אבאצילום: אמנון זלייאט

בְּרֵאשִׁית הָיִיתָ אַתָּה אֲנִי וְהַמַּיִם,
יָדֶיךָ הַחֲזָקוֹת הַמְּעִיפוֹת
וּצְחוֹק שָׁמַיִם.

חוּט הָאָב,
חוּט דַּק שֶׁל צְחוֹק אָב
מָהוּל בְּרֵיחַ אָנִיס מָתוֹק.
צְחוֹק מִתְפּוֹצֵץ מִתְפָּרֵעַ
חוֹשֵׂף שִׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת, צְהֻבּוֹת.
חוּט שֶׁל זְרוֹעוֹת שְׁזוּפוֹת, מְנִיפוֹת
לַשָּׁמַיִם, לְמַעְלָה, לָאוֹר.

פִּתְאוֹם הָאָבִיב חָלַף,
חֹשֶׁךְ בָּא עַל גַּב חֲלוֹם
בָּא צוֹרֵב, בָּא בָּהוּל בְּצַעֲקוֹת־שִׁגָּעוֹן
וּבָאוּ קוֹלוֹת.
נְהָמוֹת שֶׁל יַתְמוּת.
אַבָּא מֵת. אַבָּא מֵת.

אַךְ שִׁמְךָ, אָבִי, נוֹתַר
חָרוּט בְּאֶצְבְּעוֹת יַלְדָּה
בְּאוֹתִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת
עַל הַקִּיר בַּכְּנִיסָה לַבְּלוֹק.
וְגַם כְּשֶׁהַשֵּׁם כֻּסָּה בְּטִיחַ,
כָּמוֹךָ שֶׁכֻּסֵּיתָ בַּאֲדָמָה,
הַשֵּׁם לֹא נִמְחַק
הַחוּט לֹא נִקְרַע.

אני ילדה הר

אִמָּא, אֲנִי יַלְדָּה הַר.
חֲצִי נַעַר
וַחֲצִי יַלְדָּה –
יַלְדָּה נָהָר.

פָּנַי אֲרֻכּוֹת כְּסַרְגֵּל.
עֵינַי אֲלַכְסוֹן נוֹצֵץ.
אַבָּא מֵת יָא נָאנָא.
מוֹתוֹ אֶת לִבִּי חוֹתֵךְ.

״לַא תְּבְּכֵּין, יָא בְּנְתִּי, הוּוִ׳י הַסַּא מְרְ׳תַאח.״
אַל תִּבְכִּי, בִּתִּי, עַכְשָׁו הוּא נָח.
כָּךְ אַתְּ אוֹמֶרֶת לִי וּפָנַיִךְ הוֹפְכוֹת אָבָק
רִיסַיִךְ קוֹץ וְדַרְדַּר.

הַצַּעַר נִדְבָּק לִנְעָלַי
וּבְרֹאשִׁי בַּלָּהוֹת.
בַּלֵּילוֹת אֲנִי נִלְחֶמֶת
בַּסִּימָנִים וּבָאוֹתוֹת.

וְיֵשׁ שֶׁעוֹלֶה שַׁחַר שָׁחֹר
וַאֲנִי יַלְדָּה נְמָלָה –
מֵעָלַי הַר קֶרַח גָּבוֹהַּ
וְאֵין אֲחִיזָה.

אֲנִי מְנַסָּה לְהוֹרִיד מֵעָלַי הַר.
בְּלִבִּי – אַבָּא נָהָר.

כי תלך

כִּי תֵּלֵךְ
אֶל עוֹלָם אַחֵר
אַל תֹּאמַר דָּבָר.
אַל תִּפָּרֵד.
אַל תָּכִין אוֹתִי
לִבְדִידוּתִי.
אַל תְּרַפֵּד אֶת צַעֲרִי.

