תום הנעורים

בְּצָהֳרֵי אוֹתוֹ יוֹם בְּיוּלִי 82
חֹדֶשׁ לְאַחַר תְּחִלַּת מִלְחֶמֶת לְבָנוֹן
כְּבָר יָדַעְתִּי מַהוּ טַעְמוֹ שֶׁל מָָוֶת.
אַךְ שָׁם עַל הַגִּבְעָה
הַצּוֹפָה עַל הָעִיר בֵּיירוּת,
אִבַּדְתִּי אֶת נְעוּרַי.
לְאַחַר שָׁעוֹת שֶׁל קְרָב בִּכְפָר אָרוּר
יָצְאוּ מִבִּנְיָן קָטָן שְׁלוֹשָׁה "מְלֻכְלָכִים"
וְהֵרִימוּ לְפֶתַע יָדַיִם אַחֲרֵי דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת
בָּהֶם יָרוּ עָלֵינוּ בְּטֵרוּף.
הַפְּלֻגָּה הִתְרַחֲקָה וְהִשְׁאִירוּ אוֹתִי אִתָּם לְבַדִּי,
"עַד שֶׁיָּבוֹא קְצִין הַשְּׁבוּיִים תֶּכֶף לֶאֱסֹף ".
קְּצִין הַשְּׁבוּיִים הַהוּא לֹא הִגִּיעַ.
מָה קָרָה בַּשְּׁעָתִיִּים הַבָּאוֹת
עֲדַיִן מֻקְדָּם לְסַפֵּר,
אֲבָל מִיָּד אַחֲרֵיהֶן נַסְתִּי עַל נַפְשִׁי
בַּחֲזָרָה אֶל הַפְּלֻגָּה,
שֶׁלָּחֲמָה כַּמָּה מֵאוֹת מֶטְרִים מִשָּׁם.
עָבְרוּ עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת עַד שֶׁנָּמוֹג הַקְּרָב
וְהַמְּפַקֵּד וַאֲנִי נָסַעְנוּ בַּגִּ'יפּ לֶאֱסֹף אוֹתָם,
וְהֵם שָׁכְבוּ שָׁם מֵתִים,
עֲדַת כְּלָבִים נוֹגֶסֶת בָּהֶם בְּכָל פֶּה.
בַּיָּמִים הַהֵם הָיִיתִי אָבוּד
כְּפִי שֶׁלֹּא הָיִיתִי מֵעוֹלָם.

שיר אחרי מלחמה

כֻּלָּנוּ מַתְנוּ שָׁם
בְּאוֹתָם קְרָבוֹת חַסְרֵי שֵׁם,
גַּם אִם חֶלְקֵנוּ
קִבֵּל אַרְכָּה מֵאֱלֹהִים.

לָמַדְנוּ עַל בְּשָׂרֵנוּ
כִּי דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים
וְשׁוּם דָּבָר אֵינֶנּוּ בֶּאֱמֶת שֶׁלָּנוּ,
עַל כֵּן הִמְעַטְנוּ דִּבּוּרִים
הִרְבֵּינוּ מַעֲשִׂים,
רָעַבְנוּ לִחְיוֹת,
לֹא הֶעֱמַדְנוּ פָּנִים.

הַפָּחַד שֶׁלָּנוּ בְּנֵי הָאָדָם
הוּא אֵינֶנּוּ הַמָּוֶת,
אֶלָּא הַחְמָצַת מַתְּנַת הַחַיִּים.

חָבֵר

בְּיָמִים עֲכוּרִים
כָּל שֶׁאָדָם זָקוּק לוֹ הוּא חַלּוֹן אֶל הַבָּהִיר,
כְּמַעֲשֵׂה הַצֹּהַר בְּתֵבַת נֹחַ
כְּשֶׁנִּתַּךְ מַבּוּל.
וְאַתָּה,
הֱיֵה לַחֲבֵרְךָ הַצֹּהַר
הֱיֵה הַחַלּוֹן,
וּבְשֹׁךְ סעָרָה,
הָבֵא לוֹ אֶת בְּשׂוֹרַת הַיּוֹנָה.

