*
צילום: מוטי קיקיון
הִזָּכֵר בִּדְבָרִים הַרְבֵּה.
אַחַר כָּךְ שְׁכַח אֶת כֻּלָּם.
אַחַר כָּךְ הִזָּכֵר בָּהּ.
אַחַר כָּךְ שְׁכַח אוֹתָהּ.
אָז קוּם. הִתְרַחֵק מִשֻּׁלְחָנְךָ.
לֵךְ בַּבַּיִת כְּפִי שֶׁלֹּא הָלַכְתָּ בּוֹ מֵעוֹלָם.
*
עַל מַה חוֹשֵׁב הָאַרְיֵה בְּרִבְצוֹ
בַּסָּוָנוֹת שֶׁל אַפְרִיקָה?
הַאִם עַל אֲהוּבָתוֹ
שֶׁקָּפְצָה מֵחַלּוֹן הַקּוֹמָה הַחֲמִישִׁית
מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָהַב אוֹתָהּ דַּיּוֹ?
*
לֵךְ, זִכָּרוֹן, וְהָבֵא לִי אֶת חִיּוּכֶיהָ.
הָבֵא מְדֻיָּק אֶת צְלִיל צְחוֹקָהּ, אֶת
צֶבַע עֵינֶיהָ. צֵא מֵהֵיכָן שֶׁתֵּצֵא
עָדֶיהָ. מַהֵר וַחֲזֹר. הַכְּפוֹר כָּאן
מַשְׁחִית אֶת פָּנֶיהָ.
*
אֱלִישֶׁבַע מֵתָה. זָהִיר יוֹצְאִים גַּעְגּוּעַי
כִּיחִידַת עִלִּית שֶׁאִחֲרָה לָבוֹא
וּפוֹעֲלֵי הָאַחְזָקָה כְּבָר מְפַנִּים מָקוֹם
בִּמְזָוֵה הַזִּכָּרוֹן.
אַךְ דְּבַר מָה מְמָאֵן. מוֹנֵעַ־לֹא־מוֹנֵעַ. כְּסוֹרֵג.
בַּלְּוָיָה עָמַדְנוּ, לֹא צְפוּפִים דַּיֵּנוּ, כְּלוּאִים חַסְרֵי מָנוֹחַ
בְּתִלְבֹּשֶׁת אֵבֶל אֲחִידָה.
הֵעָדְרָהּ, אֲשֶׁר שָׁנִים עָמַד כְּבֵית סוֹכְנוּת קָטָן בְּפַרְבְּרֵי חַיַּי
נָעוּץ עַכְשָׁו, מִגְדַּל זְכוּכִית מַבְהִיק, בְּטַבּוּרָם.
אֱלִישֶׁבַע מֵתָה. רִבּוּעֵי הָאֹהָלִים שֶׁבְּחָפְזָה קֻפְּלוּ
מִטַּשְׁטְשִׁים אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה.
בְּדָלִים וּבַקְבּוּקִים רֵיקִים. קְרָעִים שֶׁל עֲטִיפוֹת צִבְעוֹנִיּוֹת.
אֲנִי חוֹצֶה אֶת רַחֲבַת הַיְרִידִים הַנְּטוּשָׁה.
*
פִּתְאוֹם חָשַׁבְתִּי:
בָּרְחוֹבוֹת הָאֵלֶּה הָלְכָה אֱלִישֶׁבַע.
בַּבַּיִת הַזֶּה, לְיַד פִּנַּת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, אָהֲבָה
וְהָאִשָּׁה בָּרַמְזוֹר, עִם הַבָּעַת הַפָּנִים האַצָה וְהַשֵּׂעָר הַמִּתְגַּלְגֵּל –
כָּךְ הָיְתָה נִרְאֵית אוּלַי בַּצָּהֳרַיִם הַלּוֹהֲטִים הָאֵלֶּה
לוּ הָיְתָה עוֹד.
מַחְשָׁבָה פְּשׁוּטָה כָּל כָּךְ. פִּתְאוֹמִית
כְּאַנְקוֹר.
אַנְקוֹר.
אַנְקוֹר.
אַנְקוֹר.
עוֹד אַנְקוֹר.
אַנְקוֹר
אַנְקוֹר
אַנְקוֹר
אַנְקוֹר
אַנְקוֹר אַנְקוֹר
אַנְקוֹר
אַנְקוֹר.
אַנְקוֹר
אַאוֹלִיס
למרגלית פ.
אִם כְּמוֹ בְּאַאוֹלִיס
יוֹמְךָ מְסָרֵב לְהַפְלִיג
לְמִלְחֲמוֹתָיו הָרְחוֹקוֹת
פְּתַח אֶת סִפְרֵי הַמַּפּוֹת
הַקֵּף בְּעֵינֶיךָ אֶת טְרוֹיָה,
אֶת נְהַר סְקַמַנְדְרוֹס,
אֶת קִמּוּרֵי יַעַר אִדָּה.
הַשְׁעֵן אֶת גֵּוְךָ
עַל לִבְנַת הָאֲוִיר הַדּוֹמֵם
וְסֵפֶר נוֹסָף טֹל.
קְרָא בְּשִׁירֵי אַרְכִילוֹכוֹס
אוֹ טִירְטַיְאוֹס
עַל תַּהְפּוּכוֹת הַגּוֹרָל
עַל עֲמַל הָאֱנוֹשׁ
עַל סְגֻלַּת הַנּוֹפְלִים צְעִירִים בַּקְּרָב.
הָנַח לָהֶן, לָרוּחוֹת הָעוֹלוֹת מִן הַדַּפִּים,
לְהַתְפִּיחַ אֶת מִפָרָשֶׂיךָ.
*
כְּשֶׁהִיא בִּי מַבִּיטָה
עַכְבָּר קָטָן נֵעוֹר
בִּמְחִלּוֹתַי וְנָע
אֵינִי יוֹדֵעַ אָן
וְעִם הַזְּמַן
קִירוֹת הַמִּנְהָרָה
הוֹפְכִים דַּקִּים
דַּקִּים
וְקוֹל הָאֲפָרִים הַיְרֻקִּים
מִכָּל הָעֲבָרִים
נִשְׁמָע.
השירים מתוך הספר "ימים סמוים", הוצאת כרמל, 2008
קישורים חיצוניים
אלכס בן-ארי בלקסיקון הספרות העברית החדשה
אלי הירש קורא שירה על "ימים סמויים"
אלכס בן ארי קורא שני שירי אהבה, מקום לשירה 5.5.13
