נילי דגן

          לליה שלי

שְׁלִישִׁיַּת נַעֲרֵי מֵיתָר קוֹרַעַת אֶת הָרוּחַ
בְּצַ'רְדַּשׁ שֶׁכֻּלּוֹ גַּעְגּוּעַ לְיָמִים מְאֻשָּׁרִים יוֹתֵר
תְּמוּנָתְךְ הַיָּפָה מַמְשִׁיכָה לְחַיֵּךְ בַּנַּיָּד,
וַאֲנִי מִשְׁתַּדֶּלֶת לִשְׂמֹחַ
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי עֲצוּבָה.
כְּמוֹ שִׁיר הַבָּא וְהוֹלֵךְ
כְּמוֹ הַוֶּרֶד הַמֵּנֵץ בִּשְׂעָרֵךְ.

פורסם בבטאון שירה, גליון 100, עמ' 54

מתוך 'עד שאלמד לעוף', בסדרה 'כתוב' בעריכת אמיר אור, פרדס הוצאה לאור, 2018

הזנת תוכן: 13.11.2015

חזרה לדף הראשי "שירים חדשים"