נילי דגן
מחזור שירים
וְשׁוּב, טִּעוּנִים שְׁנוּיִים בְּמַחֲלֹקֶת
נִצָּבִים בֵּינֵינוּ כְּחוֹמָה בִּלְתִּי נִרְאֵית.
אָנוּ שְׁכוּבִים בַּמִּטָּה,
בַּצֹּהַר הֶהָרִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים
בְּסֵדֶר מֻפְלָא מִתְנוֹדְדִים מַעְלָה מַטָּה
נוֹפְלִים אֶל הַזָּוִית הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר
לַמַּצְלֵמָה.
עוֹלָמוֹת אֲחֵרִים, אֲמִתִּיִּים.
לוּ רַק אֶפְשָׁר הָיָה לַחְזֹר.
*
לֹא הָיָה שׁוּם סִימָן.
הַסְּלָעִים כֻּסּוּ בִּרְשָׁתוֹת
הַדְּבָרִים הַחֲשׁוּבִים וְחֲשׁוּבִים פָּחוֹת נִלְפְּתוּ
בְּאִי שֶׁקֶט עָמֹק.
וּלְפֶתַע מַפֹּלֶת מִלִּים
שֶׁל עֶלְבּוֹן
נִקְבַּרְתִּי תַּחְתֵּיהֶן.
*
כִּכְלוֹת הַכֹּל אֵין בִּי תְּשׁוּקָה.
מִתִּקְרַת הַקַּיִץ קוֹלְפִים עָלִים אֶת טִיחַ הָעֶרֶב
מְשִׁיכָה בְּשַׁרְשֶׁרֶת הַבַּרְזֶל מַזְרִימָה מַיִם בָּאַסְלָה
וְאִלּוּ הַנֶּפֶשׁ מִתְכַּוֶּצֶת
נִשְׁאֶבֶת לְתוֹךְ חֹר שָׁחֹר וְנִפְלֶטֶת מִמֶּנּוּ
בְּמָקוֹם אַחֵר.
הַאִם נֵדַע הֵיכָן לְחַפֵּשׂ?
פָּנַס גִּנָּה לוֹכֵד לְטָאָה
בָּאוֹר.
*
כְּבָר אֶמְצַע הַיּוֹם.
הַחֹם מִתְפַּשֵּׁט מַהֵר מִן הָאוֹר וְחוֹסֵם אֶת הָאֹפֶק.
צִיקָדוֹת מְנַסְּרוֹת אֲוִיר צוֹנְחוֹת מְעֻלָּפוֹת לְרַגְלֵינוּ
פִּטְרִיּוֹת נֶחְבָּאוֹת בַּסְּבַךְ מִפְּנֵי כַּלְבֵי צַיִד.
אַתָּה מִסְתַּכֵּן וְנָע קָדִימָה
אֲנִי נְסוֹגָה אָחוֹר
מַחְשְׁבוֹתַי מְכֻוָּנוֹת לְמַחְשְׁבוֹתֶיךָ,
אַךְ לָרְגָשׁוֹת הִגָּיוֹן מִשֶּׁלָּהֶן:
אֶת הָאֱמוּנָה הָעֲמֻקָּה שֶׁלְּךָ אֵינְךָ יָכוֹל לְהוֹכִיחַ
וַאֲנִי אֵינִי יְכוֹלָה לְהַפְרִיךְ.
*
מַה טַעֲמוֹ שֶׁל וִכּוּחַ
אִם מִלְּכַתְּחִלָּה לֹא הִסְכַּמְנוּ עַל תְּנָאִים?
*
לֹא הָיָה לָנוּ מַזָּל בְּשׁוּם מָקוֹם.
אִלְמָלֵא הִמּוּר מִשְׁתַּלֵּם אֶחָד בְּצֹמֶת מַכְרִיעַ
וְצִלְצוּלִים בָּאָזְנַיִם
לֹא הָיִינוּ בַּבַּיִת הַוָּרֹד בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה
גּוֹמְעִים מֵי לִימוֹן וְשׁוֹאֲפִים רוֹזְמָרִין.
זֶה נִרְאֶה אֲמִתִּי
כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מִתְנַפַּחַת וּבוֹלַעַת בִּמְהִירוּת
קָצִיר מְגֻלְגָּל שֶׁנֶּאֱסַף בְּשׁוּלֵי הַשָּׂדוֹת.
