָּה בְּקֶרֶן זָוִית,
הַיּוֹם מִישׁוֹר שָׁלֵם מַפְרִיד בֵּינֵינוּ.
נִדְמֶה שֶׁרַק גַּנָּבֵי הַמַּתֶּכֶת
יַתִּיכוּ אוֹתָנוּ לְגוּשׁ אֶחָד.
יואב איתמר יליד 1980, כותב, עורך, מתרגם, מבקר ומורה לכתיבה. נולד בחיפה, גדל במיתר, תושב באר שבע
יואב איתמר באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, האתר של נילי דגן
על הספר
"יִגְוַע כָּל בָּשָׂר יָחַד וְאָדָם, עַל עָפָר יָשׁוּב" נאמר בספר איוב (לד, טו). לאחר שבשר האדם יירקב בדרך כל בשר – אטית וחסרת פשרות – תתרחש ההתחדשות.
ב"חיכוך בעור" מחולקים השירים, שנאספו במהלך השנים האחרונות בטרם נולד בנו של המשורר, לשלושה שערים שנגזרו מהפסוק הזה, כמעין אינטרפרטציה אישית, נוקבת ומכמירת לב. "יגווע כל בשר" הוא השער האוגד את השירים הארס-פואטיים, והם ששימשו כעור בימים שהדובר התהלך בעולם נטול עור, חשוף ומדמם.
בשער "יחד" מתועדת הנשיאה הזוגית בנטל החיכוך ובתהליך הגוויעה, ובשער האחרון, "והאדם על עפר ישוב", מתואר מגע הדובר עם העולם המתוקן לכאורה.
עולמו של המשורר אכן מזכיר לא מעט את עולמו של איוב – שניהם מאמינים, כל אחד בדרכו. אך בעוד שאיוב איבד את יקיריו, איבד המשורר שלפנינו את חלומותיו הנאיביים, אלו שנרקמו כשעדיין היה לו עור. בימים שבהם היה האור שונה בתכלית.
ורד זינגר
שירים חשופים מאוד, פגיעים, אך בד בבד מביעים את העוצמה של הזוגיות בבניית תא מחוסם של ביטחון והגנה. החיכוך בעור בנוסח איוב חובר אל מוטיבים מספר קהלת וממדרש קהלת ואל גיבורי המיתולוגיה היוונית ובמיוחד אל דמותו של נרקיסוס, בן דמותו של המשורר האל-זמני.
ד"ר ורד טוהר
מצאתי בספרך "חיכוך בעור" הרבה כאב והרבה כנות. הרגשותיך העמוקות ביותר תורגמו לשירים מקורים ומרגשים, כמה מהם ממש מטלטלים. תהיות עמוקות, צער היחיד והעולם הותכו לשירים נקיים ומזוקקים דווקא בגלל האיפוק ואי-הזעקה.
פרופ' אמוץ דפני
הזנת תוכן: 12.9.2020