הִתְעַלּוּת

בַּסֵּפֶר שֶׁאֲנִי קוֹרֵאת מַמְלִיצִים

לְצֵאת מֵהַדַּעַת.

זֶה נִקְרָא לְהִתְעַלּוֹת, הֵם מְַסבִּירִים.

וְעוֹד אוֹמְרִים

שֶׁכְּשֶׁיוֹפִיעַ הַדָּבָר אֵדַע

אוֹ כְּשֶׁאֵדַע יוֹפִיעַ.

מַהִי יְדִיעָה בְּלִי לָדַעַת?

אוּלַי כְּמוֹ

לַחֲבוֹש כּוֹבַע בְּלִי רֹאש.

אֲנִי קוֹרֵאת עוֹד קְצָת וְנִרְדֶּמֶת.

שַׁחְמָט

לֹא עַל זֶה אֲנִי מְדַבֶּרֶת,

לַמְרוֹת שֶׁעַל זֶה אֲנִי מְדַבֶּרֶת:

אֲנִי אוֹמֶרֶת שֶׁאֲנִי רוֹצָה אֲבָל אֲנִי לֹא.

אוּלַי אֲנִי רוֹ אֲבָל לֹא צָה.

אַל תִּיתֵּן לִי לַעֲרוֹף אֶת רֹאשְׁךָ,

שַֹחֵק, תּוֹרְךָ.

מָה הַבְּעָיָה?

מָה לֹא הַבְּעָיָה?

אֲנִי אֶשְׁמוֹר עַל הַצַּד שֶּׁלִי,

אַתָּה עַל שֶׁלְּךָ

תִּמָּשֵךְ אֵלַיי אֲבָל אַל תִּדַּבֵּק.

תַּעֲשֶֹה לִי שָׁח,

אֲבָל לֹא מָט.

מַה לֹא בָּרוּר?

אֲנִי מְדַבֶּרֶת כְּמוֹ מְטֹרֶפֶת,

אֲבָל חַיָּה כְּמו שְׁפוּיָה.

הַמֶּרְחָק

בְּמָה אַתְּ עוֹסֶקֶת?

בַּהִתְקָרבוּת וּבַהִתְרַחֲקוּת שֶׁל הַדְּבָרִים

שֶזֶה בְּמִילִים אֲחֵרוֹת
הַכִּוּוּץ וְהַהַרְפָּיָה
שֶל סְמַרְטוּט הַנֶּפֶש.

לִפְעָמִים נְדִירוֹת
יוֹשֶבֶת בְּאֹמֶץ
וְלֹא עוֹשָֹה כְּלוּם.

מוֹרֶה לְקָרָטֶה אָמַר לִי פַּעַם:
"תּוֹצִיאִי כְּבָר אֶת הָאֲוִויר מֵהַבִּרְכַּיִם".

עַל נֵצַח קָטָן
רַק שְׁאֵלָה אַחַת:

מָה הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ,עַכְשָׁיו
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ עֲדַיִן לֹא מַכִּירִים?

אֲהָהּ

אוּלַי בְּיוֹם כִּיפּוּר שֶל שׁוּעָלִים
בְּהֶרֶף עַיִן מִתְמַשֵּׁךְ
כְּשֶׁרַכֶּבֶת מִתְהַפֶּכֶת בְּפּוֹרְטוֹ-רִיקוֹ
אוֹ בְּאוֹסָקָה,
מַגִּיעַ הַיּוֹם
שֶׁבֹּו אַתָּה אוֹמֵר,
זֶה מַה יֵּשׁ !

הַפְסָקָה

כַּמָּה מְעַיֵּף לִהְיוֹת אֲנִי,
לִהְיוֹת תָּמִיד הֲכִי.
הַאִם אוּכַל לְהָנִיחַ לְעַצְמִי
לִהְיוֹת סְתָם אַחַת שֶׁחַיָּה,
שֶׁהוֹלֶכֶת לַיָּם, שוֹתָה קָפֶה,
אוֹהֶבֶת מָתוֹק, יְשֵׁנָה מוּקְדָּם,
מִסְתַּלְבֶּטֶת עִם סַמִי מֵהַשּׁוּק,
לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ קוֹרְאִים לְשַֹר הַבִּיטָּחוֹן,
אַחַת שֶׂקָּמָה לָעֲבוֹדָה, לִפְעָמִים מְקַטֶּרֶת,
שֶׁאֵין לָה חָבֵר אַךְ יֵשׁ בָּה אַהֲבָה,
לֹא שְׁמֵנָה לֹא רָזָה?
דַּי כְּבָר לְהַצְדִּיק אֶת קִיוּמִי.
אֲנִי יוֹצֵאת לְהַפְסָקָה
רַק לֶאֱהוֹב לְלֹא מְאֹהָבוּת,
לְהַחֲזִיק שִֹמְחָה בֵּשֶּׁקֶט.