כִּי תֵּלֵךְ
אַל תַּזְכִּיר לִי
אֶת יָמֵינוּ הַיָּמִים
וְאֶת לֵילוֹתֵינוּ הַלֵּילוֹת.
אַל תַּרְפֶּה מִמֶּנִּי.
שֶׁהֲרֵי תְּאוֹמִים
בָּאנוּ לָעוֹלָם:
אִישׁ וְאִשָּׁה
תְּאוֹמֵי אֱלֹהִים.
בִּרְכַּת גּוּפְךָ הַנִּמְסָךְ בְּתוֹךְ גּוּפִי.

כִי תֵּלֵךְ
הַשְׁאֵר אוֹר
הַשְׁאֵר נְגִיעָה
הַשְׁאֵר בִּי אֶת קוֹלְךָ
וְאֶת צַעֲקָתְךָ
וְאֶת קְרִיאָתְךָ
וְאֶת רֵיחַ הַגּוּף
וְרֵיחַ הַצְּחוֹק
וְרֵיחַ הַמַּיִם.
צָהֳלַת הַלֵּב.

אל תחזור

אַל תַּחְזרֹ.
אֵין לְאָן.
הָלַכְתִּי מֵעַצְמִי.
כְּבָר שָׁנִים אֵינֶנִּי כָּאן.

אַל תַּחְזרֹ.
רָחַקְתִּי מִמְּךָ
יְעָרוֹת וְיַמִּים.
סֹב לְאָחוֹר.

מנועים

הוּא מוֹזֵג לְתוֹכָהּ אֶת פִּרְאוּת הַמְּנוֹעִים הַנּוֹהֲמִים
וְסִיבוּבֵי הַבְּרָגִים הַגְּדוֹלִים.
הוּא מֵנִיעַ אֶת הַמְּנוֹפִים הַמְּרִימִים
אֶת לִבָּהּ הַמַּמְתִּין.
רֵיחַ גְּרִיז נוֹטֵף מֵאֶצְבָּעוֹת גְּדוֹלוֹת,
חוֹשֵׂף פָּנִים בְּתוֹךְ פָּנִים.

הִיא נוֹעֶצֶת בּוֹ עֵינַיִם פֶּחָמִים.
רָעָב מְמַלֵּא אוֹתָהּ
כְּאִלּוּ לֹא אָכְלָה שָׁנִים.
הִיא רוֹכֶנֶת מֵעַל נְיָר רֵיק בַּמּוּסָךְ,
בְּגָדִֶיהָ לְבָנִים.
שַׂעֲרוֹתֶיהָ חוֹפְרוֹת עָמֹק בִּפְנִים.
נוֹעֶצֶת אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ בַּמִּלִּים.
מַבָּטוֹ נָח עַל שְׂעָרָהּ.

הוּא שׁוֹאֵל: אֵיךְ אַתְּ שׁוֹתָה?
כּוֹתֶבֶת מַהֵר, בִּתְשׁוּקָה, רוֹדֶפֶת אַחֲרֵי
לִוְיְתָנִים חוֹמְקִים בְּמַעֲמַקֵּי הָאוֹקְיָנוֹס.
״שָׁחֹר עִם שְׁתַּיִם סֻכְּרָזִית״.

הוּא סִיֵּם.
הוּא רוֹחֵץ הֵיטֵב אֶת כַּפּוֹת יָדָיו,
רוֹחֵץ אֶת פָּנָיו, נִגָּשׁ אֵלֶיהָ
וּמְחַיֵּךְ: אֶלֶף ש״ח גְּבֶרֶת –
אַתְּ יְכוֹלָה לָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

הִיא מַמְרִיאָה עַל גַּלְגַּלִּים.
לִבָּהּ נִשְׁאָר בֵּין הַבְּרָגִים,
הַמְּנוֹעִים, הַמְּנוֹפִים.

שירי נהרות

כָּל הַלַּיְלָה שַׁרְתִּי שִׁירִים בְּעִבְרָאקִית
כָּל הַלַּיְלָה נָקְשׁוּ הַמִּלִּים עַל שְׂפָתַי
כָּל הַלַּיְלָה נֶאֱבַקְתִּי תַּחַת כֹּבֶד שָׁדַי
כָּל הַלַּיְלָה נֶאֱנַקְתִּי תַּחַת כְּבוֹד שַׁדַּי
כָּל הַלַּיְלָה טָבַעְתִּי בִּנְהָרוֹת שִׁירַי.

