שירה: "ככל שהתרחקנו דאגנו יותר"
"איך זה שדגלים ירוקים נחפזים גם כאן ברוח, איך זה שגם כאן שועט המון בקריאות קצובות אללה אכבר". שירה מאת נילי דגן
פורסם ב- Ynet, ב-7 באפריל 2015
חָשַׁבְתִּי שֶׁבְּעָיוֹת פּוֹתְרִים תּוֹךְ כְּדֵי הַפְלָגָה
אֲבָל כְּכָל שֶׁהִתְרַחַקְנוּ דָּאַגְנוּ יוֹתֵר
אֵיךְ זֶה שֶׁדְּגָלִים יְרֻקִּים נֶחְפָּזִים גַּם כָּאן בָּרוּחַ
אֵיךְ זֶה שֶׁגַּם כָּאן שׁוֹעֵט הָמוֹן בִּקְרִיאוֹת קְצוּבוֹת
אַלְלָה אַכְּבַּר!
נַעֲרֵי הַסִּפּוּן מְהַדְּקִים חֲבָלִים
אוֹר הַיּוֹם הוֹלֵךְ וּמְאַבֵּד מֵחִיּוּתוֹ
קָשֶׁה לִרְאוֹת מַה מִּתְרַחֵשׁ מֵעֵבֶר -
אַל תִּפְחֲדִי. שׁוּטִי לְתוֹךְ הָאֹפֶל
וְשִׁירִי כָּל הַזְּמַן
*
מֵי הַנָּהָר שׁוֹטְפִים שׁוֹצְפִים מִתְנַגְּחִים כִּשְׁוָרִים פְּצוּעִים,
מִתּוֹךְ בִּצּוֹת הַמֶּלַח הַמֵּתוֹת בּוֹקְעוֹת צִפּוֹרֵי אֵשׁ
מְנַקְּבוֹת בְּמַקּוֹרָן הַמְּאֻנְקָל אֶת פַּחַד הַחֲשֵׁכָה
יַנְשׁוּף הָעֵץ יוֹרֶה בִּי מַבָּט מְהַבְהֵב
רֹאשׁוֹ חָג בָּרוּחַ
גַּם אִם נַחְמֹק מֵהַלַּיְלָה הַזֶּה
לַיְלָה אַחֵר יִמְצָא אוֹתָנוּ.
*
פִּסְלֵי הָאֶבֶן מִתְעוֹרְרִים לְחַיִּים
אִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָתַי נוֹצְרוּ
מִישֶׁהוּ הֵטִיל עֲלֵיהֶם פַּחַד מָוֶת לִקְפֹּא בִּכְסוּת הַחֲשֵׁכָה.
הַזְּמַן מִתְפַּתֵּל כְּנָהָר בֵּין כְּרָמִים וּשְׂדוֹת אֹרֶז
עֲצֵי זַיִת מַאֲצִילִים עָלָיו בִּכְסִיפַת עֲלֵיהֶם
עַרְבֵי נַחַל מַתִּירִים רַחַשׁ לְשׁוֹנָם
לְאָן מַמְשִׁיכִים?
*
עֲיָרוֹת, כְּפָרִים, שָׂדוֹת, נוֹפִים
הַחַיִּים כְּבָר לֹא נִרְאִים מְלֵאֵי אֶפְשָׁרֻיּוֹת
כְּשֶׁיֵּשׁ לְךָ מַה לְּאַבֵּד.
שירים מתוך מחזור השירים "רוחות מיסטרל" מאת נילי דגן. השירים שנכתבו בדרום צרפת, על רקע חדשות קודרות ממבצע "צוק איתן" מצד אחד, והפגנות מקומיות מאיימות מצד שני.
לפרסום המקורי באתר Ynet, במדור "ספרים"