אֲנִי תּוֹהָה בֵּינִי לְבֵינִי
אֵיךְ הַזְּמַן חוֹזֵר לִמְהִירוּתוֹ הָרְגִילָה
וְרַק שְׂדֵרַת בְּרוֹשִׁים צְפוּפָה בּוֹלֶמֶת
אֶת הַהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת.
*
וְאַחֲרֵי הַכֹּל אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים.
)שַׂמְתָּ לֵב שֶׁאַתָּה אַף פַּעַם לֹא מְדַבֵּר עַל רְגָשׁוֹת?)
גּוּשֵׁי עֲנָנִים לְבָנִים רוֹבְצִים בֵּין גְּבָעוֹת יְרֻקּוֹת
הַמַּחְשָׁבוֹת מְפֻזָּרוֹת
נוֹף מִתְחַלֵּף מִתְחָרֶה עַל תְּשׂוּמַת הַלֵּב.
לְאַחַר שֶׁמִּצִּינוּ הַכֹּל
אֶפְשָׁר לְהָפֵר אֶת הַכְּלָלִים
וְלָלֶכֶת לְאִבּוּד.
*
קָשֶׁה לָדַעַת מַה קוֹרֶה בַּחוּץ
שׁוֹמְעִים נְקִישׁוֹת גֶּשֶׁם
אוֹ אוּלַי הַבַּחוּרִים רוֹחֲצִים אֶת הַסִּפּוּן
לֹא רוֹאִים עוֹד אֶת הַשֶּׁמֶשׁ
רַק מַיִם וּמַיִם מְמַלְּאִים אֶת מֶרְחַב אִי הַוַּדָּאוּת.
מְכַוְּנִים פְּעָמֵינוּ לְפִי צִוְחוֹת הַשְּׁחָפִים
הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲקִים.
*
זוֹ הָיְתָה קִנְאָה
תָּכְנָהּ הִתְפָּרֵץ יָרֹק וְקַר
אַחַר כָּךְ לֹא יָכֹלְתִּי לָשֵׂאת אֶת הַצִּנָּה שֶׁבֵּינֵינוּ.
רָצִיתִי שֶׁתְּאַבֵּד שְׁלִיטָה, תִּכְעַס, תִּשְׁתּוֹלֵל אֲפִלּוּ תְּקַלֵּל
תַּכֶּה בְּפַעֲמוֹן הַמַּתֶּכֶת הַכָּבֵד בְּרֹאשׁ הַמִּגְדָּל
אֲבָל הַדְּרָכִים הִתְבַּלְבְּלוּ
שְׁמָשׁוֹת שָׁלְחוּ זְרוֹעוֹת
וְהַמַּחְשָׁבוֹת הַשְּׁקוּפוֹת שֶׁלִּי הִתְנַפְּצוּ אֶל הָאוֹר.
קְנֵי סוּף מִתְגּוֹדְדִים נָטְעוּ בִּי חֶרֶשׁ אֶת הַהַרְגָּשָׁה
שֶׁאֵינְךָ מְנֻצָּח.
*
כַּמָּה יָפֶה בַּחוּץ
אֲפִלּוּ מֵתֵי הַכְּפָר מַשְׁקִיפִים מִצֶּלַע הָהָר אֶל הַיָּם.
שׁוֹמְעִים אֶת רִשְׁרוּשׁ הַמְּנִיפוֹת.
חֻפּוֹת אֳרָנִים סוֹכְכוֹת מֵהַשֶּׁמֶשׁ
כִּקְרִינוֹלִינוֹת מְעֻמְלָנוֹת
מְנוֹרוֹת בַּרְבּוּר שָׁטוֹת בֵּין עֲצֵי הַגַּן
וּשְׁעוֹן הַפְּרָחִים מְסַמֵּן בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת
רֵאשִׁיתָם וְסוֹפָם שֶׁל חַיִּים.
*
כְּמוֹ כָּל הַדְּבָרִים הַבִּלְתִּי גְּמוּרִים
מִישֶׁהוּ הֶחְלִיט שֶׁהַחֹפֶשׁ תַּם
וְהַלַּיְלָה מִתְפּוֹצֵץ בְּזִקּוּקִים
אֶל הַסְּפִינוֹת הַצּוֹפְרוֹת.
בֹּקֶר סַהֲרוּרִי
מַשַּׁק כְּנָפַיִם
תּוּגַת עֲנָנִים.
נִשְׁאַרְנוּ לְבַד.
פורסם ב "גג" כתב עת לספרות, גליון מס' 33 2014