קָפֶה וְהִרְהוּר לִפְנֵי הָעֲבוֹדָה

לָמָּה אֲנִי מְפַחֶדֶת לִהְיוֹת נְקֵבָה,
כְּלוֹמַר, אַחַת עִם נֶקֶב, כְּלוֹמַר
לְהַרְגִּישׁ מִינִית,
לְהַרְגִּישׁ עִם זֶה טוֹב.
וּמַה יִּקְרֶה אִם אֵרֵד לְמַטָּה
וְאֶתֵּן לָזֶה לְהָצִיף אוֹתִי בָּרְחוֹב?

- יִרְאוּ אוֹתָךְ, זֶה מַה שֶּׁיִּקְרֶה.
- אָז מַה?
- אוּלַי לֹא יִרְצוּ אֶת מַה שֶּׁיִרְאוּ.

אֲנִי מִסְתַּכֶּלֶת בַּמַּרְאָה
וְלֹא מַצְלִיחָה לְגָרֵשׁ אֶת הַפַּחַד.
בְּיָדַיִם רָעוֹת אֲנִי מְכַעֶרֶת אֶת פָּנַי
וּמַלְבִּישָׁה עַל גּוּפִי מַשֶּׁהוּ רָחָב, שֶׁיַּסְתִּיר.
בָּרַגְלַיִם שֶׁלִּי רוֹטֵט הַדְּרִילֶר
מֵהַבִּנְיָן הֶחָדָש שֶׁמַּעֲמִיד הַקַּבְּלָן.
אֲנִי חַיֶּבֶת לַצֵאת.

הָרְחוֹב מָלֵא גְּבָרִים בָּעֲבוֹדָה,
פּוֹעֲלִים רוֹמָנִים מְיוּזָּעִים.
אֲנִי עוֹבֶרֶת דַּרְכָּם מְכוּוֶצֶת,
מַחְזִיקָה חָזָק שֶׁכְּלוּם לֹא יִכָּנֵס.
הֵם זָזִים לְאָרְכִּי וּלְרָחְבִּי,
הֵם שׁוֹרְקִים לִי.

הָיִיתִי רוֹצָה לִהְיוֹת כְּמוֹ הָרוּחַ,
לֹא לִדְפֹק חֶשְׁבֹּון לְאַף אֶחָד,
לִשׁרֹק לָהֶם.

מַה יָּדַעְתִּי אָז

עֲדַיִן לֹא כָּתַבְתִּי עָלֶיךָ.
לִפְעָמִים צָרִיךְ שֶׁהַזְּמַן יְרַפֵּא.

בַּסוֹף נִפְרַדְנוּ,
שֶׁבַע שָׁנִים אַחֲרֵי שָׁתִּקַּנְתָּ לִי אֶת הַסּוּזוּקִי
בְּיָדַיִם מְלֵאוֹת גֶּשֶׁם.
הָיִיתִי מוּכָנָה אָז לְהִתְאַהֵב בְּלִי נִימוּס,
כֶּמוֹ שֶׁשּׁוֹתִים מַיִם יָשָׁר מִבַּקְבּוּק.
זֶה שֶׁאַתָּה עֲרָבִי
רַק הִגְבִּיר אֶת הַתְּשׁוּקָה.

כּוּלָּם אָמְרוּ שֶׁזֶּה לֹא יֵלֵךְ.
כּוּלָם שָׁאֲלוּ, אֵיךְ הוֹלֵךְ?

מַה יָּדַעֲתִי אָז?
שֶׁאֲנִי לֹא מַפְסִיקָה לַחְשׁוֹב
אֵיךְ פָּתַחְתָּ לִי אֶת הַגִּ'ינְס
בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי
וְהֶחְזַרְתָּ לִי צָהֲלָה.

כְּשֶׁנַּעֲשֶֹה אֶת זֶה

בּוֹא נַעֲשֶֹה אֶת זֶה
כְּמוֹ צַבֵּי גָלָפָּגוֹס,
שֶׁלֹא נִמְצָא אֶת כֹּל הַמְּקוֹמוֹת
כֹּל כָּךְ מַהֵר,
וְשֶׁלֹא נַחְשוֹב
מַה אֲנַחְנוּ עוֹשִֹים.

השירים "הפסקה", פרדס הוצאה לאור 2012 

קישורים חיצוניים

לקסיקון הספרות העברית החדשה

אלי הירש קורא שירה

אורי הולנדר על "הפסקה" בעיתון הארץ

 שירים מאת מעין לוי בן סטון ב-Ynet

הספר "הפסקה" באתר "טקסט"

הספר "הפסקה" באתר של הוצאת פרדס

חזרה לדף הראשי "סופ"ש שירה 80"