כָּל הַלַּיְלָה הָיְתָה בִּטְנִי חֵמֶת חֲלִילִים
כָּל הַלַּיְלָה דָּהַרְתִּי עַל סוּסִים שְׁחֹרִים
כָּל הַלַּיְלָה הֵאִיר גּוּפִי אֶת שַׁחַר הָאֵלִים
כָּל הַלַּיְלָה שַׁרְתִּי אֶת קוֹל
אִלְּמוּת הַנְּהָרוֹת הַקְּדוּמִים.

בַּבֹּקֶר קָמוּ הַיְּלָדִים
וַאֲנִי נִגְדַּמְתִּי.
וַאֲנִי נֶחְתַּכְתִּי.
וַאֲנִי מִלֵּילִי
לְבוֹקְרִי
נִזְרַקְתִּי.

שפירית חוצות

גַּם כְּשֶׁיָּדַיִךְ רוֹעֲדוֹת
שִׂימִי לֵב לִתְנוּעַת לִבֵּךְ.
גַּם כְּשֶׁלִּבֵּךְ נִשְׂרָף
פִּקְחִי אֶת עֵינַיִךְ וְהַבִּיטִי
בַּדֶּרֶךְ הַנִּפְרֶשֶׂת לְפָנַיִךְ.
גַּם כְּשֶׁרַגְלַיִךְ רוֹעֲדוֹת
הַמְשִׁיכִי לָלֶכֶת.
גַּם כְּשֶׁאַתְּ לְבַדֵּךְ
אַל תִּפְחֲדִי לְהַיְשִׁיר מַבָּט.
הַבִּיטִי בּוֹ,
בַּפַּחַד הַיָּרֹק
הַבִּיטִי בּוֹ
יָשָׁר בָּעֵינַיִם.

זִכְרִי, תָּמִיד זוֹ אַתְּ
הַהוֹלֶכֶת בַּדֶּרֶךְ
גַּם אִם לֹא אַתְּ בָּחַרְתְּ בָּהּ.
זִכְרִי, אַתְּ הוֹלֶכֶת בָּהּ
עוֹד מֵאָז –
מִכְּפַר יַלְדוּתֵךְ הַמָּחוּק
שֶׁטְּרַקְטוֹרִים עָצְרוּ אֶת לִבּוֹ
רוֹקְנוּ אֶת בִּטְנוֹ
עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר מִמֶּנּוּ דָּבָר.
לֹא בַּיִת, לֹא חוֹמָה,
אֲפִלּוּ לֹא שְׁבִיל עָפָר.

וְכָעֵת זִכְרוֹן הַשְּׁבִיל
הַהוּא
עֲדַיִן פּוֹעֵם בָּךְ
וּמַמְשִׁיךְ לְהוֹלִיךְ אוֹתָךְ בַּדֶּרֶךְ
הַסּוֹאֶנֶת שֶׁאַתְּ
הוֹלֶכֶת בָּהּ כָּעֵת – דֶּרֶךְ
שֶׁאָבִיךְ יָדַע שֶׁתֵּלְכִי בָּהּ
וְאִמֵּךְ הָדְפָה אוֹתָךְ לְתוֹכָהּ
כְּשֶׁנִּצְּבָה עַל סַף תְּהוֹם.
וְהִנֵּה אַתְּ בּוֹחֶרֶת בָּהּ שׁוּב
בַּדֶּרֶךְ שֶׁלֹּא נִבְחֲרָה
בּוֹחֶרֶת בָּהּ בַּחֲרוֹן אַף
בְּפָנִים גְּלוּיוֹת
שַׁפִּירִית חוּצוֹת.

השירים מתוך "אנא סמר", ספרי עיתון 77 , 2022

קישורים חיצוניים

האתר של זמירה פורן
"אנא סמר" בצומת ספרים
המלצה על "אנא סמר" באתר "הספרנים"

השקת הספר "אנא סמר"

הזנת תוכן: 29.1.23
חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 105"