מגע

וַהֲרֵי כֻּלָּנוּ
מְחַפְּשִׂים מַגָּע,
רַק כְּדֵי לְהִמָּנַע מִבְּדִידוּת,
לָשׁוּב לְרֶגַע אֶל הָרַכּוּת,
אֶל הַנְּדִיבוּת
הַנֶּעֱלֶמֶת,
אֶל הַיַּלְדוּת.

לונדון

בְּתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת הַתַּחְתִּית ווֹטֶרְלוּ
לֹא יִהְיֶה נִצָּחוֹן עַל נַפּוֹלֵיאוֹן הָעֶרֶב.
הַתַּחֲנָה עֲמוּסָה בַּהֲמוֹנֵי עוֹבְדִים יְגֵעִים
מִכָּל סוּג מִין וְצֶבַע,
הַמַּמְתִּינִים עֲיֵפִים וּמוּבָסִים
לָרַכֶּבֶת הַגּוֹאֶלֶת הַבַּיְתָה.
וְרַק עוֹבֶדֶת-רַכֶּבֶת בְּמַדִּים צְהֻבִּים
עוֹבֶרֶת בֵּינֵיהֶם כִּמְנַצַּחַת לְלֹא עוֹרְרִין,
וּמַרְחִיקָה אֶת כֻּלָּם מֵהַפַּס הַצָּהֹב.

MIND THE GAP

וּכְהֶרְגֵּלִי,
אֲנִי בּוֹהֶה בְּכָל אֵלֶּה מֵהַצַּד וְתוֹהֶה,
אַחַת כְּזֹאת
כַּמָּה הָיִיתִי צָרִיךְ,
בְּכָל תַּחֲנַת חַיִּים בָּהּ הָיִיתִי,
בַּגְּבוּלוֹת הַמְּטֻשְׁטָשִׁים שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.

ניו יורק

בַּקָּפֶה הַקָּטָן שֶׁלָּנוּ
כְּבָר מַתְחִיל הַלַּיְלָה, וְקַר,
וְאַתְּ אִתִּי בְּכוֹבַע צֶמֶר כָּתֹם.
דילן בָּרֶקַע מִתְפַּיֵּט עַל לוּאִיז וְעַל יוֹהָנָה,
אַתְּ יָפָה וּמְחַיֶּכֶת אֵלַי מֵעַל כּוֹס קָפֶה,
וַאֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָרֶגַע הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁו
עוֹד בְּעָבְרוֹ עַל פָּנֵינוּ.

להטות את לב האלוהים

וְאַתֶּם, אִם בִּיכָלְתְּכֶם, כִּתְּבוּ שִׁירָה,
וְהָיוּ לָהֶם לְפֶה
לַמּוּבָסִים, לַנִּדָּחִים, לַחַטָּאִים,
לְאֵלֶּה הַגּוֹזְרִים עַל עַצְמָם שְׁתִיקָה,
אֵלֶּה הַטְּעוּנִים כַּפָּרָה,
תְּנוּ בָּהֶם רוּחַ חֲדָשָׁה,
נְשָׁמָה יְתֵרָה.

כִּי אַתֶּם הַכּוֹתְבִים וַדַּאי יוֹדְעִים
אֶת סוֹד הַקֶּסֶם הַשָּׁמוּר לְמִלִּים,
לְהֵטִיב אֶת הִלְכוֹת הָאֲנָשִׁים,
לְהַטּוֹת אֶת לֵב הָאֱלֹהִים.

השירים מתוך "חלון אל הבהיר", הוצאת עמדה

קישורים חיצוניים

יצחק גוילי במעריב 
יצחק גוילי ביקום תרבות
יצחק גוילי במעריב
יצחק גוילי ביקום תרבות
יצחק גוילי בסלונט

הזנת תוכן: 20.1.23
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 105"