והפעם ספוטלייט עם הסטנדאפיסט בוב זאבי.
מספר מילים אודותיו: בוב זאבי הוא מורה ביום וסטנדאפיסט בלילה, קצת כמו באטמן רק בלי החלק של להיות מצחיק בלילה או להיות מיליונר ביום. הוא למד תיאטרון ובימוי באוניברסיטת חיפה, ומאז הספיק לביים ולכתוב כמה הצגות שעלו בכמה מקומות, בעיקר קומדיות. רק קומדיות. מאז תחילת הקריירה שלו בוב זאבי הספיק להתארח בתכנית "חומר טוב" של ערוץ ביפ, וזהו.
המופע שלך נקרא "והרי החדשות ועיקרן בחילה", אבל הייתי במופע שלך ואין שם הרבה אקטואליה. איך חשבת על השם הזה ומה המשמעות שלו?
אי אפשר לומר שחשבתי את השם הזה. ככה אני קולט את העולם. אבל קשה להסביר את זה, אז אני מסביר במשחקי מילים דביליים. האמת היא שזה היה ציוץ שלי מלפני שנה שמדי פעם מקבל עדנה, וזה גרם לי להבין שזה שם טוב מבחינה מסחרית או משהו כזה. האמת היא שרציתי לקרוא למופע "אם לא תבואו למופע שלי, אני מתאבד, נשבע לכם אני אעשה את זה, כבר קניתי כדורים", אבל אני מפחד מאוד מתביעה במקרה שאני לא אממש את איומיי. ובמופע יש גם קטעים על חדשות וכאלה. וקצת על התאבדות.
אתה די שונה בזירה הקומית כיום... אורי חזקיה, שלום אסייג ושות' עוסקים בנושאי זוגיות, משפחה וכו' בעוד שאתה מביא דברים קצת אחרים, כגון עיסוק בדת ובכלל בדברים ברומו של עולם. מתוך מה נעשית הבחירה לעסוק דווקא בדברים הללו?
אין בחירה. הדברים בוחרים אותי. זה מעין ניתוב של המון זעם וכעס ורגשות שליליים. מה שאני עושה לקהל זה כמו יוגה צחוק, אבל בלי החלק שאתה מרגיש כמו דביל וכולם מסתכלים עליך, ורוב הסיכויים שהילדים שלך ימותו מחצבת כי זה לא נראה לך טבעי לחסן אותם, אז תעשה לי טובה ותעבור לגור ביער. על מה דיברנו? אה, כן. ההומור שלי עובד על דברים שמעצבנים אותי, ואני בהחלט חושב שיש בזה פן מאוד תרפויטי, כי הדברים האלה גם מעצבנים אתכם, אבל אתם לא תמיד מסוגלים להגדיר אותם או לתת שם לדברים שמעצבנים אתכם. למה הפרסומות ברדיו כל כך מעצבנות? כאילו הן מעצבנות, אבל למה עד כדי כך. מה הקטע עם כפר סבא? למה אני שונא את כפר סבא? זה לא נראה הגיוני, אבל יש בזה היגיון. אני כל כך מכוון על עצבים שלפעמים כשאני בשלב של בדיקת חומרים, הבדיחות שנפסלות מקבלות ביקורת של "זה לא מצחיק. זה פשוט מאוד מעליב", אז כשאומרים לי כזה דבר אני פשוט עונה: "באמת? לך קיבינימט".
אתה מרבה לעסוק בענייני דת ולהביא את זווית הראייה האתאיסטית שלך, שהיא לא פעם... איך נגיד, קשה לעיכול... אילו תגובות אתה מקבל מאנשים מסורתיים או דתיים כשאתה מעלה חומרים מסוג זה לפייסבוק או בהופעות? האם זה יוצר שיח?
בהופעות התגובות היו מפתיעות לטובה. כאמור, החומר שלי בהופעה מעובד והוא מחזיק מים. קשה לתקוף אותו, ובאמת במקרים שהופעתי מול חובשי כיפה, הם מאוד נהנו, ואפילו הזמינו לי בסוף הערב אמבולנס מיוזמתם. פעם אחת איזה #$%^ קמה באמצע הופעה שלי בקטע שאני מדבר על העורלה וצעקה: "עורלה זה מגעיל!" ויצאה החוצה. זה היה עצוב כי היו רק חמישה אנשים בקהל. זה בכל מקרה היה עצוב. מה שכן, כתבתי אחרי זה שיר בהשראת השורה הזאת ואפשר לשמוע אותו בקברט שכתבתי וביימתי, "לא אומרים איכס על אוכל", שיחזור בקרוב לצוותא. אתם יכולים לעקוב אחריי בפייסבוק ולהתעדכן.
בפייסבוק הסיפור הוא אחר, כי הפייסבוק שלי הוא גם חוות ניסויים, ושם הסטטוסים שלי בענייני דת לפעמים יותר, אה... פוגעניים. זה יוצר תגובות מעניינות כי כאמור, אני מאוד מעליב לפעמים, וזה פוגע בכל הכיוונים, מה שאומר שהקהל שלי גם התגוון ויש שמאלנים, ימנים, טבעונים, קרניבורים, זהו בעצם. אבל יש מקום לכולם להיעלב.
אגב, אני גם מציע את שירותיי כמנהל טקסי נישואין. אני מתנגד באופן מובהק לנישואין דרך הרבנות או לכל סוג של טקס דתי (גם רפורמי), ונתתי כבר מענה לכמה וכמה זוגות (שניים) בנושא, והם היו מרוצים. סך הכול, לדעתי מנהל טקס נישואין צריך להתאים את עצמו לבני הזוג ולא להיפך, כמו שקורה היום.
במופע שלך משולבים גם קטעי נגינה ושירה. ספר קצת על תהליך העבודה על השירים ביחד עם הפסנתרן גלעד הרצוג.
גלעד הרצוג הוא הסולן והגיטריסט איתי בלהקת "פישיבום". אנחנו עובדים כבר שנים ביחד ואנחנו מבינים אחד את השני טוב. כשהתחלתי להגות את המופע הזה הייתי בתקופה של האזנה קבועה לטים מינצ'ין, שהוא קומיקאי עם פסנתר, מאוד מאוד מוצלח, ומאוד עשה לי חשק להיות כמוהו. מצד שני, יש לי גם חשק להיות כמו סופרמן וזה לא עובד בינתיים. ספיידרמן גם יכול להיות נחמד. אקווה-מן לא בא בחשבון. יש לי פחד מעמקים. אז גלעד הלחין את השירים. זה מה שהיה.
המופע הקרוב של בוב זאבי ב-25 באוגוסט בסלון התרבותי בדיזנגוף סנטר.
בוב זאבי בקטע קצר - סטנד אפ אתאיסטי "התיאולוגיה של הקרמבו" - האיסלאם
הזנת תוכן: 5.8.2015
